הנוק אאוט המקומי של תשפ"ד: הסודות מאחורי ניצחונו של ד"ר יחיאל לסרי באשדוד

בעולם הפוליטי הישראלי, שבו הפתעות הן כמעט נורמה, הניצחון של ד"ר יחיאל לסרי בבחירות לראשות העיר אשדוד מהווה פרק מרתק במיוחד.

זהו סיפור על תהפוכות פוליטיות, על כוחה של נחישות, ועל ההבדל בין תחזיות פוליטיות למציאות בשטח.

הבה נצלול לעומקו של אחד הניצחונות המפתיעים ביותר בפוליטיקה המוניציפלית הישראלית בשנים האחרונות.

רקע: הספירה לאחור 

ביולי 2023, המצב הפוליטי של ד"ר לסרי נראה עגום, בלשון המעטה. הסקרים העניקו לו 22% תמיכה בלבד, נתון שבדרך כלל היה מספיק כדי לשלוח כל פוליטיקאי לפנסיה מוקדמת. אך זה היה רק קצה הקרחון של האתגרים שניצבו בפניו.

ש"ס, שהייתה עמוד התווך של התמיכה הפוליטית בלסרי במשך שנים, לא רק נטשה אותו, אלא הפכה ליריבה מרה. זה לא היה רק עניין של איבוד תמיכה; זו הייתה מכה אסטרטגית קשה. בפוליטיקה הישראלית, ובמיוחד בעיר כמו אשדוד, איבוד תמיכת ש"ס יכול להיות מכת מוות פוליטית.

במקביל, כוחות פוליטיים משמעותיים בעיר, שבעבר תמכו בלסרי או לפחות לא התנגדו לו בגלוי, החלו להתייצב נגדו. זה כלל קבוצות כוח בקרב הוותיקים, מנהיגי קהילה, ואפילו פעילים שבעבר נחשבו לנאמניו. התחושה הייתה שכולם מריחים דם, וכי הגיע הזמן "להחליף את השלטון".

כאילו זה לא מספיק, נכנס למשחק שחקן חדש ורב עוצמה: ברק סרי. לא רק ששמו דומה לזה של ראש העיר המכהן (דבר שיכול ליצור בלבול מועיל בקרב מצביעים), אלא שהוא גם היה מקורב לאריה דרעי, מנהיג ש"ס. הציפייה הייתה שסרי יקבל את תמיכת הציבור החרדי, מה שהיה אמור להיות מכת חסד ללסרי.

התקשורת המקומית, שלעיתים קרובות משחקת תפקיד מכריע בבחירות מוניציפליות, נטתה בבירור נגד לסרי. כלי תקשורת מקומיים, שבעבר אולי היו ניטרליים או אפילו אוהדים, הפכו לבמה למתקפות בלתי פוסקות על ראש העיר המכהן.

ואם כל זה לא היה מספיק, היועצים האסטרטגיים הטובים ביותר בישראל גויסו למשימה אחת: להדיח את לסרי. אלה היו אנשי מקצוע שידעו איך לנהל קמפיין, איך לנצל כל חולשה, ואיך ליצור נרטיב שיגרום לציבור לרצות שינוי.

ברשתות החברתיות, שהפכו לזירת הקרב המרכזית של הפוליטיקה המודרנית, לסרי נראה כמפסיד גדול. יריביו שלטו בשיח, הציפו את הפיד של התושבים במסרים נגדו, ויצרו תחושה שהשינוי לא רק רצוי, אלא בלתי נמנע.

בקיצור, על הנייר, לא היה שום סיכוי שלסרי יכול לנצח, בטח לא בסיבוב הראשון. רבים, כולל בעלי ברית לשעבר, הציעו לו לפרוש בכבוד. הם טענו שזו הדרך היחידה עבורו להימנע מהשפלה ציבורית. היו אפילו הצעות לתפקידים מפתים, כמו שגריר במרוקו, שנועדו לפתות אותו לעזוב את הזירה בשקט.

המפנה: כשהכל נראה אבוד

אך כאן מתחיל החלק המעניין של הסיפור. במקום להיכנע ללחצים ולפרוש, לסרי בחר להילחם. ההצעות לפרישה, במקום לשכנע אותו, רק הגבירו את נחישותו. זה היה רגע מכונן, שבו פוליטיקאי מנוסה הבין משהו שרבים מיריביו החמיצו: בפוליטיקה, כמו בחיים, הכל אפשרי עד שהקולות האחרונים נספרים.

בשלושת השבועות האחרונים לפני הבחירות, לסרי הפתיע את כולם. במקום להיגרר למלחמת בוץ, כפי שרבים ציפו, הוא בחר באסטרטגיה שונה לחלוטין. הוא התמקד בחזון חיובי לעיר אשדוד. בעוד יריביו המשיכו במסע ההפחדה, מדברים על הרס העיר ועל עתיד קודר, לסרי בחר להציג את היופי והפוטנציאל של אשדוד.

זה היה מהלך מבריק מכמה סיבות. ראשית, זה יצר ניגוד חד בין המסרים השליליים של יריביו לבין החזון החיובי שלו. שנית, זה התחבר לתחושת העייפות של הציבור ממאבקים פוליטיים ומשיח שלילי. לאחר תקופה ארוכה של מחלוקות פוליטיות ברמה הארצית, הציבור באשדוד, כמו בכל הארץ, כמה לאחדות ולמסר חיובי.

לסרי הבין משהו שהמומחים הפוליטיים החמיצו: בחירות הן לא רק עניין של מספרים וסטטיסטיקות. הן עניין של אנשים ורגש. הוא הבין את הלך הרוח של הבוחרים, את הצורך שלהם בתקווה ובחזון חיובי, במיוחד בתקופה של אי-ודאות.

האסטרטגיה המנצחת

האסטרטגיה של לסרי הייתה מורכבת ומתוחכמת יותר ממה שנראה על פני השטח. הוא לא רק הציג חזון חיובי, אלא גם ניהל קמפיין שהיה מותאם בצורה מדויקת לשינויים בשטח.

לפני ה-7 באוקטובר, כשהמתקפות נגדו היו בשיאן, לסרי לא היסס להשיב מלחמה שערה. הוא הגיב בעוצמה לכל התקפה, מה שהפתיע את יריביו והראה לתומכיו שהוא עדיין לוחם.

אך לאחר ה-7 באוקטובר, כשהמצב הביטחוני השתנה דרמטית, לסרי שינה את הטון. הוא אימץ קו ממלכתי יותר, נמנע מלהיגרר למאבקים קטנוניים, והתמקד בניהול העיר בתקופה מאתגרת. זה היה מהלך חכם שהדגיש את ניסיונו ואת יכולתו להנהיג בעתות משבר.

בשבועות האחרונים לפני הבחירות, לסרי השיק סדרה של סרטונים שהציגו את הצדדים היפים של אשדוד. זה לא היה רק עניין של תעמולה; זה היה ניסיון מכוון לשנות את השיח. במקום לדבר על בעיות ואתגרים, הוא הזכיר לתושבים למה הם אוהבים את עירם.

מהלך זה התנגש חזיתית עם הנרטיב של יריביו, שטענו שהעיר נהרסה תחת הנהגתו של לסרי. פתאום, התושבים ראו את הפער בין המציאות שהם חיים בה לבין התמונה הקודרת שציירו המתמודדים האחרים. זה לא רק ניפץ את האמינות של המסרים השליליים; זה גם יצר אנטגוניזם כלפי מי שהמשיך להשמיץ את העיר.

התוצאות המפתיעות

התוצאה הייתה מדהימה, אפילו למאמיניו הגדולים ביותר של לסרי. לא רק שהוא ניצח, הוא עשה זאת בסיבוב הראשון, עם שיא אישי של קולות. יותר מ-12% מתומכיו היו מצביעים חדשים – הישג יוצא דופן לראש עיר מכהן שכבר היה בתפקיד תקופה ארוכה.

הניתוח של התוצאות הראה שלסרי ניצח בכל המגזרים ובכל הרבעים בעיר. זה לא היה ניצחון של מגזר אחד או של שכונה מסוימת; זה היה ניצחון מקיף שחצה גבולות דמוגרפיים וגיאוגרפיים.

 לקחים לעתיד

הניצחון של לסרי מלמד אותנו כמה דברים חשובים על הפוליטיקה המקומית בישראל:

1. אל תספידו פוליטיקאים מנוסים טרם זמנם: לסרי הוכיח שניסיון פוליטי, היכרות עמוקה עם השטח, ונחישות יכולים לגבור על תחזיות קודרות וסקרים שליליים.

2. מסר חיובי יכול לגבור על קמפיין שלילי: במיוחד בתקופות של מתח לאומי, הציבור מחפש תקווה ואופטימיות. לסרי הצליח לספק את זה בדיוק כשהציבור היה זקוק לכך ביותר.

3. הבנת הלך הרוח הציבורי חשובה יותר מכל סקר או תחזית: לסרי הצליח לקרוא נכון את מצב הרוח של הציבור ולהתאים את המסרים שלו בהתאם. זה הוכיח שוב שפוליטיקה היא אמנות לא פחות ממדע.

4. גמישות אסטרטגית היא מפתח: היכולת של לסרי לשנות את הטון והאסטרטגיה שלו בהתאם לנסיבות המשתנות הייתה קריטית להצלחתו.

5. אל תזלזלו בכוחה של גאווה מקומית: ההחלטה להתמקד בצדדים החיוביים של אשדוד לא רק שיפרה את הדימוי של לסרי, אלא גם חיזקה את הקשר בין התושבים לעירם.

לטורים הקודמים:

'השגריר' שהוכח כפוליטיקאי על

הפלונטר הגוראי והעקשנות הבעלזאית

מה יודעים האגודאים

מלחמת הכל בכל

 כך ניצחה הפוליטיקה הגושית

ימי האופל של הפוליטיקה החרדית