בית הכנסת שהוקם לעילוי נשמת י"ג הקדושים שנהרגו בדרכם למירון

האסון הקשה שאירע במירון ביום ל"ג בעומר לפני שנתיים, בו נהרגו 45 מישראל ובהם גם מתושבי העיר, נצרב בתודעה היהודית בשל מחיר הדמים היקר והבלתי נתפס. אך כ45 שנה קודם לכן, חוותה העיר אשדוד ארוע קשה שאירע אף הוא ביום ל"ג בעומר, כאשר 13 מתושבי העיר נהרגו בדרכם לציון הקדוש.

לזכרם של הקדושים הוקם ברובע ג' בית הכנסת "י"ג קדושי אשדוד", שכאן המקום לספר את סיפורו.

היה זה ביום ל"ג בעומר תשל"ו. חמש טיוליות (אוטובוסים, או נכון יותר טנדרים, ששימשו אז בעיקר לנסיעות בינעירוניות), בהן כ-200 תושבי אשדוד, יצאו לעבר מירון, כאשר הנסיעה אורגנה בידי העיריה שאף דאגה לסבסד את עלויות הנסיעה. בהגיע השיירה אל המורד התלול בכניסה לטבריה, החלה פתאום אחת הטיוליות להידרדר במהירות, היא עקפה את שתי הטיוליות שלפניה – והתהפכה על צדה.

כבר ברגעים הראשונים, התבררו מימדי הזוועה. "כשהטיולית התחילה להידרדר נשמעו צעקות מכל עבר. המכונית קיפצה על הכביש ואז נשמעה חבטה חזקה. כולנו עפנו, נפלנו זה על זה ונוצרה מהומה נוראית", סיפרו לאחר מכן הנוסעים.

"שמעתי צעקות ויללות של נשים וילדים", סיפר עד ראיה מאותו ארוע מחריד. "ניסיתי להתרומם, להיחלץ, אבל לא הצלחתי, כי הייתי מכוסה גוויות. צעקתי, השתוללתי, אבל אף אחד סביבי לא זז. רק אז הבנתי שהם מתים. הוצאתי את ראשי מבין הגופות ולאט לאט הצלחתי לזחול החוצה, כשאני מוציא אתי, ברגע האחרון, ילד שגם הוא ניצל והיה קבור בין הגופות".

סגרה"ע מגיע במסוק

מראה ההרוגים, הדם והפגיעות החמורות, היה קשה מנשוא, והעיתונים דיווחו כי כמה ממגישי העזרה התמוטטו ופונו יחד עם הפצועים. אנשי ההצלה שהגיעו למקום התמודדו עם משימה סבוכה במיוחד: כיצד יוכלו לזהות את ההרוגים והפצועים.

המשטרה יצרה קשר עם העיריה, וג'ו אסרף שהיה אז סגן ראש העיר, הפך לנציג העירייה מאחר וראש העיר דאז, צבי צילקר, וסגנו  השני ג'וג'ו אביטן היו בחופשה. המשטרה העמידה לרשותו מסוק מיוחד עמו הגיע לזירה, כשהוא נדרש לזהות את הגופות. במקביל פתחה העירייה לשכה למסירת מידע בכל הקשור לנפגעים ולבתי החולים בצפון שאליהם הועברו.

"מדובר בחוויה קשה מאוד", סיפר אסרף לימים ל'אשדודנט'. "המראות היו קשים וגם הדרך לטבריה במסוק הפכה למטלטלת בעקבות רוחות עזות שהקשו עלינו לנחות".

בינתיים, בעיר לא שמעו עדיין על האסון. עד שנודע האסון ברחבי העיר לקח זמן, כמובן שלא היו ניידים וגם מכשירי תקשורת אחרים לא היו לכולם. ארכו שעות עד שממדי האסון הגיעו לאשדוד. רק כשהחל להתברר מימדי הזוועה, החלה בהלה בעיר. כולם החלו להתרוצץ מתוך דאגה לקרוביהם שנסעו למירון.

בהיוודע דבר האסון, ירד על אשדוד אבל כבד. מעולם, עד לאותו יום, לא חוותה העיר אסון שכזה. אז החלו להתברר המספרים הקשים: 13 הרוגים ו-40 פצועים. תושבים מודאגים התגודדו ליד בניין העירייה, מבקשים לדלות כל פרט, כל פירור של מידע.

בית הכנסת לזכרם

למחרת החלו ההלוויות בהן השתתפו לפי הערכות 15,000 איש. 13 הלוויות במקום אחד, בהפרשי זמן כה קצרים.  באשדוד כולם הכירו את כולם והאבל היה עצום. שנים חלפו עדי התאוששו בעיר מהאסון הקשה.  

לימים הוקם בעיר בית הכנסת "י״ג קדושי אשדוד" ברובע ג', אשר קרוי על שמם של הנספים. בראשו של בית הכנסת עמד רבי חנניה אדרי,  מוותיקי העיר, שהלך לעולמו לפני שנתיים והוא בשנות ה-90 לחייו, שאחותו היתה בין הנספים בארוע הקשה.

הרוג נוסף בארוע היה הרב מרדכי סעדה. נכדו הוא מר בועז ביסמוט, כיום ח"כ ועד לא מכבר עורך 'ישראל היום'. ביסמוט עצמו גדל באשדוד עד גיל 6 והיה קשור מאוד לסבו. בראיון שנערך עמו ב'אשדוד 10' סיפר ביסמוט על סבו שעלה מטוניס לאשדוד, בה כיהן כרב ביה"כ על שם הרב חיים חורי. "בבוקר שמענו על התאונה, ואבא ואמא נסעו לבית חולים ׳פוריה׳ בצפון. אני זוכר שאבא חזר ובישר לנו. בכיתי כמו ילד למרות שהייתי כבר גדול, אהבתי אותו מאוד. סבתא שלי נפצעה בתאונה ועד יומה האחרון היו צלקות בפניה”.

"אני זוכר את השבעה", המשיך ביסמוט, "אני זוכר את הסולידריות אני זוכר את הביקורים של נציגים מהעירייה, אני זוכר את העיר, את פרנסי העיר, אני זוכר את ימי השבעה שהיו מטורפים".

זכרון עולם

כאמור, כרב בית הכנסת "י"ג קדושי אשדוד" כיהן רבי חנניה אדרי ז"ל שייסד את בית הכנסת לעילוי נשמת אחותו. הרב חנניה  היה ידיד נפשו של הרה"ג רבי סעדיה אריבי זצ"ל, והוא אף נפטר ביום ההילולא של רבי סעדיה זצ"ל.  

עם פטירתו פירסמה המועצה הדתית אשדוד את ההודעה הבאה בה נאמר כי המועצה מביעה צער על פטירתו של "האי גברא רבה, ירא אלוקים, שהעמיד הדת על תילה ועמד בפרץ בחומת הכשרות במסירות רבה במשך שנים רבות, לא החזיק טיבותא לנפשיה, הי חסיד הי עניו הרב חנניה אדרי זצ"ל שהשיב את נשמתו לבוראו בשבת קודש פרשת תרומה-זכור כשהוא בן פ"ח שנים".

רבי חנניה למד בישיבת "נוה שלום" בקזבלנקה שבמרוקו אצל מורו ורבו הגאון רבי אלעזר מור יוסף זצ"ל, שם עלה ונתעלה במעלות התורה. לימים קיבל הסמכה לכושר רב שכונה מהרב הראשי לישראל אז מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. בהגיעו לארץ ישראל השתכן בעיר אשדוד כבר מהשנים הראשונות היה בקשר מתמיד עם הרב הראשי רבי ישראל אליזרע זצ"ל שעמד על קנקנו באישיותו ובידיעותיו התורניים. באותם שנים המנוח היה מעורב בכל המחלקות ברבנות בנושא הכשרות, המקוואות והנישואין יחד עם ידידו הוותיק הרה"ג ר' סעדיה אריבי זצ"ל שהיה רב שכונה ורב מחלקת המקוואות והנישואין, כן היה בקשר מתמיד עם עמיתו יבלחט"א הרב חיים קלמנוביץ רב שכונה ורב מחלקת עירובין.

"במשך שנותיו פעל רבות ועמד בפרץ בנושאי רבים חשובים שעד היום המועצה הדתית מושתתת עליהם והיה חביב על הרבנים ועל כל העובדים", סיפרו במועה"ד אשדוד שם הוסיפו כי "בשנת תשל"ו ארע במשפחתו אסון נורא כאשר אחותו נהרגה בתאונה מחרידה כשקבוצה מתושבי העיר נסעו להתפלל בל"ג בעומר בציון רבי שמעון בר יוחאי במירון. באותה שנה קיבל על עצמו להנציח את שמה של אחותו ע''ה בבית הכנסת, שאכן נקרא בשם "י"ג קדושי אשדוד" ע"ש הנספים בתאונה המחרידה. בנוסף, במשך השנים דאג להביא רבנים שימסרו שיעורי תורה במקום לזכרה ולעילוי נשמתה".