הכי מרגש אותי לשמח אנשים שקשה להם לשמוח (וידאו)

כמה מילים על עצמך:

שמי שרוליק, אני בן 27, גדלתי כל ימי באשדוד ואשדוד היא ביתי. למדתי בישיבת ויזניץ עד גיל 17 ואילו בישיבה גדולה למדתי בישיבת 'תורה לשמה', אף מאז שאני זוכר את עצמי הנגינה היא חלק ממני.

מהי אשדוד בעיניך?

עיר מדהימה, עיר כל אחד חש בה בבית.

מהו ייעודך כפי שאתה רואה אותו?

אני אוהב לשמח אנשים, ואני עושה זאת באמצעות הנגינה.

האמת, שכבר בגיל צעיר מאד התחברתי לצלילי הפסנתר. וזה קרה כמעט בטעות.  כשהייתי בן 6 קיבלנו פסנתר הביתה, כאשר הפסנתר הגיע אלינו מסבתא שלנו, פשוט כי לא היה לה מקום בבית עבור הרהיט המיותר, וכך זה הגיע אלינו. עם זאת, מסתבר שזה הגיע למקום הנכון...

אני התיישבתי על הפסנתר ופשוט התחלתי לנגן. בלי הדרכה, בלי שיעורים. פשוט לנגן. באחד הימים הגיע חבר של אח הביתה, הוא ידע לנגן שיר אחד שהיה, במקרה – ואין מקרה כידוע – השיר 'יודו לה' חסדו'. הוא לימד אותי לנגן את השיר הזה, ואני ניגנתי אותו שוב ושוב...

משם הכל היסטוריה. הייתי חוזר כל יום הביתה מהחיידר, אמא שלי היית אומרת לי שרוליק האוכל מתקרר, אבל אותי זה לא היה מעניין. הייתי מתיישב איך שהגעתי על הפסנתר ומנגן... והאמת, שקשה להאמין, אך אף פעם לא למדתי נגינה בצורה מקצועית. כל מה שאני יודע, הוא רק משמיעה, ובעיקר מתירגול בלתי פוסק.

אבא שמע אותי מנגן, ואמר לי: אתה יודע לנגן. מאז הוא האמין ביכולות שלי ודירבן אותי לנגן, גם כשזה לא היה מקובל כל כך – כמו בהיותי בחור בישיבה. אבא דחף אותי עם כל הכח, סייע לי ואפילו רכש לי בהשקעה גדולה את האורגן הראשון עמו יצאתי לשוק. בזכותו אני זוכה היום לעסוק במה שאני אוהב כל כך, בשירה ונגינה ושמחה.

דמות מעוררת השראה?

אבא, ר' חיים אריה שטרן שיחי'. הוא השפיע עלי מאד, הוא התגאה בי ודירבן אותי, ופשוט נתן לי כוחות. האמת, שבשלבים הראשונים הייתי רחוק מלדעת לנגן, אך אבא האמין, ובזכותו אכן הצלתי לדעת ולהתמקצע. וכפי שאמרתי, כשביקשתי לעבוד בתחום, הוא לא חסך אלא רכש לי את האורגן הראשון שעלה יותר מ-20,000 שקלים, כשהוא תומך בי ופשוט מניע אותי ללכת קדימה עם מה שהקב"ה חנן אותי. אין לי מילים להודות לו על כך.

אגב, כשהוא רכש לי את האורגן היה זה לפני חתונתו של אחי הגדול. מטבע הדברים הוא היה לחוץ מהוצאות החתונה, כך שאני היססתי מאד לפנות אליו בעניין. אך הוא רק שמע שזה מה שאני צריך, ובבוקר הוא מגיע אלי ומודיע לי: יוצאים כעת לחנות, לרכוש אורגן. לא האמנתי למה ששמעתי. אז הבנתי שאם יש מישהו שמאמין בך כל כך, אתה תהיה חייב להצליח. ולדעתי זה מסר לכל הורה: אם תאמין בכוחות של ילדיך ותדרבן אותם, הם יגיעו רחוק.

ואכן, בזכותו, אני זוכה לעשות את מה שאני מבקש לעשות ובכך אני רואה את ייעודי: להמשיך לשמח ולראות אנשים שמחים כמה שיותר

רגע מרגש שהיה לך?

יש לי רגעים מרגשים רבים. אך מתוך כל האירועים והטלפונים שמגיעים אלי, הדבר שמרגש אותי ביותר  הוא כשמתקשרים אליי ומבקשים שאני אגיע בהתנדבות אם המדובר בילדים מיוחדים או בחתן וכלה יתומים. ארועים כאלו  אני אף פעם לא מפספס, ואיני יכול להגיד להם 'לא'. מבחינתי, אלו הארועים עם הסיפוק הגדול ביותר שאני יכול להגיע לחוות.

בעיר ישנו את מוסד 'מגן הלב' לילדים מיוחדים. בסניף שברח' רמב"ם בעיר יודעים תמיד שאם יש בר מצווה למישהו וצריך אורגניסט, שרוליק שטרן הוא הכתובת... ואכן,  הם כבר שולחים את ההורים של הילדים לדבר איתי ישירות. הם כולם מכירים אותי שם, וזה הסיפוק הכי גדול שלי. זה נותן לי את הכוחות להמשיך.

אני נזכר כעת שהיתה שם אמא לילד, שהתקשרה אלי ואמרה לי שיש לבן שלה בר מצווה והיא קיבלה את המספר שלי. אך כשאני בודק ביומן אני מגלה שהבר מצווה של הילד חל ביום מורכב, ביום שבו יש לי גם אירוע בצהריים וגם בלילה. אמרתי לה שלצערי אני עובד ביום הזה בשני ארועים, כך שקשה לי הפעם ואני אשלח מישהו אחר. אך היא התעקשה ואמרה לי שהבן שלה רוצה אותי בדווקא. 'הוא רוצה דווקא את שרוליק' אמרה לי, ואפילו הציעה לי תשלום, העיקר שאגיע.

שמעתי את הדברים ואמרתי לה שאני לא מוכן לקחת תשלום כי זה הוא התשלום שלי, אך זה ריגש אותי כל כך עד שהצלחתי להגיע גם אליו, ואכן זה היה ארוע בלתי נשכח למרות שהייתי בין שני ארועים אחרים...

ואכן, אני יכול להגיד שזה הדבר שהכי מספק אותי. ב'מגן הלב' אני מרגיש בבית, יחד עם הילדים המתוקים שכשאני זוכה לשמח אותם זה בשבילי התשלום הגדול ביותר שאני יכול לקבל...

.