"רואים על קברו ישועות" - ט"ו שנים לפטירת הגר"ס אריבי זצ"ל (וידאו)

במלאת טו' שנים להילולתו של הגה"צ רבי סעדיה אריבי זצ"ל ממניחי יסודות הקדושה והטהרה בעירנו, רב שכונה רובע ג' ומחבר ספרים חשובים בהלכה, עלו להתפלל על ציונו שבבית העלמין משפחתו, רבנים תלמידיו ומוקירי זכרו.

 בתחילה התאספו המתפללים וקראו תהילים ומשניות, לאחר הקדיש כובד הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית לומר את האשכבה לכבודו של הרב זצ"ל.

 לאחר מכן נשא דברים קצרים לכבוד וציין שהרב זצ"ל היה בבחינת משה רבינו ע"ה שהשבוע ציינו את יום הילולתו, שמעבר לגדלותו בתורה ובהלכה, היה גדול במידת הענוה שהיתה בו כמו שכתוב וירד משה מן ההר אל העם, תמיד היה עונה ומאיר פנים לכל אדם.

 זכורני לאחר שנבחנתי ברבנות הראשית לישראל וזכיתי לאחר עמל לקבל תעודה "יורה יורה" לרב שכונה, נתבקשתי להיבחן אצל הרב הראשי דאז הרה"ג רבי ישראל אליזרע זצ"ל וביקש ממני להיבחן אצל הרב זצ"ל, רבי סעדיה מרוב הענווה הגדולה שלו אמר לי שהוא לא יבחן אותי, אלא ביקש שאשב לצידו ונשוחח יחד בהלכות.

 עוד ציין כי ב"ה זוכים אנו להמשיך בדרכו במועצה הדתית, ביסודות החזקים שקבע במועצה הדתית, בתקנות החשובות שתיקן שהם נכסי צאן ברזל במחלקת המקוואות, בנישואין, בחשיבות לימוד תקיעות השופר לפי הסדר שיסד ועוד תקנות חשובות שאנו ממשיכים כפי שהורה לנו בשעתו הרב זצ"ל. לסיום אמר, שמידי פעם עולה להתפלל על הציון וזוכה לישועות בזכות הצדיק.

 מפקח בית העלמין ר' יוחאי מלכה שהיה מקורבו במשך שנים רבות סיפר בהתרגשות על הזכות שהרב זצ"ל שימש כסנדק לבנו וכן שדאג לקבורה ולטהרה של אימו של הרב זצ"ל, כך גם בפטירתו של הרב זצ"ל זכיתי לטפל בקדושה ובטהרה, מידי פעם אני עובר לכאן וקורא שני פרקי תהילים וב"ה מרגיש שבקשתי נתקבלה, סיפר על הפשטות והענווה של הרב, שהיה צועד ברגליו כל יום מביתו שבקרית הרב אברמסקי עד למועצה הדתית, יום יום במשך שנים רבות.

 בשלב זה הנאספים הדליקו נרות לע"נ ומשם פנו לבית המדרש והיכל הכולל שהקים "יגדיל תורה"  ברובע ג'.

 שם נשא דברי הספד והתעוררות ידידו ועמיתו ברבנות במלאכת הקודש במשך שנים רבות  יבלחט"א הרה"ג ר' חיים קלמנוביץ שליט"א רב שכונה ורב העירובין ובמחלקת הנישואין.

 הגר"ח קלמנוביץ בדבריו אמר, מציינים אנו היום טו' שנים לפטירתו של המנוח היקר והדגול ראויים להיות חקוקים על אבן מצבתו דברי ירמיהו הנביא "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".

 מלאכתו ופעילותו רבת ההיקף של רבי סעדיה זצ"ל בעיר אשדוד החלה עוד בתקופה שלפני יובל שנים. באותה תקופה היתה העיר אשדוד קרובה להיות כמדבר וכארץ לא זרועה מבחינה רוחנית, ובעשרת אצבעותיו זכה להקים את עולה של תורה בעיר המשגשת ופורחת כיום מבחינה רוחנית.

 זכורני את מסירות הנפש של הרב סעדיה בהרבצת תורה בבית המדרש ובכולל האברכים "יגדיל תורה" שבאזור ג' בעיר. לעת ערב היה מתקבץ ציבור גדול של אברכים, תלמידי חכמים וסתם עמך שבאו לשתות בצמא את דברי תורתו שהיו מותאמים בחוכמתו הגדולה לכל ציבור השומעים. שיעורי תורה אלו היו נאמרים על ידו בכל ערב בחורף ובקיץ מבלי להחסיר ואפילו לילה אחד, ושימשו כמגדל האור הרוחני של אזור ג' ושל העיר אשדוד כולה, וזאת בנוסף לחדרו הצנוע שבלשכת הרבנות אשר שימש לרבים כתל תלפיות למענה לציבור המבקש לשמוע את דבר ה', ובמיוחד לליבון ההלכות המעשיות בכל תחומי ההלכה הרבים.

 בנוסף להרבצת התורה וההוראה נשא הרב סעדיה זצ"ל בתפקיד של רב המקוואות בעיר אשדוד. למרות ובתקופה של לפני חמשים שנה היו באשדוד שני מקוואות טהרה בלבד, היה עסוק מעל ראשו בהקפדה על כל דיני כשרות המקווה והטהרה.

 בשנת תש"ם עת הגיעו להתיישב באשדוד הקריות החרדיות של חסידי גור וחסידי בלז, נהנו רבני הקריות שליט"א מהיקף ידיעותיו בהלכה, ובמסירות המיוחדת שלו בפיקוח ההלכתי על המקוואות, וסמכו ידיהם עליו.

 שימת דגש מיוחדת היתה לרבי סעדיה זצ"ל בתפקידו כרב במחלקת הנישואין, באומרו כי בתחום זה חייבת להיות סייעתא דשמיא מיוחדת, מאחר ואישורי תיקי הנישואין משמשים כיסוד להכשר הצאצאים שבהמשך הדורות, וכך היוחסין של עם ישראל נעשים תלויים באישור התיקים שנעשים על ידו.

 כיום כאשר מחלקת הנישואין מסודרת לתפארה ע"י תוכנת מיחשוב "שירת הים" של כל החומר המצוי בכל תיק, משמשת עבודת הקודש של רבי סעדיה כאור ודרך לטהרת היוחסין, ובכל תיק שאושר על ידו אחר עמל ויגיעה, נמצאים גם כל המסמכים הנלוים שנדרשו לשם אישורו כמו: אישורי יהדות, תעודות נישואין וכתובות של ההורים, תעודות גירושין ומעשה בית דין בהתאם לצורך ועוד.

 אורו של ר' סעדיה זצ"ל ממשיך להאיר את הרבנות גם כאשר עברו שנים רבות מפטירתו בבחינת "וזרח בחושך אורך ואפלתך כצהרים".

 ויהי רצון שיאציל עלינו ממרומים לחזקנו ולהעלותינו תדיר במסילה העולה בית א-ל כלפי מעלה לרומו של הרקיע.

 בנו הרה"ג ר' אליהו אריבי נשא דברי תורה כשהעלה על נס את דמות אביו הגדול הרב זצ"ל וערך סיום מסכת "קידושין", ואמר את ההדרן עלך והקדיש.

 דברים קצרים נשא הרב משה  צרפתי מרבני קהילת טיטוואן והזכיר את גדלותו בתורה של הרב זצ"ל שהיה מרבני העדה הספרדית יוצאי טיטוואן ששם נולד והתחנך בישיבה.

 לאחר סעודת המצוה ערכו תפילת ערבית ברוב עם. לקראת ערב התקיים סעודת הילולא מכובדת לנדיבים בעם, לאחזקת כולל האברכים שהקים ויסד הרב זצ"ל.