ניצול השואה ויקיר העיר אשדוד הרב שמואל סרלואי הלך לעולמו

הרב שמואל סרלואי ז"ל, מיקירי העיר אשדוד, הלך לעולמו ביום שישי האחרון. בן 89 היה בפטירתו. 

הרב המנוח שרד את השואה האיומה והיה איש יודע ספר ובעל חסד גדול. הוא התגורר במשך שנים ארוכות ברובע ו' באשדוד ולימים אף קיבל את פרס 'יקיר העיר'.

הרב המנוח הוא יליד אמסטרדם גורש מביתו בהיותו בן 8 יחד עם אמו ואחותו ז"ל, ועם אחיו יהודה סרלואי (כיום תושב בני-דרום). 58 בני משפחתו הרחבה נרצחו בשואה.

בהיותו בר מצווה גורש מבית היתומים בו התחנך בעקבות הפגזות הערבים מהכפרים קולה ומגדל צדק. התגורר באשדוד כל שנותיו, כאשר הוא ידוע כאיש יודע ספר. בין היתר החזיק בביתו אוסף הגדות ייחודי. 

שני בניו גרו בנוה-דקלים, וגורשו משם במסגרת תוכנית ההתנתקות.

לאחר ביצוע ההתנתקות, החזיר הרב סרלואי את תעודת ההוקרה שקיבל מקצין החינוך הראשי תא"ל אילן הררי. בדבריו כתב כי "כשמלאו לי 70, צה"ל בפקודת הממשלה גרשו בנחישות וברגישות את שני בני, שתי כלותי ואחד עשר נכדי מביתם בנווה דקלים. על הגירוש האחרון העניק מפקדך, הרמטכ"ל, פרס לחניכי בית הספר לטיסה, כעת אתה, פקודו של הרמטכ"ל, מגיש לי תעודת הוקרה על 'הישג אנושי מעולה'. נמצא שאני בקטגוריה אחת של הוקרה עם מבצעי פקודת הגירוש. מציאות כזאת היא למעלה מכוחותי".  

 בספר "מוציא אסירים בכושרות", נכתב כך על רבי שמואל ז"ל:  

 "קלסרים רבים ועמוסים שוכנים להם במדפי חדרי, שוכנים הם דוממים, ונושאים בקרבם אוצרות מימים עברו, מהימים של פעם, של לפני ולא רק לפני, אלא גם מהימים של 'תוך כדי, מעולמות אחרים. 

 מהימים ההם הקשים והמרים, שלא תמיד אוהבים להיזכר בהם ולדבר עליהם, מהימים, שרוב אלה שהיו בהם, לא יוכלו לספר לעולם על מה שהיה בהם. ואלה שנותרו. נושאים עימם את טעמו של הגיהנם עמוק בליבם לכל מקום אשר ילכו, חרוט הוא עמוק בנפשם וחצוב בנשמתם, ולא יוכלו להתנתק ממנו, אף אם ירצו בכך.

"בחדר גדוש הספרים, יושב לו ר' שמואל (ז"ל), זקנו לבן יורד על פי מידותיו, הדור בלבושו, והוא מתמצא בכל ספר ובכל דף, כביכול שָׁם ביתו, בין דפי הספרים. זוכר הוא כל פרט היכן הוא נמצא, זוכר כל מסמך באיזה קלסר הוא שוכן, וכל איזכור - באיזה ספר מספריו הרבים הוא מופיע. ותמונה זו? כן. מופיעה היא בספר הזה, הנה - שולף הוא מהארון ספר דק, מדפדף קלות - והנה התמונה של בית הכנסת בו התפלל אביו בימים ש'לפני'.

 מסמכים רבים מתוקים בקלסריו, שם אסף כל פרט וכל בדל מידע הקשור לנס הצלתם המופלא. מסמכים, שבלא מעט מהם ניכרים אותות הזמן, שבעים השנים אשר חלפו עליהם. מסמכים, שאינם מביישים שום ארכיון מסודר ומכובד.

 "לישועתך קויתי ה'" - כך כתב להם אביהם במכתבו האחרון. ותקווה זו ממשיכה לפעם בהם, בתאומים, שמואל ויהודה, גם היום, יודעים הם היטב, כי לא לחינם נצלו, והצלתם מחייבת אותם בתפקידם ובשליחותם כאן עלי אדמות. והם, אכן עושים כמיטב יכולתם, לעשות צדקה וחסד, ולמצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

 נושאים הם עימם את כאב היתמות, הן היתמות מאביהם והן האובדן של רבים מהמשפחה המורחבת - אך יודעים הם להודות ולהלל. יודעים הם אח שהפסידו כאשר נלקח אביהם אל תאי-הגזים, ולא מפסיקים לשבח את בוראם על כך שבניו - הלא המה הם בעצמם - הקימו בתים לתפארת בארץ הקודש".

הלווייתו תתקיים מחר (א) בשעה 12:00 ביישוב שדמות מחולה בדרכה לבית העלמין המקומי שם ייטמן.

יהיה זכרו ברוך.