"זו 'ליבת הגיהנום'": כך פועל מערך זיהוי החללים הקדושים הי"ד
18.10.23 / 14:17
מאז הטבח המחריד ביישובי העוטף הרב הראשי לצה"ל לשעבר, הרב ישראל וייס, לא עוזב את בסיס 'שורה' בו מתקיים הליך זיהוי החללים הי"ד. עכשיו הוא מדבר על הזוועה, על ההתמודדות, ועל השליחות
מאז יום הטבח המחריד הרב הראשי לצה"ל לשעבר, הרב ישראל וייס, לא עוזב את בסיס "שורה" בו מתקיים הליך זיהוי חללי המתקפה הרצחנית של חמאס והמלחמה שבאה בעקבותיה.
"אנחנו נמצאים כרגע במקום, סליחה על הביטוי, שאפשר לכנות אותו 'ליבת הגיהנום' - המקום הקשה ביותר עלי אדמות - שלכאורה לא ניתן לחוות אותו", הוא סיפר בראיון ליוני קמפינסקי מערוץ 7 ולהלן נבא מדבריו.
"אנשי הרבנות הצבאית, המשטרה וגופים אחרים עושים כאן לילות כימים, ללא מנוחה על מנת לוודא מציאות אחת - התרת כל הספקות", אומר הרב וייס.
"אנחנו לא יכולים להרשות מציאות שבה נותיר סימני שאלה. משפחה צריכה לדעת שמאחורי הזיהוי של בנה ניצבים סימני קריאה בלבד. אני לא יכול לראות משפחה שבאה לפקוד את קבר יקירה ותטיל ספק במשמעות הזו שהבן שלה נמצא תחת הקבר.
"לצורך העניין הזה אנחנו עומדים בפני לחצים רבים מכיוונים שונים. אנחנו מבינים את המשפחות והצורך שלהן בלדעת כמה שיותר מהר. אבל דווקא משום כך אנחנו בודקים פעם אחר פעם על מנת שלא תיווצר טעות חלילה. אנחנו פועלים כאמא שפועלת לטובת בנה. אנחנו הסנגורים של החללים ולא נאפשר מצב שיהיה בו סימן שאלה. הודאות הזו מחייבת סבלנות. אולי יום יומיים עכשיו תיתן ודאות של שנים רבות אחר כך", הוא מוסיף.
הרב וייס משתדל שלא להיכנס לפרטים - אבל מודה שלמרות הניסיון הרב בעבודה הקשה - כמות החללים ובעיקר מצבם הפיזי - זעזעה אותו עמוקות.
"משום כבוד המשפחות אני אמנע מירידה אל מקורות הכאב. אני פותח כל בוקר את יומי כאן, במקום הנורא הזה, על מנת לייצר לעצמי מאגרים של כאב שיתנו לי שותפות מלאה כאילו הייתי האב של החייל או החיילת. אני לא מרגיש אבחנה ביני לבין המשפחה. אני מלווה אותם, אומר עליהם קדיש, עורך לעתים לוויות ובא לנחם משפחות רבות. אני לא רוצה להיכנס לתיאורים קשים כי הם קשים מנשוא", מסכים הרב וייס לומר.
"מעולם לא חוותה הרבנות הצבאית, הצבא, המדינה לא את הכמות הזאת בפרק הזמן הכל כך מצומצם ולא את הפגיעה הבלתי אנושית והנוראה הזו בגופות המוטלות. היו מעשים קשים שנעשו בגופות ואני אעצור כאן. זה חלק מן ההסבר למה נדרשנו לימים אחדים בכדי למצות עד תום את הודאות המוחלטת שהילד או הילדה יימצאו בקבר ישראל".
הרב וייס נשאל האם יש סיכוי שיוותרו חללים שלא יזוהו וענה, "אנחנו נמצאים במקום האחרון של חוליות שרשרת הזיהוי. אני לא יכול ציין מספר, אבל אנחנו עומדים על מספרים מאוד נמוכים בצבא, וכ-300 חללים כבר יצאו לקבורה. מעטים מאוד נשארו כאן והמאמצים נמשכים כדי לזהות בסופו של דבר את כל החללים".
הוא מתייחס גם לשאלת החוסן הנפשי של השותפים הרבים לתהליך הזיהוי הסיזיפי. "זה תהליך שהחל בכמות אדירה של חללים מכמה מקורות - אזרחים, חיילים, שוטרים, עובדים זרים שהתעללו בהם ומחבלים. כולם הגיעו לכאן בחלון זמן מאוד מצומצם וזה בלתי נתפס.
"החוסן הנפשי, באופן פרדוקסלי, לא רק שלא יורד מדי טיפול בחלל, אלא רק עולה כי אנחנו מבינים שזו שליחות עצומה שמוטלת על כתפי כל חייל וחייל. השרשרת כולה מגובה בפסיכולוגים, קב"נים, עובדים סוציאליים וכל מי שיכול לחזק את רוחו של החייל כדי שיעמוד במציאות הקשה".
עם זאת משתדל הרב וייס לראות גם מעט טוב מעומק הרוע. "התחושות הן קשות וכואבות ויחד עם זה באופן פרדוקסלי הן מלאות בתקווה. יש לנו עם חזק - זו המסקנה שלי מעשרת הימים האחרונים".
מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]
