"גם כשהיה מעורפל בבית החולים, התעורר לדברי תורה": נטפי דמע אחר מיטת הדיין האשדודי

אבל יחיד עשי לך: במוסדות "אורות חיים ומשה" ערכו אמש (שלישי) מספד מר ועצרת התעוררות על הסתלקותו של אחד משרידי דור דעה, שייף עייל שייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, הדיין הגאון ניסים יעקב עטיה זצ"ל מרבני בית המדרש וראש הכולל "אורות חיים ומשה" לאחר שהשיב את נשמתו ביום שישי וערב שבת קודש האחרון.

בשעות אחר הצהריים התאספו המוני אברכי הכוללים בבית המדרש הגדול, את העצרת פתח הרה"ג ר' יגאל איטח מרבני בית המדרש שהביע בכאב את הצער הגדול באבדה הגדולה בהסתלקותו של הרב זצ"ל.

את מסכת ההספדים פתח הגה"צ רבי ידידיה אסרף ראש הכולל "אורות חיים ומשה" ומשרידי ישיבת נובהרדוק.

הגה"צ רבי דוד חנניה פינטו נשיא ממלכת התורה "אורות חיים ומשה" ונשא דברי הספד מרים דרך הטלפון, בדבריו ציין כי היינו בקשרי ידידות תורניים רבות בשנים, קיבלתי את הבשורה באופן קשה וכואב, בדבריו עמד על עמל התורה ועל המסירות שלו להרים את האברכים ועל הארת פנים שלו תמיד שלמד תורה בשמחה.

הרב זצ"ל כשעמד בראשות הכולל לדיינות העמיד עשרות רבות של אברכים בני קהילתנו "באר משה" שלמדו ונבחנו במסגרת הכולל ובמסגרת הרבנות הראשית, ועברו בהצטיינות מרובה וזה זכות גדולה לרב זצ"ל.

עוד הספידוהו: הרה"ג יצחק חי שהרבני - ראש כולל ודיין בב"ד "זרע אמת" הרה"ג יצחק ביטון - ר"י "צמח דוד" ודיין בבית הדין "זרע אמת", הרה"ג מנחם אליהו ביטון - חתדב"נ ורב קהילת "תפארת פנחס" נתניה.

הרבנים ביכו את גודל האבדה ועמדו באריכות על דמותו הגדולה בתורה ובהלכה ועל שזכה להעמיד תלמידים.

את מסכת ההספדים חתם הרה"ג ר' אביתר משה - מתלמידיו הקרובים של הרב זצ"ל. בדבריו פתח מתוך דברי תורתו של הרב זצ"ל.

בדבריו הביא את הגמ' (מועד קטן יז.): "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא', אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו" ושאל הרה"ג נסים יעקב עטיה זצוק"ל מה מיוחד ללמוד תורה ממלאך שרק אם התלמיד חכם דומה למלאך ילמדו מפיו ואם לא, לא?

והסביר הרב זצ"ל שאצל מלאך לא שייך התקדמות בתורה, מה שהוא יודע זה מה שיודע ואין לא בגדר מוסיף ועולה, ולכן אתה צריך ללמוד תורה מרב כזה דווקא שהוא ידאג להתקדמות שלך, לדוגמא אם יש ראש כולל שלא למד הלכות יורה דעה וכעת רוצה להנהיג שילמדו יורה דעה במטרה שחשוב לו באופן אייש, מרב כזה אל תלמד, מכיוון שהוא רוצה בטובת עצמו ולא בטובת התלמידים.

ביאור זה ממש עולה עם הרב זצ"ל, תמיד היה שואל את האברכים איזה טור ושו"ע אנחנו נלמד זמן הבא, תבררו תשאלו אחד את השני ונראה מה ירצו הרוב ונתקדם.

אהבת התורה – כאשר הרב קנה דירה היה קבלן שפשט רגל ורימה אותם והרב הפסיד מאתים אלף דולר והיה על זה הרבה דיני תורה וכונס נכסים וכו' ובכל זאת הרב המשיך והגה בתורה בלי להראות שהיה לו שום טירדות, היה תקופה שעברו דירה והיה לרב מחברות שהוא כתב חידושי תורה עצומים ואמר שזה כפל כפלים יותר מכל מעיני התורה ומעיני המשפט וכו' וכל המחברות האלו אבדו, אמר שהצער שיש לי על המחברות שאבדו יותר מהמאתים אלף דולר שהפסיד.

בשנה האחרונה, כאשר היה בבית החולים היה מעורפל וכשהיו מדברים איתו על עניני עולם הזה היה מנענע בראשו וכדומה ולעומת זה ששאלו אותו בדברי תורה היה מיד פתח את עניו בהתלהבות והיה מוסיף על הדברים כשכולו מלא שמחה למרות החולי הגדול שהיה בו.

המידות המיוחדות – תמיד חשב על השני, זכינו ללמוד יחד בחברותא בס"ד כל יום בשעה 9 בבוקר, הרב שהתגורר בירושלים היה מקפיד לצאת באוטובוס של 450 שהוא יוצא בשעה 7:30 בשביל להגיע לפני השעה 9 שאלתי אותו למה הרב לא מגיע ב448 שהוא יוצא בשעה 8 והרב מגיע בדיוק ב9 לאשדוד וכך הרב ירויח זמן שהוא חשוב בבוקר כל רגע מיד אחרי הנץ, אמר לי אני מעדיף לצאת מוקדם ולא לאחר רגע לכולל כדי להיות כבר ב9, לפעמים שהיה קורה שהיה פקק בדרך והיה צריך לאחר, היה מחייג אלי אני תקוע בפקק באזור יסודות, בכניסה לירושלים, אני היום מאחר, מאמתי מצינו שראש כולל נותן דין וחשבון לחברותא שלו?, אם היה לו אילוצים להישאר בבית היה אומר לי מחר בעז"ה אני לא מגיע תדע.

נושא בעול חברו, הרבה פעמים שהיינו לומדים חברותא היו באים כל מני אנשים להתיעץ איתו בכל מני דברים שלא קשורים ללימוד, מעולם לא דחה אותם היה יושב ושומע הכל לא היה מתפרץ בדבריהם והיה ממש בכל צרותם צר לו, ומעלה חיוך על פניו ומראה לשני כי הוא אך ורק בשבילו ושלו אפילו שהוא לא מהקבוצה שלו בכולל או סתם אדם מהרחוב.

כבוד לאישה – תמיד לפני חגים או זמנים של שמחה היה אומר לתלמידים תקנו תפרגנו ותעשו כל מה שצריך לאישה, אני אפילו לקחתי הלוואות קניתי תכשיט זהב, ועוד הנהגות חשובות בנושא שלום בית.

ביקש ממני כמה פעמים שאני יסדר לו את הטלפון בחדר שלו בשביל שבצהרים יהיה לו זמן פנוי לדבר עם הרבנית, אמרתי לו רבנו יש לך פלאפון, אמר לי לטלפון מחייגים אנשים לשאול שאלות זה מפריע לי לשיחה עם הרבנית.

לא רצה ליהנות מאחרים למרות שהיה תלמיד חכם גדול תמיד היה עושה קניות ודואג לכל צורכי הבית בשיחה שהיה לי עם הרבנית תחי', אמרה לי אני לא יודעת איך עושים קניות הכל היה מגיע עד אלי לבית לשולחן, כל ענייני הבנק מעולם לא טיפלתי (אפילו שהיתי בעבר בנקאית), כשהיו אברכי הכולל קונים לו משהו כמו כוסות חד פעמי שרצה או ספרי לימוד היה מייד מוציא כסף ונותן להם שח"ו לא יעבוד זמן והוא לא נתן, לקלדנים שהיו מקלידים את המחברות השאלה הראשונה כשהיה מקבל את החומר האם שולם הקלדנות?

בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו, הרב היה הולך לאסוף כסף בחו"ל והנה פעם אחת היה עיכוב בטיסה ולפי החשבון הטיסה לא תגיע לניו יורק בזמן של הנץ, הרב מאוד הצטער כי היה רגיל כל הזמן להתפלל עם הנץ כשהגיע מיד רץ לבית הכנסת ולשמחתו ראה את הגבאי מחפש עשירי למנין הנץ שואל אותו הרב איך יתכן, כבר עבר זמן הנץ, אמר לו הגבאי אתמול בלילה החליפו בין שעון קיץ לחורף...

בספרו "לדעת חוכמה ומוסר" בהספר על מו"ר אביו רבי ישועה עטיה זצוק"ל שסיפר לי שהוא היה לומד עם אבא שלו כל יום שיש חברותא שאלתי אותו מה עם כל השבוע אמר שאבא שלו היה דיין בחיפה והיה בא ביום שישי לבית הוא היה ישר מגיע מאוטובוס לבית המדרש ללמוד עם אבא שלו.

הגמ' מספרת (ברכות כח:): כשחלה רבי אליעזר (בן הורקנוס) נכנסו תלמידיו לבקרו, אמרו לו: רבינו, למדנו אורחות חיים ונזכה בהם לחיי העולם הבא.

מסביר הצל"ח: אורחות חיים, פירוש הדרך של החיים, שעל־ידם נזכה להרגיש בעולם הזה את חיי העולם הבא, זו בקשת דוד המלך עליו השלום (תהלים כז, ד): "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו".

כל רגע פנוי להיות בתורה, זה נתן לאדם לבקר בהיכלו.

המנוח הרב זצ"ל שקד על התורה כל ימי חייו, יותר משבעים שנה, והוא זכה בחייו בעולם הזה לחזות בנועם ה', ובודאי כעת זוכה בעולם העליון. יהי רצון שיעמוד בתפלה על עם ישראל הזקוק לרחמים מרובים, וזכותו תעמוד לכל המשפחה ולכל הקהל הקדוש, אמן.