שירת המצבות: הכיתובים שעל גבי המצבות חשפו את חיי יהדות מרוקו

05.02.24 / 14:33

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('2f62c0b6-1932-4aa0-9ffa-680d9ff6f1cd','/dyncontent/2024/9/9/6831de30-171f-4ef6-bbce-e47b4a118465.jpg',18434,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,50857,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2f62c0b6-1932-4aa0-9ffa-680d9ff6f1cd','/dyncontent/2024/11/21/03f786a2-f591-443c-83c8-a3eb37622404.jpg',18510,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,50857,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2f62c0b6-1932-4aa0-9ffa-680d9ff6f1cd','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,50857,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2f62c0b6-1932-4aa0-9ffa-680d9ff6f1cd','/dyncontent/2024/8/21/75bf3ec7-9d88-483f-8a21-5ba6c45ad8ef.jpg',18244,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,true,50857,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2f62c0b6-1932-4aa0-9ffa-680d9ff6f1cd','/dyncontent/2024/9/29/d8a27f1b-44b0-407b-97fc-2e6a01c4c566.gif',18529,'פלמ\"ח אייטם כתבה ',525,78,true,50857,'Image','');},15]]);})

תגים: מצבות , שירה , מרוקו , רבי חיים פינטו

לאחר עשר שנים של עמל והשקעה: בלשכת הרב הראשי הגר"ח פינטו התקיים טקס הערכה והוקרה לספר "שירת האבנים" ולכבוד המחברים החוקרים אשר כנפו ושלום אלדר

שירת האבנים. המחברים עם הרב פינטו. א' מיכאלי

שירת האבנים הדוממות: מפגש מיוחד התקיים בלשכתו של הרב הראשי הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו עם הסופר ומחנך דגול ר' אשר כנפו עורך ספרים רבים על יהדות ותרבות מרוקו, בחקר המסורת וההיסטוריה של הקהילות היהודיות במרוקו ומצאצאיו של הגאון רבי יוסף כנפו זצ"ל שחיבר כ-40 ספרים בכל מכמני התורה ומי שכיהן בעבר כיו"ר ההנהלה של התזמורת האנדלוסית הישראלית באשדוד.

ידידות עמוקה קיימת ברבות השנים בין המרא דאתרא הגר"ח פינטו לבין העורך והחוקר ר' אשר כנפו עוד מעיר הולדתם מוגדור שבמרוקו.

לפגישה זו צירף את ידידו חוקר הספרות העברית ד"ר שלום אלדר, מומחה לשירת ימי הביניים, שבאו יחד להעניק את הספר החדש שערכו יחד "שירת האבנים" שיצא לאחרונה לאחר עמל רב בעבודה עם השקעה רבה של כעשר שנים.

ר' כנפו סיפר לרב פינטו כי שם הספר "שירת האבנים" נקבע על שום השירה הנפלאה בשפה העברית שנמצאה חקוקה על גבי מאות המצבות בשני בתי העלמין היהודיים במוגדור שבמרוקו.

לפני יותר מעשור, ר' כנפו ביקר בבית העלמין שבמוגדור כדי לתהות על קנקנם של סגנון הכיתוב שנחקקו על מצבות הנפטרים של אישים שונים החל מגדולי תורה, רבנים, נגידים, חזנים, אנשי חסד ועוד.

המחברים אומרים ל"אשדודס" כי מדובר בעבודת נמלים כפשוטה. "העבודה היתה רבה בשמש הקופחת של חילוץ המצבות מבין שיני הזמן ונזקי הטבע חשיפתן אל האור ושיקומן. המצבות היו מכוסות באדמה ובצמחייה, וחלק מן הכתובות דהו או הושחתו והבלאי המואץ ניכר בהן. היה צורך לעבוד קשה בתנאים לא תנאים, בכלים מאולתרים על מנת לגלות את הקברים ואת הכתובות החקוקות על המצבות".

אך עם חשיפת המצבות, התגלה הפלא - השירה החקוקה באבן הייתה על רמה עילאית ושאבה את השראתה משירת תור הזהב בספרד.

רק עם תום החפירות, הם מספרים, ומשהצלחנו להעתיק את הנכתב, אז החל שלב המחקר, הפרשנות והמקור לכל מילה. לשם כך נרתם בהתלהבות ידיד יקר חוקר הספרות העברית ד"ר שלום אלדר, מומחה לשירת ימי הביניים, ויחד החלו במלאכת הפענוח, הניקוד והביאור של השירה, וכן - בזיהויים של הנפטרים וגילוי סיפורי חייהם כדי להפיח חיים חדשים במתי גולה אלו, ומכאן הגיע שם הספר - "שירת האבנים".

הספר שבו כ-700 עמודים מנציח את חיי הקהילה היהודית במוגדור מזווית מקורית ובלתי מוכרת עד כה.

שירה נפלאה זו בעצם היתה קבורה באדמה ואבודה לעד אם לא היינו ניגשים למלאכה אומרים החוקרים כנפו ואלדר שהקדישו לכך עשר שנים של עבודה מקצועית ופרטנית.

ר' אשר כנפו מספר: תחילה לא ידעתי לְמה לצפות, אך ככל שנתגלו לי דברי השירה, מיהרתי ליטול פנקס ולכתוב עד כמה שאפשר לפענח. השמש היתה קופחת שעות מעל הראש והזמן אוזל והולך. מה שתוכנן כשהות קצרה מתארך לחודש, ומאחר שגם זה אינו מספיק, חזרתי שוב למוגדור, כך שבע פעמים נוספות ובכל פעם שהיתי שם ימים רבים כדי לגאול את המילים מתוך האבן, אפשר רק לשער את כמות העבודה ואת ההשקעה הכספית שהתלוותה לכך.

במשך השנים, בביקוריי בבתי העלמין של מוגדור, מילאתי ארבעה פנקסים!!! עבי כרס בשירים מתוך אלף מצבות שהצלחנו לחשוף ומתוך האלף בספר הנוכחי נבחרו חמש מאות מצבות שיהוו את תוכנו של הספר.

ספר זה ראשון ומיוחד מסוגו מהווה מקור רב עוצמה לחוקרי תרבות בכלל ולחוקרי יהדות מרוקו בפרט, צאצאים רבים שיראו את שמות משפחתם מיוצגים בספר ודאי ימצאו או יחברו קשר לשושלת משפחתם.

בסיום, הגר"ח פינטו שמח לקבל את הספר המושקע, ששמע במשך השנים על העבודה והטירחה הרבה בהוצאתו, הודה ובירך את "תרי צנתרי דדהבא" החוקרים כנפו ואלדר שעשו עבודה מדהימה שודאי תתרום רבות לתוספת במדף ארון הספרים המרוקאי בפרט שיש בו הרבה מוסר על שושלת אבות.

מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]

$(function(){setImageBanner('c811fffd-cb72-4a2c-b7af-a851e893d9a6','/dyncontent/2024/11/10/9f6a8c9c-410e-4368-a166-280d5a7e90ff.jfif',18030,'שפע אייטם כתבה ',525,78,false,50859,'Image','');})