ממתק לשבת פרשת וישלח: איפוק זה כח
10.12.24 / 17:05
זה המסר שנוכל להחדיר בתלמידים: איפוק זו עוצמה!
הפרשה פותחת בהערכות של יעקב לפגישתו עם עשיו אחיו על ארבע מאות אנשיו.
חז"ל מגלים לנו, כי יעקב אבינו ע"ה - מתכונן לדורון, תפילה ולבסוף,
אם זאת תהיה ברירת המחדל - מלחמה.
בוודאי שכאשר לקח בחשבון את האופציה המלחמתית - ידע שינצח.
וכפי שלימדנו רש"י בפרשה קודמת.
שהרים את האבן מעל הבאר, כאדם שמסיר פקק מבקבוק - להודיע שכוחו גדול,
ודאי שאין ערך לכוח פיזי כאשר משתמשים בו באופן שלילי,
ואם חז"ל ראו צורך לתאר את כוחו – יש לנו ללמוד מכך,
אכן, יעקב בא ללמדנו, ש "איפוק זה כוח"
ו"איזהו גיבור הכובש את יצרו"
גם את היצר להיות גיבור...
אדרבה, אם אלוקים חנן אותך בכוח,
שמור אותו כדי לסייע לזולת.
מצאנו גם בדוד המלך שכרועה צאן גילה כי יכול הוא על אריה ודב...
הבין שכוחות פיזיים אלו, באו להועיל בעתיד וכפי שהמדרש רבה (סוף פרשת בשלח) קורה לזה
ר מ ז.
כאשר הגיע גוליית הפלישתי וחירף מערכות ישראל.
הבין דוד שהכוחות שקיבל נועדו ל"טפל" באיש.
ולכן הלך על בטוח (בדיוק כמו שיעקב היה הולך אילו זו הייתה הברירה)
צדיקים אלו שקלו ובחנו בדקדוק רב כל פעולה לפני שבאה לכדי מעשה.
{אכן בפרשה ראינו שגם מי שכן החליט להשתמש בכוח , הניצחון נרשם דווקא על הצד שכנגד.
שרו של עשו נאבק עם יעקב על הברכות ובעודם דנים בנושא, וראה שאינו יכול לנצחו - נקע את כף ירכו עד כדי צליעה - ולמרות זאת הניצחון נרשם על יעקב, מדוע?
שמעתי להסביר: כאשר אתה מנהל דו שיח עם בן אדם, והלה עובר להגיב באלימות , הרי שגם אם ינצח פיזית, הפסיד בדו שיח שלשמו נפגשנו...}
נחנך את ילדינו/תלמידנו
לראות באיפוק - עוצמה וכוח ובעלות על עצמינו.
כפי שהבורא השתבח כאשר טיטוס חירף את הארון בבית המקדש.
ודרשו חז"ל "מי כמוכה באלים ה' "
מי כמוכה ב א ל מ י ם ה'
שתיקה ואיפוק מתוך עוצמה - למרות שאתה יכול...
חינוך זה יסייע להם להגיב נכון, ולהבליג עם תחושת סיפוק, גם כאשר יהיה אי מי מולם שינסה להוציא אותם מכליהם.
שבת שלום ומבורך
מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]