ממתק לשבת: מאבק מול ישמעאל? תלוי מי נותן את המכה אחרון...

המאבק בין עם ישראל לאומות העולם הינו מאבק מבטן טרום לידה,

כפי שמגלה לנו רש"י הקדוש בפירושו השני על המילים "ויתרוצצו הבנים בקרבה" – מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות.

אין ספק שזה דבר ניסי שבא להעביר לנו את המסר לדורות – בגדר הכר את האויב,

מלחמה שתפסק רק כאשר יגיע משיח צדקנו בקרוב,

אין פלא שיעקב רצה לצאת ראשון מבטן אמו ולוותר על למידה עם המלאך, ובלבד שלא יהיה בחברתו של רשע, אך עשיו עשה הכל כדי לעכבו ולהפריעו,

במדרש הגדול נאמר כי עשיו איים שאם לא יניח לו לצאת תחילה, הרי שהוא יהרוג את אמו על ידי שיצא דופן, אמר יעקב: הרשע הזה שופך דמים מתחילתו, והניחו לצאת תחילה.

הצביעות מאז ולתמיד

עשיו מעמיד פני צדיק ואף שואל את אביו שאלות קש, ואיך מעשרים את התבן,

הצליח למתג את עצמו כמודל לכיבוד הורים,

אך בסתר ליבו התפלל שאביו יפטר מהר כדי שיוכל להתנקם ולהרוג את אחיו יעקב על הברכות,

ובירושלמי (נדרים פ"ד ה"ח) מופיע שלעתיד לבוא יכנס עשיו לגן עדן עטוף בטליתו וישב במחיצת הצדיקים,

דהיינו יצליח לתעתע גם במלאכים שומרי הסף של גן עדן,

עד שהבורא יבוא ויגרור אותו החוצה, ויאמר לו אני בוחן לבות וכליות ויודע מה בדיוק רצית שיקרה לאביך שאותו כביכול כיבדת.

הוא יהיה רגע אחד בגן עדן בשביל להבין מה הפסיד עבור תאוות נזיד העדשים שטבע את שמו בצבע האדום האהוב עליו.

כי גם אחרי טעות המכירה והעברות החמורות שעשה, לא חש החמצה, אלא אכל ושתה ובז לבכורה בלי להניד עפעף, אלו הפנים האמתיות שהבורא חשף לנו לדורות.

הקול קול יעקב

יעקב אבינו מוכן ללבוש את בגדי עשיו השעירים במצוות אמו,

אך על הקול אינו מוותר,

כי יודע הוא שמה שיעזור לעם ישראל בכל הדורות מול ידי עשיו האכזריות, זה קול התורה של יעקב,

יעקב טבע את המושג "יושב אוהלים" וכשבנה בהמשך בית, אומר התרגום יהונתן בן עוזיאל בנה אולפנה לתורה,

ורק אז מובטח שאין הידיים ידי עשיו,

ויצחק אישר בדיעבד את ברכתו ליעקב, אבל השאיר לעשיו את ה"על חרבך תחיה" אבל הכל תלוי בשמירת המצוות של עם ישראל ובתורתו.

לומר לנו, הכל תלוי בנו ככל שנשמור ונלמד.

הקנאה ביהודי והמוסר הכפול

יצחק אבינו חוזר וחופר את הבארות שסתמום הפלישתים בטענות סרק שמקורם בקנאה שכביכול גורמים תקלה,

קורא להם באותם שמות, סוג של חידוש המקורות,

אך קנאתם לא יודעת גבול והם מחפשים לריב ולהתעסק עמו עד כדי שטנה חינמית,

כל זה לא מפריע לאבימלך לבוא ולומר לו: "אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם...

זה אותו אבימלך שבחר להאשים את יצחק שלא אמר לו שרבקה אשתו,

זה המוסר הכפול של הגוי,

בדיוק כמו עשיו שכאשר רצה את הברכה, שכח לרגע מהמכירה של הבכורה.

הצביעות חוגגת מאז ולתמיד.

שבת שלום ומבורך