לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי

קשה להפריז ברגשות השבח וההודיה, המפעמים בליבם של המוני שלומי אמוני ישראל, נוכח קידוש שם השמים העצום, אשר מהדהד מסוף העולם ועד סופו. כאשר מאות אלפים הכריזו בהכרזה אחת שאיננה משתמעת לשתי פנים, ה' הוא האלקים.

לבבו של כל יהודי ברחבי העולם רחב, כאשר תוצאות המערכה הגדולה התקבלו והתברר, כי דבר אחד מדבריהם של רבותינו מאורי דרכנו לא נפל ריקם. תחינתם וזעקתם לא נפלה על אוזניים ערלות.  הציבור החרדי בהמוניו, על שבטיו ועדותיו, הוכיח כי הוא מאוחד ומלוכד ומגובש כאחד, כפוף וכנוע למרותם וציווים של מנהיגי הדור ומאוריו.

הבה ונדבר גלויות. כמעט מדי מערכה וככל שנוקפות השנים, נשמעים יותר ויותר קולות טרם כל מערכה בכלי התקשורת ה'נאורים' וה'מתקדמים', המשוחחים על 'הציבור החרדי שכבר לא מה שהיה', על הנוער שכבר 'פתח את העיניים' וכבר 'לא כזה תמים כמו שהיה פעם'. כמה הפחידו אותנו מפני 'זליגה המונית' למפלגות אחרות וטרנדיות שאינן כפופות לדעת תורה. בסופו של יום מתברר. הציבור החרדי מאוחד מתמיד, עוצמתי מתמיד, מלוכד מתמיד. ובעיקר – חונה תחת דגל נשיאי דורנו, ללא כחל ושרק.

כמה הדהדו מסוף העולם ועד סופו זעקותיו ותחינותיו של מורי ורבי, מאורן וליבן של ישראל מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, אשר בנשאו על לבבו את משא הדור כולו, קרא וקרא שוב ושוב, מנהמת לב, לכל הירא וחרד לדבר ה', להצטרף אל המערכה הגדולה. הרבי קרא ליהודי התפוצות לבוא ולהילחם למען כבוד ה', כתף מול כתף. היו מי שקריאת ההשכמה הזו, או אזעקת האמת אם תרצו, נדמתה להם כמנותקת מהמציאות וכמי שאיננה ברת יישום. אבל אלפים רבים, פשוט שמעו, קמו, הטריחו עצמם, רכשו כרטיסי טיסה בסכומי עתק, ועלו לארץ הקודש. כי מנהיג הדור אמר. כפשוטו.

כמה יהודים שבדרך כלל מתלבטים, לא ממהרים 'לקחת צד' בענייני הבחירות, ואין כאן המקום להאריך בכך, שמעו- ועשו מעשה. כי דבר צדיק הדור, יקר בעיניו. כי על 'נעשה ונשמע' מושתת יסוד קיום כלל ישראל. מאז ועד היום ועד בכלל. וישמע יתרו- מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. כשיודעים שאנו ניצבים בפני מלחמה בעמלק המבקש לקעקע את ביצת היהדות, כשאנו מתקשים לכלכל את צעדינו בכל תחום, כמעט כמו הקושי של קריעת יוסף, הרי שכל מי שיראת ה' נוגעת לליבו ששומע שמועה זו, קריאתו של הרבי, מיד: 'שמע ובא'.

קרוב למיליון יהודים הצביעו למפלגות החרדיות הכפופות לגדולי התורה. קרוב למיליון יהודים אשר זעקו "ה' הוא האלוקים – אין עוד מלבדו"! והזעקה הזאת בוקעת רקיעים, כפשוטו.

איננו טומנים ראשינו בחול. היו רבים, שאולי יש להם טרוניה על נציגי ועסקני אגודת ישראל, שאולי חשים כי הנציגים אינם מייצגים אותם כראוי, שאולי יכלו לעשות בעבורם יותר. ואולי אפילו הצדק – או חלק הימנו – עמהם. כי גם הנציגים הם בשר ודם וגם הם מוגבלים. ואולי באמת נדרש היה לעשות יותר. אבל כולם, הניחו את שיקוליהם שלהם בצד. הניחו את כל אשר בליבם בצד, ואמרו כן! אמרו כן ליידישקייט ברחובות ארצנו הקדושה, אמרו כן לשבת קודש, אמרו כן לקדושת העם היהודי וטהרתו, אמרו כן לגירות על פי דת תורתנו הקדושה, אמרו כן לחומת האש המתבקשת סביב המחנה מאימת הטכנולוגיה, אמרו כן לחיים יהודיים חרדיים בארצנו הקדושה!

כעת, חובת ההוכחה עלינו, שלוחי הציבור, שלוחי מאורי הדור. לא שררה הוטלה עלינו כי אם עבדות. עבדים נאמנים אנו לגדולי התורה ולציבור כולו. זוהי השליחות ועלינו לקיימה.

פעמים רבות שמעתי ממורי מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, בדברי הדרכה לחיים הציבוריים, את העובדה הבאה: עת נבחר הרב ר' ראובן אהרונוביץ ז"ל לכהן בראשות העיר ב"ב, נכנס לקבל את ברכת מרן ה"אמרי חיים" זי"ע, משלא נבחר אז נציג לקהילת ויז'ניץ, ביקש הלה את סליחתו של ה'אמרי חיים' על כך, והבטיח כי בפעם הבאה ישתדלו שויז'ניץ תיוצג כהוגן. פתח עליו ה'אמרי חיים' עיניים חודרות ואמר: "ר' ראובן, נבהל ומשתומם אני ממך. לתומי סברתי שאתה הוא נציגנו שם...".

יודע אני, כי אם אמנם נשלחתי ע"י מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, אך הנני שליחם ונציגם של כלל היהדות הנאמנה והמאוחדת בארץ קדשנו. אשא תפילה אל השי"ת שאזכה למלא שליחותי באמונה. שאזכה לסייע לכל אחד ואחד, באשר הוא שם. שדלתי תהיה פתוחה בפני כל יהודי. ויתן ה' בי כח ועוז להרבות להיטיב. ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו.

הכותב הוא ח"כ ביהדות התורה ותושב אשדוד