"חוב קדוש": המשפיע הוויז'ניצאי במאמר חריף נגד 'קנאי השקר'

היה זה לפני שבעים שנה, בשנת תשי"ג, במהלך המלחמה העיקשת מול גזירת גיוס בנות ר"ל, מורי זקני מרן הגאון רבי ישראל גרוסמן זצ"ל עמד אז בראש הלוחמים כנגד הגזירה הנוראה והמחרידה. הוא עצמו סובב בין בתי גדולי ישראל דאז והחתימם על הפסק הנורא – "יהרג ואל יעבור!!!".

השלטונות בתגובה לא העזו כמובן לנגוע בקצה ציפורנם של גדולי הדור, נטפלו הם איפה לראש הישיבה הצעיר, הושיבו אותו במעצר על "עוונו" הגדול ונקבע כבר תאריך למשפט.

היהדות החרדית געשה ורעשה, כל הארץ היתה ממש כמדורת אש.

ימים מספר לפני המשפט עולים לביתו של ראש הישיבה משלחת חשובה ביותר של ראשי נטורי קרתא דירושלים, זקנים נשואי פנים, לוחמי מלחמת ה', בפיהם דרישה והכוונה – בהגיעך לבית המשפט, בעמדך על דוכן הנאשמים, אסור לך בשום אופן לטעון טענות לזכותך, אל תנסה חלילה להסתדר עם חוקותיהם המעוותים, בשביל לצאת זכאי אצל אותם רשעים, כאן בארצינו הקדושה אתה צריך רק לעמוד ולזעוק בקול גדול – "איני מכיר !!!" אין לכם שום בעלות על ארץ ישראל, איני מכיר כלל בסמכות שלכם, בזכויות שלכם, "איני מכיר !!!" "איני מכיר!!!"

הרב גרוסמן זצ"ל התלבט מאד על המשך דרכו במאבק, לא ידע לשית עצות בנפשו, הרי עיני כל היהדות הנאמנה נשואות עכשיו אל משפטו, החליט לרדת לבני ברק, אל בית רבו מרנא ורבנא בעל החזון איש זי"ע לשאול על ההמשך.

אך רבינו החזון איש התחמק משום מה מלהשיב בבירור, הפטיר ואמר – אתה יודע שכאן בבני ברק יש מזג אויר שקט ורגוע, בירושלים יש סופות, ברקים ושלגים...יהודי מבני ברק לא יכול להגיד ליהודי מירושלים איך לפעול...

נפנה איפוא הגר"י גרוסמן זצוק"ל אל ביתו של עמוד האש, מורו ורבו העומד בראש מערכות ישראל, מרן הגרי"ז מבריסק זי"ע. הרב מבריסק בחליו ובחולשתו הגדולה שכב במיטה תוך יסורים נוראים כשגופו מסובב לקיר. לא היה בכוחו אפילו להסתובב לבאים.

הרב גרוסמן רצה מיד לשוב על עקבותיו, אך הרב מבריסק כבר זיהה את פסיעותיו, פנה ואמר לו להרב גרוסמן – "הגד נא את דבריך כך, אני מקשיב לכל מילה".

טרם כילה הרב גרוסמן להציע את שאלתו, קפץ לפתע הרב מבריסק ממיטתו ובשארית כוחותיו התחיל לזעוק בקולי קולות – "שהם ילכו לשבת! שהם ילכו לשבת! אתה תתחנן לשופטים כמו נגזל בפני הגזלן, כמו בן אנוש מול שודד, חוס על עצמך, תנסה למצוא את כל הדרכים החוקיות איך להיחלץ מציפורניהם הטורפות, אל תוותר ח"ו על החיים שלך וחיי משפחתך!!!"

מה אנחנו למדים מהסיפור הזה (שזכיתי לשמעו בעצמי ממו"ז זצ"ל, מובא גם בספר "גדול בישראל" ח"ב), מה גדולי ישראל מבהירים לנו? דבר פשוט, בעת שגזלן פורץ לביתך במטרה לעשוק אותך ולחמוס את כל אשר בידך, במצב כזה לא צועקים – "איני מכיר!!!"

בנאדם שיש לו ח"ו ילד חולה לא יוותר כמובן אף פעם, הוא ילחם בצדק על כל הזכויות שיש לו בבית חולים "שלהם", יחתום על כל הטפסים "שלהם" יפעל בכל הדרכים "שלהם" ולא יצעק "איני מכיר!"

אם באמצע הלילה אתה מתעורר ושומע גנבים שזוממים לעקור את דלת הפלדלת שלך, שמנסים חלילה לפרוץ את קוד הכניסה לבית, אתה לא תמשיך לשכב על משכבך, אתה תקום להגן על כל נכסיך, תפנה אפילו למשטרה "שלהם", על אף שכידוע לא תמיד השוטרים יותר טובים מהגנבים עצמם...

"לא עביד איניש דנחתיה לארעיה ושתיק (ב"ב מ"ו:)"

כאשר כוחות זדונים זוממים לחטוף ח"ו מבתינו ילד יקר ואהוב, כל אחד מאיתנו יתייצב בתוך בית המשפט "שלהם" ויילחם בחירוף נפש בכל הדרכים "שלהם", על אף שכבר אמר שלמה המלך – "מקום המשפט שמה הרשע(קהלת ג ט"ז)..."

מורי ורבותי היקרים והאהובים, מול הפעולות הזדוניות של הרשעים לעקור ולהרוס את גדרי מחנה ישראל, לפרוץ ר"ל את כל חומות הטהרה ולטמא ח"ו את נפשינו ונפש ילדינו באבי אבות הטומאה – האם שייך חלילה לומר - "איני מכיר ?!"

סרת התחבורה, נכדתו של קסטנר (זה שהצורר אייכמן ימ"ש מודה לו בכל לב על עזרתו הרבה במשלוח רכבות ההשמדה ועל כך שהביא לו את כל היהודים בלי לירות יריה אחת) היא, כל דאגתה יומם ולילה אך ורק להפעיל את כל הרכבות בשבת ר"ל, למחוק מהפרהסיה הציבורית את שארית סממן שבת קדשינו, לפרוץ גדרי הצניעות באוטובוסים – האם מול זה מותר לנו לטמון ראשינו בחול ולצעוק "איני מכיר ?!"

כי מול הרס וחורבן המסגרת המינימלית של בתי הדין, של הכשרות, של הנישואין ושל הגיור – אסור לצעוק "איני מכיר !"

מול ההתנכלות הממושכת והשיטתית, הרדיפה הנוראה להצר את חייהם של נזר הבריאה, עמלי התורה, אברכי הכוללים, משפחות ברוכות ילדים, ע"מ שלא יהיה ח"ו לא קמח ולא תורה, א"א לטמון את הראש בחול - אסור לנו לצעוק "איני מכיר !"

חייבים להילחם בכל הכוחות שיש רק בידינו, מה צריך עוד לקרות כדי שנתעורר?!

סיפר לי שבוע שעבר יהודי מאחד היישובים בשומרון שהם עושים כל מיני פעולות, כדי להחדיר כמה שיותר "קנאות" בקרב המחנה הערבי ע"מ שלא יגיעו להצביע ואכמ"ל.

בואו נחשוב אנחנו, כמה כל שונאי ורודפי הדת מקוים ומצפים אך ורק שאנחנו ניתפס כביכול ב"קנאות" או ב"יאוש שלא מדעת" ולא נקיים את זכות (חובת) ההצבעה שלנו, אשר תהילה לקל עדיין זאת לא הצליחו להוציא מידינו.

באחד מהשיעורים אמר לי אחד שהוא מסתפק האם להצביע בבחירות, עניתי לו דבר אחד – תחשוב רק מה משנאי ה', רודפי הדת, אויבי היהדות ועולם התורה, מה הם רוצים שתעשה ואז תפעל בדיוק להיפך... על אחת כמה וכמה כשמנהיגי ומאורי הדור מתחננים אלינו בדמעות שליש – אנא הצביעו והשפיעו, "חוב קדוש" לפעול ולהפעיל !

בואו נא לעזרת ה' בגיבורים, ואנחנו נחלץ חושים למען ה', חזק ונתחזק למען עמינו ולמען ערי אלקינו, להגדיל תורה ולהאדירה, לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו! ולה' הישועה!

הכותב הוא מגיד מישרים, רב וראש כולל שאץ, אשדוד