"אנו מתירים להתפלל" / הרהורים לערב יום הכיפורים

ביום הכיפורים כולם לובשים לבן, מתרוממים טפח מעל הקרקע, מתנתקים מהחומר, ופותחים בהכרזה כי "אנו מתירים להתפלל את העבריינים...

בעיני רוחנו מצטייר העבריין כאדם שמצפצף על הכללים הנהוגים ועושה מה שליבו חפץ, אנחנו נוטים לחבר אותו לדמות מאוד מסוימת, כל אחד והמודל של הדמות שפגש בחייו,

אבל ברור לנו שאנחנו לא קשורים לדמות הזו.

אך כאשר נעמיק יותר נגלה, כי ישנם אנשים שכלפי חוץ נראים אנשים מן היישוב, למרות שבפנימיותם יש נטייה למרוד לצו האלוקי, ואף מעדו בכך.

אלא שהאדם יראה לעיניים...

ופעמים דווקא ההוא שנראה כלפי חוץ אחרת, הוא עשה עבודה פנימית מורכבת והתגבר על נטיית ליבו ונחשב אצל הבורא מהצדיקים הגמורים שנחתמים לאלתר לחיים טובים, כי ה' יראה ללבב.

אז השנה נשפיל את מבטינו לאמת הפנימית שלנו, ונהיה גלויים לדבר עם עצמנו על מחשבות של מרדנות שעלו אי פעם ברגעי משבר כמובן לפי דרגתנו והמורכבות של כל אחד מאיתנו,

נחליף את רגשי האשמה וההלקאה העצמית, בהכלה וקבלה, בזכות ההזדמנות של היום הגדול שהוא בבחינת הנהגת היחוד של "וחנותי את אשר אחון" שניתן כיום טוב רק לעם ישראל.

ומכאן נמשוך אמפתיה והכלה לאותם נערים שכלפי חוץ נראים ממותגים, עושים מה שבא להם, אבל בתוכם יש נשמה שרופה רוחנית, שהייתה פעם מחוברת יותר, אבל אי מי פגע בהם, ויצרם ניצל רגעי משבר ותסכול וסחף אותם...

הם היו רוצים לחזור לעצמם, אבל המבטים הצוננים והמקטלגים שהם זוכים לקבל, עוצרים אותם מלחזור ולוותר על מעט הכבוד שנותר להם,

ואדרבה החברים בחוץ מכילים אותם באשר הם ללא תנאים...

נחליט השנה לחבק אותם, להזמין אותם לשבת, להאיר להם פנים, ולא משנה באיזה קטע הם הגיעו.

שמעתי מאבי מורי שליט"א ששמע מהרב עזרא ברזל זצ"ל  שהסביר את מה שכתוב בזוהר כי "המוריד דמעות על מיתת שני בני אהרון – מובטח לו שלא ימותו בניו בחייו", מרמז על הנוער הזה,

כמו ששם הגוף קיים ונשמתם נשרפה כדי לשמור על כבודם,

גם נערים אלו גופם קיים ורק נשמתם נשרפה ויש לשמור על כבודם.

ומי שינהג כך, לא יצטער על בניו ממיתה רוחנית.

נזכור כי הארת פנים אחת לנער כזה שווה אלף מילים שנאמרו לו ובחר לדחות אותם עקב אכזבות מאנשים שאמרו לו דברים ללא כיסוי או בתנאי שיעשה או ינהג כך וכך...

אין לי ספק, שגם הווידוי שלנו שהוא חלק חשוב בבקשת הסליחה והכפרה, יקבל הכרה מתוך הכלה שתחזור אלינו אחרי שעשינו בה שימוש נכון כלפי זולתינו.

בברכת גמר חתימה טובה ושנה מבורכת