"אמרו לאשתי ולילדים לכתוב מודעת אבל, אך קרה לי נס"

שלש שנים וחצי חלפו מאז שהעיתונאי האשדודי מאיר אוליאל הרים משדר מיוחד לטובת אחד החולים הקריטיים הראשונים של הקורונה שאושפז באסותא-אשדוד והיטלטל בין חיים למוות. אמש הם נפגשו וסגרו מעגל כשאוליאל מעלה את הסיפור על הכתב כדי לפרנס הנס.

להלן הפוסט המלא: 

לפני כ- 3 וחצי שנים, היי שם בתחילת הקורונה, עוד לפני הנפטר הראשון בווירוס.

ערב אחד אחי הקטן משתף אותי בסיפור על אבא של חבר מהשיעור בישיבה שמאושפז בביה"ח אסותא בעיר אשדוד מהקורונה והוא מורדם ומונשם במשך כחודש ומכינים אותם לגרוע מכל.

דבר אחד הוא ביקש שאני יעשה, שנפרסם את הסיפור (סיפור בנפרד) ושיעשו תפילות לרפואתו בזמן הכל כך קריטי.

דיברתי עם ביתו צליל שנתנה פרטים על הסיפור וביקשה להרבות בתפילות לרפואת אביה כשכל הזמן השיחה מלווה בדמעות שהרבה זמן לא נתקלתי.

באותה תקופה עבדתי בערוץ 2000 פתחנו משדר מיוחד לתוך הלילה בו אנשים קיבלו על עצמם קבלות טובות וחיזוק במצוות לרפואתו. (פרסום הסיפור פורסם לראשונה באתר 'כאן דרום אשדוד').

לאחר כחצי שנה הגיע הנס הגדול, חיים דבוש פתח את העיניים נס שלא יובן לעולם ולאחר תקופת שיקום שוחרר לביתו.

אתמול סגרתי מעגל, הרבה זמן שרציתי להיפגש איתו, לא יצא לי. אמש הייתי באירוע של חבר שם נפגשנו ושיתף אותי בכל מה שעבר.

לדבריו: "הכינו את אשתי והילדים לכתוב מודעת אבל, הרופא שטיפל בי היה אטאיסט ואמר לי שהוא מאמין שבורא עולם עשה לי נס. לא מובן". היה ערב מרגש שהיה שווה שיתוף.

מצווה לפרסם את הנס!