"רועה נאמן גם בימי התופת": באשדוד ציינו 42 שנים לפטירת בעל ה'עטרת משה' ממאקווא

24.11.24 / 15:12

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('6ed7cc56-f06a-4eb0-8f52-186371b029d1','/dyncontent/2024/11/21/03f786a2-f591-443c-83c8-a3eb37622404.jpg',18510,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,51940,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('6ed7cc56-f06a-4eb0-8f52-186371b029d1','/dyncontent/2024/9/29/d8a27f1b-44b0-407b-97fc-2e6a01c4c566.gif',18529,'פלמ\"ח אייטם כתבה ',525,78,true,51940,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('6ed7cc56-f06a-4eb0-8f52-186371b029d1','/dyncontent/2024/8/21/75bf3ec7-9d88-483f-8a21-5ba6c45ad8ef.jpg',18244,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,true,51940,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('6ed7cc56-f06a-4eb0-8f52-186371b029d1','/dyncontent/2024/9/9/6831de30-171f-4ef6-bbce-e47b4a118465.jpg',18434,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,51940,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('6ed7cc56-f06a-4eb0-8f52-186371b029d1','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,51940,'Image','');},15]]);})

תגים: חרדים , אשדוד , הילולא

הילולת בעל ה"עטרת משה" התקיימה אמש בבית המדרש מאקאווא בראשות בנו הרה"צ רבי שלמה למברגר שליט"א ורבנים חשובים

בבית מדרש 'מאקאווא' ברובע ז' קיימו את סעודת ההילולא לבעל ה"עטרת משה" כ"ק מרן רבי משה נתן נטע לעמבערגער זצוקללה"ה במעמד בנו הרה"צ רבי שלמה למברגר שליט"א ורבנים חשובים.

המעמד החל ע"י סיום מסכת 'יומא' ע"י בנו הגר"ש למברגר וסיום סדר משניות סדר 'מועד'. לאחר אמירת ההדרן עלך והקדיש, נשא דברים אחדים הגר"ש למברגר כשהעלה על נס את דמותו הגדולה של אביו בעל ההילולא עמוד התורה וההוראה, והביא מתורתו והנהגתו בקודש עם בני קהילתו גם בתקופת השואה האיומה שהיה רועה מסור לבני קהילתו במסירות נפש של ממש.

דברים נרגשים נשא נכדו פה מפיק מרגליות הרה"צ ר' אברהם שמואל לעמבערגער משגיח בישיבת "שערי תורה" בירושלים ובנו של מרן גאב"ד מאקאווא.

במשך כשעה נשא דברי תורה והעלה את דמותו המופלאה התורנית שהיתה לסמל ולדוגמא.

במרכז דבריו דיבר על התקופה בה הנהיג את קהילתו בצל התופת כשהנאצים כבשו את מאקאווא וגרשו את היהודים למחנות העבודה.

באופן נדיר ומיוחד במשך כל אותה תקופה בעל העטרת משה העלה על הכתב בשנות הזעם השואה האיומה בעת נדודיו, גולה אחר גולה בשנת תש"ה, את השאלות הקשות שנשאל כיצד לקיים מצוות וכיצד לנהוג ביימי השואה, הדברים נאספו ונדפסו במשך הזמן בספר הידוע "כלי גולה" מכתב יד קודשו של בעל ההילולא בעל ה"עטרת משה" אבדק"ק מאקאווא.

בספר מוזכר עדות מאנשים גדולים וטובים יראי ד' שהיו אתם יחד בהמחנה 'טרעזעינשטאט' וסיפרו, כי שם ראו מפעלות האדם הגדול בענקים אף שהי' אז עוד צעיר לימים והיה בתוך הקהל בבחינת בתוך עמי אנכי יושבת, ולא שינה את דרכו ברבנות גם בעת הסכנה.

ויש זכות גדול לאלו שזכו לעמוד בסוד ישרים ולקדש שם שמים בתוארם, פניהם כיהודים נאמנים שומרי משמרת הקודש, וזכינו הרבה לשמוע הן מאמנו הצ' זללה"ה על טהרת הדעת והקדושה שכמה ציער את עצמו אותו צדיק זי"ע על זהירות טהרת הצניעות ובפרט במקומות עבודה, אלו שהיו שם סיפרו ברגשי קודש וביראה ששם נתגלה צדקתו וטהרתו וקדושתו בזהירות יתירה מתוך בכיות ומסירות נפש ובקשות ותחנונים מאותם רשעים שניצלו דייקא ענינים אלו לנקמות ולהשפיל אנוש עלי ארץ ולמרות כל זאת מסרו נפשם ומאודם לתורתו הק', וזכו להתעלות בדרגות גבוהות ונעלות.

בספר "כלי גולה" מובא כיצד נהגו לקראת חג החנוכה וכך כתב:

בערב חנוכה נזדמנו לבנין בעל ה' קומות שעל גגו היה מקום אומנות לצייר, שהיה משם מבט לכל הנוף מהסביבה כולה, עלינו היה להוריד בזהירות מרובה את התמונות הבדים והצבעים, יותר מארבעים פעם עלינו וירדנו באותו יום קומות מרובות אלו, רגלינו התנפחו עד שכל צעד נוסף היה כדקירות אלפי מחטים, אך מה גדלה השמחה וכל הכאב נשכח כשלפתע גילינו פך שמן כנס חנוכה, בזהירות הטמנוהו תחת בית השחי, כי היה צפוי עונש מוות במקום למי ששלח ידו ולקח משהו מהחפצים הללו, אבל באותם המצבים וזמנים היתה איזה דחיפה פנימית לקיים מצוה, בלי לחוש ולדון האם ההלכה מחייבת להסתכן, ובלי שום שיקול פלפלנו במציל מזוטו של ים וכו' שהפקר מאליו ולא זכה בו שוב הבעלים ואין בו משום מצוה הבאה בעבירה.

וכאן מקום מיוחד להזכיר צדקת מעשיה ומסירתה של הרבנית ע"ה בכלל בכל התקופות של ימי המחנות והגליות ההיא, ששמרה מכל משמר על כבוד התורה, צדקת ופרישת אאמו"ר זצללה"ה אף באלו המקומות, וקשה לתאר בכתב המצב האומלל איך היו נראית במחנות אחרי ימי העבודה הקשות וכל מציאות נקיות וכו' והערבוביה ומקומות העבודה וכו', ויתכן שיש התעוררות בזה גם לזמנים הללו שעושות רצון, שיהא בדרך הרצוי והדרך נכונה בזמנים שאינם זמנים, שהינם נגד סדרי העולם.

הגר"ש למברגר חילק 'לחיים' כשהקהל עבר לברך ולהתברך וערך ברכת המזון בסיום הסעודה.

מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]

$(function(){setImageBanner('7a4b50a5-4308-4166-a23c-aa93db6b47ff','/dyncontent/2024/11/10/9f6a8c9c-410e-4368-a166-280d5a7e90ff.jfif',18030,'שפע אייטם כתבה ',525,78,false,51942,'Image','');})