כשהגשמים גרמו לעיר להתנתק מהמדינה / זכרונות

26.12.22 / 17:50

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('bb677e0f-93b2-48b7-8cf2-874a2c0be2ea','/dyncontent/2024/11/21/03f786a2-f591-443c-83c8-a3eb37622404.jpg',18510,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,50817,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('bb677e0f-93b2-48b7-8cf2-874a2c0be2ea','/dyncontent/2024/9/9/6831de30-171f-4ef6-bbce-e47b4a118465.jpg',18434,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,50817,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('bb677e0f-93b2-48b7-8cf2-874a2c0be2ea','/dyncontent/2024/8/21/75bf3ec7-9d88-483f-8a21-5ba6c45ad8ef.jpg',18244,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,true,50817,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('bb677e0f-93b2-48b7-8cf2-874a2c0be2ea','/dyncontent/2024/9/29/d8a27f1b-44b0-407b-97fc-2e6a01c4c566.gif',18529,'פלמ\"ח אייטם כתבה ',525,78,true,50817,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('bb677e0f-93b2-48b7-8cf2-874a2c0be2ea','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,50817,'Image','');},15]]);})

תגים: חורף , גשמים , משה אדמון

היו ימים: ב1957 שרר חורף סוער במיוחד, שהביא לקריסת גשר הכניסה לעיר וכתוצאה מכך נותקה העיר מהמדינה למשך יממות. חיפה מזכרונותיו של משה אדמון

מערכת הגשמים החורפית שפוקדת את האזור ואת העיר אמנם נחשבת לחריגה, אך למעט כמה הספקות חשמל וגם הצפות שארעו פה ושם והן גרמו לחסימת צמתים לא נפגעה השגרה. אך בעבר, וזה קרה לפני יובל אחד בלבד, התוצאות של החורף הגשום התבטאו בניתוקה של העיר אשדוד שמצאה את עצמה נצורה - אין יוצא ואין בה.

על כך, בזכרונותיו הקסומים של משה אדמון, מי שהיה בעבר דובר העיריה וכתב 'הארץ' בדרום, כפי שפורסמו ב'מעריב':

האוויר באותו שבוע היה סגרירי מאוד וסוער מאוד. עננים כבדים מלווים בברקים וברעמים המטירו על אשדוד במשך שלושה ימים גשמים עזים בלתי פוסקים. ברד כבד וסופות חול קשות ניפצו חלונות, העיפו גגות וגרמו כאן הצפות קשות.

אחד הלילות היה קשה במיוחד: ניתך גשם זלעפות. סילוני המים ומטחי הברד הכו בצריפי הפח במעברת אשדוד בחוזקה והתנפצו עליהם ברעש אימים. בחוץ השתוללה סערה איומה. מצליפה בפחונים מטלטלת אותם בעוצמה עד כי דומה היה כי הם עומדים להתבקע, להיקרע. פחון אחד עף. פשוט כך. נעקר ממקומו ונעלם ברוח. יושביו נותרו פעורי פה, מופתעים והמומים.

אבל זו הייתה רק ההתחלה, שכן הגשמים הוסיפו לרדת וגרמו עד מהרה לעליית מפלס המים בנחל לכיש. הנחל גאה והזרם בו הפך לשיטפון. נחשולי מים אדירים שטפו את נתיבו ללא הרף, כיסו את הצמחייה לאורך גדותיו והציפו את השדות מסביב.

ואז קרה הגרוע מכל: כמויות הסחף הענקיות, שנגרפו במימיו, סתמו את מעבר המים מתחת לגשר שמעליו ויצרו סביבו חסימה גדולה. מי השיטפונות הוסיפו להיאגר והלחץ על הגשר הלך וגבר, הלך והתעצם, עד שלבסוף נפרץ וקרס.

זה קרה בתחילת דצמבר 1957. אשדוד, שנקראה אשדוד-ים הייתה אז כל כולה מעברה אחת גדולה. הגשר שקרס לא היה סתם גשר עוד גשר, אלא הגשר האחד והיחיד שחיבר את אשדוד עם המדינה.

דרכו זרם לכאן המזון, זרמה האספקה, זרם הכל. דרכו יצאו מכאן ודרכו חזרו. משנעקר הגשר ונסחף במים, נותרה אשדוד סגורה ומסוגרת. עיר נצורה. אין יוצא ואין בא. כשהודיעו העיתונים על התמוטטות הגשר אשדוד כבר הייתה מנותקת כשתי יממות ללא אספקה וכמעט בלי שאיש במדינה ידע על כך.

על ניתוקה של העיירה נודע לראשונה כאשר צעיר בשם יעקב סוויסה, חצה את הנחל בזחילה על צינור מים, שהיה מונח בין שתי גדותיו, ורץ כ-24 ק"מ, כדי להודיע על כך למשטרת גדרה.

עד מהרה צלצל הטלפון אצל קצין הנדסה ראשי של צה"ל באזור. "אשדוד-ים מנותקת", נאמר מעבר לקו, "הגשר אליה נסחף וצריך להקים במקומו גשר אחר"! וכך הגיע למקום כוח הנדסה של הצבא, שהחל לבנות, עוד באותו לילה, לאור זרקורים, גשר לאשדוד.

במקביל, שיגר צה"ל שיירה של זחל"מים, ששעטה לאשדוד עמוסה במצרכי מזון ותרופות. איך הגיעה השיירה לאשדוד? "בדרך לא דרך". כך, על כל פנים, מתארים העיתונים, באותם הימים, את הדרך החדשה, הבלתי מוכרת עד אז, שמצא הצבא, בינות לחולות, כדי לחבור בינתיים, עד לגמר בניית הגשר, לאשדוד.

למחרת, עם שחר, לאחר לילה ארוך של עבודה רצופה ומתישה, בגשם וברוח, השלים צה"ל את התקנת הגשר הזמני מעל להריסותיו של הגשר שקרס. בניית הגשר הקבוע הושלמה רק במרץ 1958.

מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]

$(function(){setImageBanner('d9f25648-9e22-4e13-a56b-1f84f456a119','/dyncontent/2024/11/10/9f6a8c9c-410e-4368-a166-280d5a7e90ff.jfif',18030,'שפע אייטם כתבה ',525,78,false,50819,'Image','');})