סכנה בדרך לעיר: נוזל הקונדנסט כבר בדרך לאשדוד

לא מעט נכתב בעבר נגד הכנסת גז הקונדנסט לאשדוד. אתר 'אשדוד נט' חזר והתריע על כך לאורך השנים. כעת מסתבר שבחודש הבא הוא אמור לזרום אלינו.

זאת, למרות התנגדות הערייה בכל הועדות, למרות פניות של ראש העיר בנושא לחברי כנסת ושרים, וגם חברת המועצה, הלן גלבר, פנתה לפני כחצי שנה לשר הבריאות משה ארבל ולשרה להגנת הסביבה עידית סילמן בדרישה כי ימנעו את העברת החומר המסוכן לאשדוד.

נראה אפוא כי הכסף הגדול מסנוור ומשפיע על מי שאמורים היו לשים את בטחון הציבור לפני הרווחים של חברות הגז ושל בתי הזיקוק.

ההודעה התמימה שיצאה השבוע אל הבורסה מספרת כי הזרמת קונדנסט ממאגר לוויתן לבז"א אשדוד, צפויה להתחיל במרץ 2024.

על פי הדיווח של שותפות הגז לבורסה, הושלמו התנאים להשלמת ההסכם עם תשתיות אנרגיה לשימוש בצינור של החברה שיאפשר הולכה של הקונדנסט ממאגר לוויתן לבית הזיקוק באשדוד.

מה הרקע?

הגז הטבעי שהתגלה בחופי הים בישראל משווק לציבור כחומר נקי יותר לסביבה. מה שלא נאמר לציבור הוא כי בנוסף לגז "הנקי" שיופק ממאגרי הגז, יופק ממנו בכמויות מסחריות תוצר לוואי, חומר בשם "קונדנסט" - "הנפט החדש".

מאגר לווייתן החל להפיק גז בתחילת 2020 , התשתית להפקת הגז הייתה מוכנה הרבה לפני כן, אך השותפות במאגר, שהיו חייבות להתחיל להפיק גז עד סוף השנה, לא מצאו רוכש לקונדנסט המופק מהמאגר, במקביל להפקת הגז הטבעי ונאלצו למצוא תוך זמן קצר רוכש כלשהו שיסכים לקחת את הקונדסט כשלא מצאו רוכש, הם נתצנו אותו בחינם לבתי הזיקוק בחיפה. מהעסקה הזאת הרווחיה בזן חיפה כ300 מיליון דולר.

בספטמבר 2022 נחתם הסכם שיאפשר את העברת הקונדנסט לבית הזיקוק באשדוד, באמצעות צינור של תש"א (תשתיות אנרגיה). כעת הודיעו החברות שהמהלך יושלם במהלך מרץ 2024 והוא יוזרם לאשדוד.

מהו הקונדנסט ומהן הסכנות?

קוֹנְדֶנְסָט הוא סוג של דלק המתקבל כתוצר לוואי בעת הפקת גז (ונפט). תהליך הזיקוק שלו דורש פחות אנרגיה מאשר זיקוק נפט ולכן, הוא נחשב לחומר בעל ערך כלכלי רב.

אולם, הקונדנסט הוא לא סתם "עוד דלק" ובוודאי שאינו "דלק נקי" כפי שמנסים לשווק אותו לציבור לאחרונה. לתוצר הלוואי הזה חסרונות רבים בעלי השפעות סביבתיות ובריאותיות מרחיקות לכת:

נדיפות גבוהה – בגלל הרכבו והצורך בהתקנת "נשמים" בצנרות ובמיכלים המאחסנים אותו, הקונדנסט יכול להתנדף ולהתאדות גם מתוך צינורות ההובלה ומיכלי אחסון, ולהתאייד אל האויר אותו אנו נושמים.

נזילות אפשריות לקרקע בשל תקלות. נזילות שיחלחלו אל האדמה ויזהמו אותה וגם עלולות לפגוע במי התהום.

הקונדנסט הוא בעל ריכוז גבוה של חומרים מסרטנים.

הקונדנסט הוא בלתי ניתן לטיפול במקרה של תקלת שפך לים - בניגוד לנפט אשר בגלל הרכבו הוא צף על המים וניתן לאיגום ואיסוף, הקונדנסט הוא שקוף ונמהל במים והנזק שעשוי להגרם במקרה זה הינו לשנים קדימה. אף אחד לא מזכיר לציבור שהשותפה הבכירה במאגר לוויתן והמפעילה, נובל אנרג'י, היא שיאנית תקלות השפך בארה"ב במשך שנים.

דוגמאות לנזקים שגרם הקונדסנט בעולם ומשום מה לא פורסם באף כלי תקשורת ישראלי:

בשנת 2019 - דליפה בנמל טקסס, ארה"ב במתקן אחסון גז טבעי של נובל אנרג'י בטקסס:

כ-200,000 ליטר קונדנסט דלפו ממיכלית בנמל טקסס. הדליפה גרמה לזיהום קרקע ומים נרחב ולפינוי של מאות תושבים מהאזור.

פיצוץ במתקן עיבוד גז טבעי של נובל אנרג'י באוקלהומה, ארה"ב (2014):

פיצוץ במתקן עיבוד גז טבעי של נובל אנרג'י באוקלהומה גרם למותם של אדם אחד ולפציעתם של 15 נוספים. הפיצוץ גרם גם לנזק רב לרכוש ולזיהום אוויר משמעותי. חקירה של הרשויות בארה"ב מצאה כי הפיצוץ נגרם כתוצאה מכשל אנושי.

דליפה מצינור נפט בים הצפוני של נובל אנרג'י (2015):

דליפה של כ-200,000 ליטר נפט התרחשה מצינור של נובל אנרג'י בים הצפוני, כ-100 ק"מ מחופי בריטניה. הדליפה גרמה לזיהום ים נרחב ולפגיעה בבעלי חיים. חקירה של הרשויות בבריטניה מצאה כי הדליפה נגרמה כתוצאה מכשל טכני.

פיצוץ בצינור קונדנסנט, ניגריה (2018):

פיצוץ בצינור קונדנסט גרם למותם של 60 בני אדם ולפציעתם של עשרות נוספים. שריפה גדולה שפרצה כתוצאה מהפיצוץ גרמה נזק רב לרכוש וזיהום אוויר קשה באזור.

דליפה במתקן עיבוד גז, סעודיה (2013):

דליפה של גז רעיל במתקן עיבוד קונדנסט גרמה למותם של 3 עובדים ולפציעתם של 12 נוספים. הדליפה גרמה גם לזיהום אוויר משמעותי.

חשוב לציין שאלו רק מספר דוגמאות, וישנם מקרים נוספים של נזקים שנגרמו מדלפת הקונדנסט ברחבי העולם.

ד"ר ישראל ברזלי, לשעבר הממונה על תחום חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה מזהיר:

"במקרה של בקיעת אחד מצינורות הגז יתרחש בנוסף לאירוע חמור ביותר של נזקי גוף ורכוש, גם אירוע רחב מימדים של זיהום קרקע ומקורות מים. דבר זה נעלם מהדוחות שהוגשו לנבחרי הציבור בישראל.

ואם חשבתם שפיצוץ בצינור הוא דבר נדיר, די להזכיר את אסון צינור הנפט בערבה לפני כשנתיים ואת פיצוץ צינור הגז במצרים. למעשה, אסונות מסוג זה, שכיחים הרבה יותר מכפי שהינו רוצים לדמיין. אסון שלא נראה כמותו בישראל מעולם".

ועוד לא דברנו על שיאנית תקלות השפך בארה"ב במשך שנים – נובל אנרג'י.

ומה יקרה אם טיל יפגע ישירות במכלי האכסנה או בצינורות המובילים את הקונדסנט?

המתכננים גם לא הכינו תחזיות לתרחישי אסון המוני. המצב היום הוא שמסתירים מידע מהציבור ומונעים דיון ציבורי שנוגע לחייו.

מה הפתרון ?

הפתרון פשוט ונחוץ - להפסיק להתמכר לגז ולהשקיע יותר באנרגיה מתחדשת. התמקדות בפיתוח הפקת אנרגיה מאנרגיות מתחדשות זמינות בשפע שיש למדינת ישראל כמו האנרגיה הסולארית ייתר לחלוטין את הכנסת הקונדנסט לתחומי המדינה ואת הובלתו במיכליות וזאת מבלי לפגוע בבריאות האזרחים, מבלי לסכן את מי התהום שלנו ומבלי לייצר איום קיומי על אזורים שלמים במדינה. זאת, תוך כדי הוזלת עלויות החשמל, הפסקת זיהום האוויר שמייצרות תחנות הכוח, ביזור הסיכון הביטחוני הכרוך בפגיעה בתחנת כוח גדולה והקטנת אי השוויון במשק.