בשל החשש מפרישה: מי הוא ה'מרא דאתרא' שבו זכתה עירנו?  

"הציבור אינו מודע לזכיה הרבתי שזכתה לה העיר", אומר אחד מחשובי הרבנים בעיר ל'אשדודס', זאת בעקבות הדיווחים שפורסמו היום לפיהם במשרד הדתות שוקלים להפסיק את כהונתו של הרב, ובכך לשים סוף ליותר מיובל שנות הנהגה רבנית מפוארת.

על רקע החשש, אומר הרב כי "העיר אשדוד זכתה לזכיה שאין דומה לה, כאשר בראשה עומד רב שמחד אהוב ומוערך בקרב כל רבדי תושבי העיר בשל יכולתו ללכת נגד רוחו של כל אחד, ומאידך הוא יודע לעמוד כחומה בצורה מול כל ניסיון לפגוע בחומת העיר, בקדושה, בשבת או בכשרות. זהו שילוב נדיר שקשה למצוא כמותו ויש לעשות הכל בכדי שזכיה זו תימשך".

הרב, שביקש בשלב זה שלא לפרסם את שמו, יזם את השיחה במיוחד על רקע החשש שכהונתו של רב העיר תופסק, כאשר לדבריו הדבר יהיה בגדר של "מעוות לא יוכל לתקון".

בשיחתו שפך אור ופתח צוהר לחלק ממעשיו של הרב כשהוא מדגיש ש"מדובר במעט מן המעט, אך הם מעידים על התנהלותו של הרב שליט"א שיצק תוכן מחודש בתפקידו של רב בישראל".

הרב המרא דאתרא שליט"א, אומר לנו איש שיחנו, התעטר בעטרת רבנות העיר לפני יותר מיובל שנה, כאשר לאורך כל התקופה הוא נוהג נשיאותו ברמה. "הוא משלב בהנהגתו מחד יכולת להלוך נגד רוחו של כל אחד, ומאידך יודע לעמוד בתקיפות בכל פעם שבה נעשו נסיונות לפגוע בחומת הדת".

"את הרב", הוא אומר, "אפשר למצוא בכל אזכרה, ארוע או בר מצווה, בכל רחבי העיר גם אם התושבים אינם מאלו שקרובים לציבור של הרב, וזאת בלשון המעטה, וזאת מהסיבה שהרב מגיע לכל ארוע שאליו הוא מוזמן. אין זה סוד כי הרב מנהל בעצמו את יומנו, כאשר רישום הארועים נעשה בידיו ובלי שהדבר יעבור דרך המזכיר, וזאת משום שהרב משוחח עם כל אחד ונענה כמעט לכל פניה.

"בעיני ראיתי כמה פעמים שהתקשרו לרב שעתיים לפני הארוע על מנת להזמינו. הוא גער קלות בפונה באומרו 'נו נו' על כך שהזמין רק ברגע האחרון, אך לארוע הוא הגיע ונשא דברים, שכן הוא רואה בכל ארוע שכזה הזדמנות להכניס יידישקייט ולהרבות כבוד שמים. אלו מעשים שבכל יום אצלו. מסיבה זו לכל תושבישנו קשר אישי אליו. לאחד הוא ערך קידושין, אצל השני שימש כסנדק ואחרת שמעה אותו בבית הספר. זו תופעה בלתי מצויה, ודאי שלא בעיר גדולה כמו אשדוד".

הרב, הוא מספר, מגיע לכל בית כנסת אליו הוא מוזמן. את דרשות שבת הגדול ושבת שובה, כפי שניתן לראות, הוא מוסר דווקא בבתי כנסת מרוחקים כאשר הוא צועד לשם יותר מארבעים דקות בכל צד, כל פעם בבית כנסת אחר, וזאת בכוונה בכדי להגיע ולהפיץ אור גם בבתי כנסת רחוקים. אגב, בכל יום ויום, מזה שנים רבות, מוסר הרב שיעור 'דף היומי' קבוע בכולל בעלי בתים הקיים בבית הכנסת 'מייסדי החצר' ברובע ט"ו, כאשר מדובר מבחינתו בחוק ולא יעבור. זאת, כמובן, לצד יתר סדריו והשיעורים העמוקים אותם הוא מוסר בכולל 'מורשת מנחם' שבראשותו.

אך כגודל ענוונותו ויכולתו לדבר 'בגובה העיניים', כך הוא יודע להיות תקיף ואפילו לנהל מערכות כאשר מדובר בעמידה על משמר הדת, הכשרות או השבת. הוא יכול לטרוח וללכת פעם אחר פעם לחנות  או מפעל בקצה העיר ולדבר על ליבם של הבעלים שישמרו את השבת. לרוב יצליח והבקשה תיענה בחיוב. אך גם אם לא, יאמר הרב לאחר מכן: איני מתחרט, התפקיד שלי הוא לנסות ושוב לנסות.

האחראים על מערכת הכשרות יודעים כמה מאמץ ויגיעה משקיע הרב בכדי שהתוצרת תהיה מהודרת ביותר. בכל פעם שהתעוררה שאלה באחד המפעלים אם בנוגע לנפה שנקרעה או חומרי גלם שמקורם לא ידוע, הופתעו העובדים לגלות את דמותו ההדורה של הרב, לבושה בחלוק לילה, כשהיא  מופיעה במפעל בשעה של אחר חצות הלילה. ארוע זה חזר ונשנה פעמים רבות כאשר העובדים עצמם הופתעו בראותם את הרב מופיע, הוא ולא שליח ולא מפקח. אך אלו שהכירוהו ידעו כי זהו האיש: אם חותמתו מתנוססת על המוצר הוא יחוש אחריות אישית גם אם הדבר כרוך בביקורים ליליים ובויתור על שעות שינה.

זכור לכולנו הארוע שבו נכפה על הרב, בידי בית המשפט, לספק כשרות לקונדטוריה שנוהלה בידי מיסיונרית. הרב עמד איתן על דעתו לפיו הוא לא יתן כשרות לעסק, ובבית המשפט הכריז את המשפט שטלטל בשעתו את המדינה: תוכלו לתלות אותי על עמוד חשמל, אך מ'פסיק' אחד בשו"ע לא אזוז.

פרק בפני עצמו היא מסירותו לתפקידו. גם בימי הקורונה, כשהרב הוגדר כמשתייך לאוכלוסיה בסיכון, הוא הגיע יום אחר יום למשרדו במועה"ד כשהוא מסרב להימנע מלעמוד על משמרתו ולו יום אחד. בכלל, חשוב לציין את יחסיו ההדוקים עם רעהו, רבה הראשי הספרדי של העיר, הגר"ח פינטו שליט"א. שני הרבנים מעריכים ואוהבים אחד את רעהו, הם מכבדים האחד את השני ומצויים מזה שנים רבות בידידות מופלגת. אשתו המנוחה של הרב שיינין, אף כיהנה כמנהלת בבית ספרו של הרב פינטו, 'נאות שמחה', במשך שנים רבות.

אין פלא כי הרב זוכה להערכה חוצת קהלים, כך שהגבולות בעיר היטשטשו וכל הקהלים, ספרדים ואשכנזים, חסידים וליטאים, חילונים וחרדים, רואים ברב את סמלה המובהק של העיר. "אך אני חייב לציין עובדה שהיא פחות ידועה", מסיים הרב, איש שיחנו.

"לפני שנים, הציע לו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהכירו והעריכו מאד עוד מהימים בהם כיהן הרב כרבה של טירת הכרמל, כי יבוא לכהן פאר כרבה האשכנזי של ירושלים. מדובר, כידוע, בתפקיד יוקרתי ורב השפעה, כשהצפי היה שהרב לא יסרב להצעה.

"אך הרב, לתמיהת כל, ענה בשלילה. לגר"ע הסביר: איני יכול לעזוב את צאן מרעיתי באשדוד".

וכעת, מסיים הרב, זהו תפקידם של תושבי העיר, צאן מרעיתו של הרב. לעשות הכל בכדי שזממם של אלו שמבקשים לסיים את כהונתו של הרב ולהדיחו מתפקידו לא יצא אל הפועל, ואילו העיר תיהנה מאורו של הרב עוד רבות בשנים, דשנים ורעננים יהיו, להגיד כי ישר ה'".