מדווש על אופניים ועוסק בבניית בתים - בשני המובנים. הכירו את שמחה רוזנווסר

30.09.22 / 11:56

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('9525547d-f2e4-47b7-857a-56ed2bda3581','/dyncontent/2024/4/3/7cd7c044-14f8-4a0d-bf94-61b5e14e4c21.gif',17690,'סונול אייטם כתבה ',525,78,true,51729,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('9525547d-f2e4-47b7-857a-56ed2bda3581','/dyncontent/2024/4/9/5cacf41f-ccff-4bb2-ab8e-2246cadc0961.jpg',17724,'בנק אייטם כתבה ',525,78,true,51729,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('9525547d-f2e4-47b7-857a-56ed2bda3581','/dyncontent/2024/5/5/6c4209ad-6b8b-44f5-8f61-7cf3ee295255.jpg',17843,'מלמן אייטם כתבה ',525,78,true,51729,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('9525547d-f2e4-47b7-857a-56ed2bda3581','/dyncontent/2024/4/17/adf57fbc-5a84-4e95-9d82-a465d2a648e3.gif',17707,'בראשית אייטם כתבה ',525,78,true,51729,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('9525547d-f2e4-47b7-857a-56ed2bda3581','/dyncontent/2024/3/31/cf7ecb0c-8297-4e18-a088-54f981cb04b3.gif',17678,'מדא אייטם כתבה ',525,78,true,51729,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('9525547d-f2e4-47b7-857a-56ed2bda3581','/dyncontent/2024/4/21/09f20987-d5d3-4712-8e6f-6e24227d49bf.jpg',17795,'נמל אייטם כתבה',525,78,true,51729,'Image','');},15]]);})

תגים: ייעוץ זוגי , נדלן , רכיבה אתגרית

בעיר הוא מוכר כיזם נדל"ן. מה שפחות ידוע הוא שהוא לא בונה רק בתי אבן אלא עסוק בעיקר בבניית בתי ישראל. והתחביב שלו, לא תאמינו, הוא לדהור אל האופק * אשדודים מדברים / פרק 14

בנייה תרתי משמע. שמחה רוזנווסר. צילום: אלבום פרטי

כמה מילים על עצמך:

שמי שמחה רוזנווסר, אני היום בן 51, מתגורר בעיר במשך 30 שנה, מאז נישואיי, ואם נחשב גם את השנים בהן למדתי בישיבה, ישיבת 'בית ישראל' בעיר, אזי מדובר בתקופה לא מבוטלת של 36 שנה, מה שבהחלט מקטלג אותי כאחד מוותיקי העיר.

אני עוסק בנדל"ן, אך עסוק גם בבניה מסוג אחר: ייעוץ וגישור אישי משפחתי ועסקי. בנוסף, אני מכהן גם כמנכ"ל מוסדות שאץ.

מהי אשדוד בעיניך?

עיר של קיבוץ גלויות ותרבויות - עיר יפהפייה מתוכננת ומסודרת שנותנת השראה. אני ממליץ מאד להשקיף עליה ממעוף הציפור. יש מה לראות. ואגב, כרוכב אופניים מושבע – כבר נגיע לתחביב הזה – אני סבור שהיא עיר נוחה מאד לרכיבה.

צילום: פרטי

מי היא הדמות שמשפיעה עליך בתחום עיסוקך?

מה השאלה בכלל? אהרן הכהן. אוהב שלום ורודף לום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. וגם רבי פנחס מקוריץ זי"ע, שאף הוא ידוע שהיה משקיע את כל כוחו בהשכנת שלום.

מהו הייעוד שלך במסגרת עיסוקך?

אם לתמצת: להשפיע, להוביל ולהטמיע תהליכים, להשאיר חותם, לגרום לאנשים לחשוב, ובעיקר, להזיז אנשים משבצת. לגרום להם לתפוס יוזמה ולבצע שינויים תוך גילוי הכוחות בעצמם שאף הם לא היו מודעים לקיומם.

משהו שלא ידעתם עלי?

טוב, בשביל זה יש את 'אשדודים מדברים' שמגלה גם מה שגם הקרובים אלי לא יודעים, וכאן נוכל להפתיע אותם: ובכן, יש לי אוסף של אלפי שירים ויצירות. ואגב, מגיל 13 בערך הלחנתי עשרות שירים שרק חלקם יצאו לציבור...

תחום עיסוק/תחביב שלא אוותר עליו?

ספורט אתגרי עם אופני שטח.

כן, אני מכיר מיד את המבט המתעגל בעיניים, אך זו התגובה הצפויה, ובכל זאת זו המציאות. הגעתי לתחום בגלל הכולסטרול הגבוה, כשאז התחלתי בשביל הבריאות, אך מהר מאוד הפכתי את התחביב למקצוע עד שיש שרואים בי סוג של מיסיונר לתחום...

לפני עשר שנים הקמתי קבוצת רכיבה מקצועית ואני מחזיק בתעודת הסמכה מאיגוד האופניים בישראל להוביל קבוצות בשטח.

צילום: פרטי

מהו הדבר שמסוגל לגרום לך להתנתק מכל עיסוקיך?

זהו, שאני משקיע את כל כוחותי וכישוריי בגישור, כשאם יש משהו שיכול לגרום לי להישאר ער לילות הוא כאשר אני יכול להשקיע בייעוץ זוגי ולהביא לכך שהבית יוכל להישאר.

ייעוץ זוגי זו בעיני שליחות קודש. אתה אף פעם לא יודע מה באמת נקלט בצד השני ומה יהיו התוצאות, אבל כשקוראים לך באופן בהול למשימת שלום בית אתה מבין שאתה בעיצומו של מצב חירום שדורש התייחסות מיוחדת ומיידית, כך שלפעמים אני מרגיש כמו כונן של הצלה. במקרים אלו אני מסוגל לעזוב הכל ולצאת לשטח. וכשאני חוזר עם סיפוק שהצלחתי, הכל היה שווה...

ואכן, אנשים מתקשרים בזמנים הכי לחוצים כמו למשל דקה לפני כניסת השבת, או רגעים ספורים לפני קריאת המגילה, ואני יוצא. שנה שעברה, בשיא הקורונה, בעוד כל הבניין מתארגן להדלקת מדורה לכבוד הרשב"י אצלנו בגג, פתאום אני מקבל קריאת עזרה ראשונה ורץ לאחד המגדלים בעיר להשכין שלום...

לא אשכח איך הפסקתי באמצע הדלקת נרות חנוכה ו'טסתי' לעיר אחרת, מרוחקת, תוך כדי שאני מאכזב את בני המשפחה, הילדים והנכדים. אם כי הם יודעים את מה שהחדרתי בהם לא אחת: אין משהו שחשוב יותר מאשר להשכין שלום.

סיפור אישי מרגש?

ודאי. איך אפשר לשכוח. לא אשכח לעולם את הטלפון שקיבלתי בשעה 3 לפנות בוקר. על הקו היו חתן וכלה שזה עתה סיימו שבע ברכות ונראה היה שהם הגיעו לצומת דרכים. הגעתי אליהם, ישבתי עמם במשך שעות, וכשעזבתי לא ידעתי האם הצלחתי או לא.

לימים נקראתי לברית מילה של בנם... נדהמתי ופשוט בכיתי מהתרגשות – ואני אחד שלא נוהג לבכות - כשהתברר שקראו לרך הנולד בשם "שמחה". היה זה מבחינתי אות משמיים שהילד, ששמו כשמי, נולד בזכות אותו מאמץ.

היה גם מקרה אחר שבו השקעתי שעות רבות ולא ידעתי האם יהיו לכך תוצאות. והנה, בדיוק בשבוע שעבר, בעודי גולש במעבר חצייה בצומת הרחובות שמעון בן שטח ויהודה הנשיא, אני שומע קול קורא – שמחהההה...

מבוהל מעט אני מסתכל במראה, ומבחין באברך רץ עם עגלת תינוק כשהוא צועק לעברי: שמחה שמחה, עשיתי קידוש לפני שבועיים. זה הכל בזכותך...

וואו איזו צמרמורת חטפתי אז.

ואגב, כמדריך חתנים לפני חתונה, אני יכול לומר שבשנים האחרונות ישנה ב"ה מודעות גבוהה הן מצד ההורים והן מצד החתנים להתכונן נכון לחיי זוגיות בריאים. הרי לא יעלה על הדעת לקבל רישיון נהיגה ללא שיעורים, וכך גם לדעתי לא ייתכן לתת לזוג צעיר מפתח לדירת 'סלח לי', בלי הכנה רצינית ומקצועית... הייתי אף מרחיק לכת ואומר כי צריך לחוקק חוק המחייב חתנים לעבור קורס הכנה לחיים ולהתנות זאת בקבלת תעודה מהרבנות הראשית. אילו היינו עושים זאת, היינו מונעים הרבה כאב וסבל, לדורות.

ויש לי חלום: להקים בית ספר ללימודי זוגיות. כי מניסיון וכמומחה לתקשורת בין אישית, אני סבור שאת רוב הבעיות ניתן לפתור בתקשורת חיובית ומקדמת. צריך פשוט ללמוד, ואיך אפשר לצאת לחיים מבלי שלומדים את הכללים הבסיסיים קודם?

מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]