עיתונאי יכול להציל חיים. וזה מה שאני עושה

אורח המדור השבוע הוא אריאל אלחרר. למען האמת, את אריאל אין צורך להציג, מאחר ודמותו בעיר, ולא רק בה, מפורסמת. למרות זאת, מתברר שיש לו בהחלט מה לספר ולחשוף.

מי אתה, אריאל אלחרר?

אני היום בן 33, נשוי ואב לשלושה ילדים בלע"ה. אני מגדיר עצמי היום כפעיל חברתי ואיש תקשורת. ביום יום אני עובד כדוברו של ח"כ פטין מולא מהליכוד, אך פרט לכך אני פעיל בכמה וכמה זירות תקשורתיות, כשאני משתדל למלא את תפקידי על הצד היותר טוב.

כמה שנים אתה מתגורר בעיר?

מגיל 3. נולדתי וגדלתי עד גיל 3 במגדל העמק, ורק בגיל 3 הוריי באו להתגורר באשדוד. מאז אני מתגורר בה, אוהב אותי, וגם היום, לאחר חתונתי, זכיתי לקבוע בעיר זו את ביתי.

יפה. מהי אשדוד בעיניך?

אשדוד בעיני היא בית. זו משפחה. המקום בו גדלתי וחונכתי. המקום בו גדלים ומתחנכים ילדיי. ובכלל, לדעתי היא המקום האידיאלי ביותר להתגורר בו. בעיר אשדוד יש הכל: כל סוגי האנשים העדות והצבעים, תרבות ומסורת. מרכזי קניות ובילויים שלא מצריכים לנדוד לערים אחרות בשביל לצאת בערבים עם הילדים. ובקיצור, הכל בכל מכל כל.

מי הדמות שהכי השפיעה עליך?

זו שאלה קלה מאד. הדמות שהכי השפיעה עלי, ללא ספק, היא דמותו של אבי מורי שיחי'. אבא, ר' יצחק אלחרר, מוכר לציבור בתור רל"ש הרשל"צ הרה"ג רבי יצחק יוסף שליט"א, אך פרט לכך הוא ידוע כאדם שעסק והקדיש את כל חייו לצורכי ציבור. אני עצמי גדלתי בבית שהיה פתוח תמיד בשביל עזרה לשני, כשנוכחתי בימי חיי במאות ואלפי מקרים שבהם עזר אבא ליהודים אחרים וכל זאת רק מתוך הערך העליון של אהבת ישראל. מסיבה זו, אין פלא שהיום, לאור החינוך הזה וההשפעה שהיתה לכך עלי, שזהו מה שגם אני רואה בו ערך עליון.

מהו הייעוד שלך?

הייעוד הוא להציף נושאים של עוולות ובפרט עוולות כלפי הציבור החרדי. הנושא הזה התחיל אצלי בתחילת הגל הראשון בקורונה כשאז כלי התקשורת התנגחו במגזר החרדי ואני ראיתי בכך עוולה על ידי הנדסת תודעה ברשת ואלימות שוטרים כלפי חרדים. בעקבות זאת הובלתי מחאה שזכתה להד תקשורתי נרחב ואכן הצלחתי לגרום לשינוי.

באופן כללי, אני סבור שבעבודתי כעיתונאי ואיש תקשורת, אני יכול לבנות ולקדם נושאים שבכלים אחרים קשה לקדם אותם, ובכך אני רואה את ייעודי. אמנם, ישנם כאלו הסבורים שעיתונאי, כעיתונאי, עשוי לפגוע באחרים – אך אני רואה בעבודתי את ההיפך מכך. בעיני זו שליחות, וזאת כשאני יכול לנצל את מעמדי ותפקידי בכדי לסייע לאחרים כשניתן על ידי כן אפילו להציל חיים ולבנות עולמות. לא פחות.

כך, למשל, הובלתי בין היתר את מאבקם של יוסל'ה פליישמן, חיים מזרחי ומוישי קליינרמן שחוו על בשרם עוול לא יתואר ורק בזכות החשיפה שלי הצלחתי לסייע להם ולהביא אתם למקום טוב יותר. הובלתי את מאבקם בכנסת ובתקשורת ואכן כך זכיתי להביא לשינוי.

בימים אלו אני עסוק עם פרשיית הנער מוישי קליינרמן שיחי' שנעדר מזה למעלה ממאה ימים מביתו, ואני מוביל את המאבק להצפת הנושא מעל סדר היום, כשהדבר גרר להירתמות המשטרה כשכולנו מקווים כי יסתיים בע"ה עם תוצאות טובות. אמנם, זה עדיין לא נגמר ואני עושה ואעשה הכל בשביל למצוא אותו בריא ושלם, כאשר תפקידי הוא להציף את הנושא – וזהו שאני עושה, בכל דרך שעומדת לרשותי. 

מה מרגיז אותך?

אני סבור שאסור לוותר בשום אופן על יחס מופלה משום גורם. לא התקשורת ולא הממסד ולא המשטרה רק בגלל מגזר כזה או אחר. כל אזרח ישראלי אמור לקבל יחס שווה ושירות מלא. ולא משנה אם הוא גר בקריית ספר או בקריית אונו ואם הוא לובש כיפה או לא. זהו העיקרון שמניע אותי, וכאשר אני חש שהעיקרון הזה נדרס – אין פלא שאני מתרגז. מתרגז, ונכנס לפעולה...

משהו שלא יודעים עליך.

באחד הימים במהלך הקורונה מישהו הפיץ את המספר שלי במאות קבוצות וואצאפ עם טקסט שכל מי שנתקל בעוולה או באלימות שוטרים שיפנה אליי. מה שהוא עשה, אין לתאר: תוך שעות בודדות קיבלתי אלפי פניות והטלפון פשוט קרס. הייתי צריך לרכוש מכשיר חדש ולמחוק את הזיכרון.

אך מאז ועד היום אני מקבל מאות פניות של עוולות ומחאות. החל מחאת מחירי הדלק שנטלתי בה חלק ועד מקרים כמו נהג אוטובוס שמזלזל בחרדים. אמנם, לא תמיד אני מצליח להגיע להכל, אבל עדיין, למרות שאני מוצף בהמון פניות מידי יום, כשלדעתי אני מקבל פניות לא פחות מכל ח"כ חרדי, אני משתדל להיות זמין וקשוב לרובם, וכשיש לי את הכלים לפעול ולסייע – זה מה שאני עושה, 'במסגרת תפקידי', שכאמור, בעיני זהו הייעוד שלי...