ניצל ממוות באיראן והיום 'מזכה התהילים'

את 'משה הספר' אין מי שאינו מכיר. למרות זאת, מסתבר שעד כה לא ידעתם עליו כמעט כלום, בודאי שלא נחשפתם לסיפור חייו המפעים ולמה שהוא רואה את ייעודו בחיים. אבל למה שאנו נציג אותו?

ניתן לו את רשות הדיבור:

רבי משה, ספר כמה מילים על עצמך:

שמי משה נגאטי, יליד אירן, אם כי את שמחת 'בר המצווה' שלי כבר חגגתי בארץ. היום אני  בן 55 שנה לאורך ימים ושנים בע"ה, נשוי לאשתי, עזרתי בחיים, דליה היקרה, ואב לשבעה ילדים שיחיו.

נולדתי בעיר טהרן, בירת איראן, שם גדלנו בתנאי רווחה, כשהילדות שלי עברה עלי בבית של 3 קומות. לא חסר לנו דבר, והחיים היו יפים.

מול ביתנו היה בסיס צבאי.  באחד הימים עליתי לקומה השניה יחד עם הבן של השכנים, ילד יהודי ששמו היה המיד. הסתכלנו מהחלון לעבר הבסיס, ראינו את החיילים, ולפתע נורו לעברינו יריות מכיוון הבסיס. אני רצתי מיד למטה, אך הילד השני, חברי, לא הספיק. הוא נשאר לעמוד בחלון וכך ספג כדור והוא נורה ומת בו במקום. ה' יקום דמו.

בעקבות הסיפור הזה קיבלו הוריי את ההחלטה לעזוב את איראן, ואכן מיד לאחר מכן ברחנו מאיראן וזכינו לעלות לארץ הקודש.

אני חש מאז שכנראה שנותרתי בחיים על מנת לזכות את הרבים. אין יום שאיני חושב על כך שבורא עולם השאיר אותי בחיים כי הייתה לו מטרה מסויימת עבורי. כך שעל אף שאני בסך הכל ספר, אך אני חושב שכיהודי עלי לעשות הכל בכדי להגשים גם ייעודים אחרים...

כמה שנים אתה מתגורר באשדוד?

באשדוד אני מתגורר כבר יותר 43 שנה, מאז עלייתי לארץ. מה שאומר בעצם שאני מהוותיקים בעיר... אם כי תחילה התגוררתי ברובע א, ורק ב20 השנים האחרונות אני מתגורר ברובע ז'.

מהי אשדוד בעיניך?

עיר מיוחדת בכך שהיא מאוחדת. איני מכיר ערים רבות שבהן ישנה אחדות כזו בין הקהילות ובין החוגים, והדבר מרגש אותי מאד. אצלי במספרה, בכל מקרה, מרגישים כולם כמו במשפחה אחת, ואני יכול לגלות (בסוד, אבל אל תגלו לאחרים) שישנם רבים שמגיעים אלי והם מבקשים תספורות בדיוק כפי שמסתפרים בחוגים אחרים, אבל יש להם בקשה קבועה: "שלא ירגישו בזה"... אני כבר מומחה בלמלא בקשות כאלו, ובעיקר לזהות את הבקשה הזו עוד בטרם היא עולה על דל שפתיו של הלקוח...

מה לדעתך טעון שיפור בעיר?

נושא הבטיחות בדרכים. אני רואה ילדים נוסעים באופניים בין הרכבים – והנשמה שלי יוצאת. איני מסוגל לראות זאת. אני רואה ילדים שהולכים בבוקר לחיידרים ולבתי הספר כשהם מפלסים דרך בין המכוניות, ולא מבין איך אנו מאפשרים שהדבר יקרה. לדעתי חשוב להשקיע כל מאמץ בכדי להחדיר את ערכי הזה"ב בקרב הילדים, ובמקביל לפעול לרסן יותר את הנהגים. אסור לנו לחכות חלילה לאסון הבא, רח"ל, ועלינו לעשות מאמץ בכדי שהילדים יצאו וישובו לבתיהם בחיים, ובלי כל נזק ופגיעה, בע"ה.

מי היא הדמות שהכי משפיעה עליך?

היו כמה דמויות, חלקן ידועות, אך הדמות העיקרית בעיני היא כנראה דמותו של נעים זמירות ישראל, דוד המלך ע"ה, שאת פרקי שירתו שעליה אמרו חז"ל 'כל האומר תהלים כאילו למד נגעים ואהלות', אני מנסה להנחיל לכלל ילדי ישראל.

נכון להיום, ב-17 השנים האחרונות, אני לומד בכולל של רבי מאיר אבוחצירא שליט"א וזו השאיפה שלי לקיים תמיד: שבתי בבית ה' כל ימי חיי...

מהו הייעוד שלך במסגרת עיסוקך בעיר?

אני רואה את ייעודי בחיבור כמה שיותר ילדים לאמירת תהלים, כאשר ידוע כי בזכות אמירת תהלים, ובפרט על ידי ילדי התשב"ר שלא טעמו טעם חטא, זוכים בני ישראל בכל מקום שהם לראות ישועות. ואכן, את הפעילות הזו אני עושה באמצעות חברת התהלים 'זימרת הארץ' שאותה הקמתי בס"ד ואשר קיימת יותר מ21 שנה.

הארגון הזה החל בזכות כמה בנות וכמה וופלים... היה זה לפני כ-21 שנה. נכנסתי אז עם ילדיי לבית הכנסת 'זכות אריה' (שהוקם בידי ר' אבי אמסלם, לזכותו של ר' אריה דרעי שאז הושלך לכלא בשל עשייתו למען עם ישראל) בבית הכנסת אני רואה חמש ילדות יושבות וקוראות תהילים, אך כשסיימו לומר תהלים הציעו להן וופלים. ואז קמה אחת הבנות ואמרה: 'בשביל וופל אני יותר לא מגיעה לתהלים. וופל יש לי גם בבית'.

שמעתי את הדברים, והדבר נגע לליבי. אמרתי לבנות: תישארו בבית הכנסת, אני תיכף חוזר... רצתי הביתה, ופשוט לקחתי מכל הבא ליד. רוקנתי את כל ארון הממתקים, וכך  חזרתי לבית הכנסת וחילקתי לילדים את כל השלל. החיוך שלהם והשמחה הם שגרמו לי להמשיך  מידי שבת בשבתו, עד היום, את אותו מפעל תהלים שהחל ב'זכות אריה' אך התפתח לתעשיה ענקית ב"ה שמקיפה את כל איזורי העיר, הן לבנים והן לבנות. כך למשל יש לנו פעילות לבנות ברובע ז', ב'קיי טאואר', בבית כנסת אשל יצחק, בבית הכנסת היכל אדרי שבאיזור המרינה, בביה"כ תפארת רפאל שברובע הסיטי, ועוד ועוד.

הרבה נסים יש לי  לספר על הפעילות, שבעיקר מביאה לי הרבה סיפוק. אך היום אני יכול לומר שאני רואה שיש שכר לפעילותי. אחרי הכל, לא זכור לי לפני 20 שנה שהיתה מודעות כזו לאמירת תהלים כמו עכשיו. היום אומרים תהלים ברוב עם ובעוצמות אדירות, בל"ג בעומר, בחנוכה, בשבועות. אפילו בליל הסדר אחרי הסדר ישנם שאומרים את כל התהילים. שלא לדבר על כך שבימי ראש השנה יושבים אלפי ילדים והם אומרים את כל התהילים מתחילה ועד סוף. אשרי הדור שככה לו. פעם זה לא היה.

כמו כן בכל מעגל השנה אנחנו נהנים להכין מיזמים חדשים לילדי ישראל החביבים עלי ביותר. למשל בראש השנה יזמתי מבצע מיוחד במינו של קריאת ספרי תהלים שמזכה את הילדים בפרסים יקרים. בשמיני עצרת אני מכין לכל הילדים סוכה מיוחדת במינה, ושם, לצד שולחן ערוך במיני מתיקה ובפיצות, אני לומד איתם כל הלילה. בל"ג בעומר, מי לא יודע, אנו יוזמים מזה שנים הדלקה מסורתית שבה משתתפים רבני העיר והמון ילדים, עם תזמורת שמרקידה את כולם במשך שעות... בחנוכה,  בהמשך למסורת של שנים, ישנו כנס חיזוק גדול שממלא אורות לילדים נזקקים עם חידון נושא פרסים יקרי ערך. וגולת הכותרת: חלוקת ערכות של  תיק עם תפילין מהודרות, סידור וטלית, למשפחות מעוטות יכולת. הכל על מנת לשמח את ילדי החמד שלנו...

ואכן אנו זוכים לראות ישועות. אחד מהנסים הגדולים, למעלה מדרך הטבע, ראינו כאשר השותף שלי הרב אליעזר נקי  בירך לאחר אמירת התהלים  באומן את אחד הילדים המתוקים שהיה מתוק בגפיו, שבשנה הבאה יבוא לציון הקדוש על רגליו. ואכן, לאחר שנה הילד הופיע אצלנו אצל רבי נחמן מאומן, כשהוא צועד על רגליו...

נס אדיר, נוסף, שקרה לפני מספר שנים: בצהרי היום נסעתי עם ילדיי והחלטתי להתקשר  לחבר יקר שגר בלוס אנג'לס ולשאול לשלומו. חייגתי אליו ואני מגיע לתא קולי. משום מה אמרתי לילדיי: בואו נאמר מספר  פרקי תהילים להצלחתו של אותו חבר ובני משפחתו. וכך השארנו הודעה שבה השמענו לו כי אנו אומרים עליו תהלים. לאחר כשעה מתקשר אלי החבר בסערת רגשות ומספר לי:  בזמן שהתקשרת אלי נסעתי עם אשתי וילדיי ברכב ולא יכולתי לענות לך. לפתע, באותן שניות שבהן קראת תהלים להצלחתי עם ילדיך, קרה לי נס עצום. משאית נסעה לידי עם מטען כבד של ברזלים ענקיים איבדה לפתע שליטה, והברזלים הענקיים עפו להם באויר לכל עבר... ברזל אחד ענק עף לכיוון רכבי, ובעוד אני זועק 'שמע ישראל' אני חש כאילו יד משמיים הרימה אותו והסיטה אותו לצידי הכביש, וכך לא נמחצנו למוות  אני ובני משפחתי.

הוא התקשר להודות, אך אני, כמובן ידעתי שהיד הזו הייתה ידו של דוד מלך ישראל...

כך שזהו בהחלט היעוד שלי: לפרסם את שמו של דוד המלך בכל בית בישראל, בכל רחבי הארץ,  שתהיה מודעות לעוצמה של אמירת התהילים שבכוחה להפוך עולמות ולשבר מניעות וקשיים רבים ולשמח   את כל הזקוקים לכך שיראו ישועות רבות. החלום שלי הוא לערוך כנסים בכל רחבי הארץ לכל הילדים המתוקים  שלומדים בתת"ים, כאשר בכנסים אלו לא נעשה מאומה פרט מלזעוק לבורא העולם שיושיע את עם ישראל. זה הכל, ילדים שיצעקו לאבא. הוא לא ישמע?

בתחום המספרה אני שואף שתהיה מודעות הלכתית לגבי תספורת כשרה. מה הם הסייגים והגדרות לפי התורה, כך שלא נעבור על 'לא תקיפו' בפאת הראש והזקן. אנשים אינם יודעים שבתחום זה רבות מאד המכשולות, וישנם רבים מאד שהם יראי שמים, אך נכשלים באיסורי תורה בכל פעם שהם מסתפרים. אני מייחל לכך  שלכל המספרות בארץ תהיה תעודת כשרות כשהדבר יבוא מדרישה של הלקוחות. חייבים לדעת  שכשם שאנחנו בודקים כשרות של מסעדה ומה אנחנו מכניסים  לפה, כך נבדוק לאיזו מספרה אנחנו נכנסים ורק אם נגלה שהספר מספר לפי התורה נסכים שהוא יספר אותנו. אחרת, ניכשל באיסורי תורה ונכשיל את הספר בחטא חמור.

היום, אנו  המספרה היחידה באשדוד עם כשרות, כאשר תוך כדי תספורת אני מלמד את הלקוחות, ילדים ומבוגרים, הלכות תספורת: מה מותר ומה אסור...

כיצד אתה רואה את אשדוד, נניח, בעוד 30 שנה?

איני יודע איך תיראה אשדוד, אך אני יודע איך תיראה ארץ ישראל כולה. אני יכול לספר, שבשבת חנוכה, פרשת מקץ, בשנתו האחרונה של הרב יורם אברג'ל זצ"ל, ניגשתי אליו  לקבל את ברכתו להצלחת מפעל התהלים. הרב שמע, ובירך ואמר שכתוב בפרשת השבוע 'קחו לכם מזימרת  הארץ', ולכן הורה לקרוא לחברת התהלים 'זימרת הארץ', ואכן עשינו כדבריו.

מאז, זימרת הילדים נשמעת בכל הארץ עד היום הזה, ואני בטוח שהשירה הזו לא תיפסק והיא תישמע בכל חלקי ארץ ישראל, מקצה לקצה. והלוואי שנזכה כולנו יחד, עוד קודם לכן, לרקוד קאדאצ'קה יחד עם מלך המשיח בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו, אמן.

משהו שלא יודעים עליך?

את המקצוע הספרות למדתי אצל ספרי העל באירופה, כאשר מי שהיה המורה שלי בעיקר בתחום היה מאיר בן הרוש ז"ל שאצלו רכשתי את רזי המקצוע עוד בשנת תשמ"ח (1988). זכיתי לספר במהלך השנים את הצדיקים למשפחת  פינטו, טולידנו, אבוחצירא, את  רב העיר הרב יוסף שיינין שליט"א ועוד ועוד.

עיסוק או תחביב שלא תוותר עליו?

אני אוהב לעמוד במטבח עם ילדיי, לבשל מטעמים, ותוך כדי כך לספר להם סיפורי צדיקים, כאשר את הסיפורים אנו מקליטים בדיסקים וכך אנו בעצם 'מבשלים סיפורים' במטבח... פרט לכך, אני אוהב מאד לשבת עם משפחתי על שפת הים, פשוט לשבת וליהנות מהמראות שהעניק לנו הבורא, כשאז ניתן להבין עד כמה רבו מעשיו ה'...

ובעצם, הדבר שאני הכי אוהב בחיי, הוא לשבת ולשחק עם שלוש נכדותיי המתוקות. זהו האוצר היקר לנו מכל.

לסיום אני אוהב את עם ישראל ומאחל רק טוב לכולם, אך הכי הכי את הילדים המתוקים  שהבל פיהם אין בו חטא, ותפילתם אינה חוזרת ריקם. מהם אני מבקש רק שיתפללו עלינו, ובזכותם נראה בע"ה ישועות...