השליח שקורא בטעמים מרוקאים וכותב שירה. הכירו את ר' יצחק קפלן

כמה מילים על עצמך:

 שמי יצחק קפלן, אני היום בן 37, מתגורר בעיר מזה 13 שנה, כאשר אני ממלא את תפקידי כשליח חב"ד ברובע ט"ז החדש, במסגרתו אני מנסה לעשות את שהוטל עלי בידי הרבי: להפיץ אורה...

כמה שנים אתה מתגורר באשדוד?

13 שנה פחות כמה ימים. הגענו לעיר כזוג צעיר עם בתנו התינוקת, כשמי שהביא אותנו היה השליח הוותיק לאשדוד הרב שניאור גודמן שיחי', שנשלח לעיר בידי הרבי זצ"ל, שהיום, יום ג' תמוז, הוא יום ההילולא שלו - לפני יותר מ-40 שנה.

היה זה  בי"ב בתמוז תש"ע, אז באנו  לעיר על מנת לשמש ככתובת יהודית ברובע ט"ז שהיה אז רובע טרי  בשלבי הקמה ראשונים.  היה כאן אז בעיקר חול לכל מלוא רוחב העין, והמון מנופים שפעלו במרץ. אך כל זה שייך לעבר. מאז הרובע כבר התאכלס והתמלא, נבנו בנייני מגורים ופארקים נאים, בתי ספר וגני ילדים. רק המרכז המסחרי שהיה אמור לקום לפני שנים רבות עדיין תקוע משום מה, אך פרט לכך – יש כאן את כל מה שצריך והרבה מעבר.

מאז אנו פועלים בעיר, לצד יתר השלוחים כמו הרב גודמן שיחי', הרב לאופר שיחי' וכל יתר השלוחים, כשמטרתינו אחת: להעלות ולהגביר את האור... 

מהי אשדוד בעיניך?

כמי שלא הכיר קודם לכן את העיר, הרי שאחד הדברים הראשונים שתפסו את תשומת לבי היתה העובדה שמדובר בעיר מתוכננת ומסודרת כשהדבר ניכר ובולט לעין. החלוקה לרובעים, הכבישים הרחבים לאורך ולרוחב העיר, הופכים את העיר למסבירת פנים גם למי שזה מקרוב בא אליה. מעבר לזה, כתושב רובע ט"ז שנע בין אזור המגורים שלי לרובעים החרדיים, קצת קשה לדבר על אשדוד אחת. אשדוד, מבחינתי, מהווה כמה ערים שמתקיימות זו לו לצד זו במקביל. מובן שעבורנו הקרבה לקריה חרדית עושה את החיים נוחים הרבה יותר, כפי החיים ברובע שנחשב 'כללי' מספק לנו אתגרים וחומר לפעילות סביב מעגל השנה.

מי היא הדמות שהשפיעה עליך בתחום עיסוקך?

אם הכוונה היא לדמות רוחנית, אני מניח שהתשובה ברורה מאליה: אני שליח של הרבי זי"ע (שהיארצייט שלו חל השבוע, ביום ג' בתמוז), כאשר אני משתדל לפעול לפי דרכו ובהתאם להדרכותיו יום-יום, וזהו מרכז חיי.

אבל אם נחפש דמות קרובה יותר באופן אישי, אז את השליחות ספגתי בבית שבו גדלתי, מאבי הרה"ח רבי אריה לייב קפלן ע"ה, שגדל בקהילה החסידית בברוקלין והוא נשלח לעיר הקודש צפת באופן אישי על ידי הרבי, יחד עם אמי תבלח"ט, לפני בדיוק 50 שנה.

המשפט שאותו שמעתי ממנו פעמים אין ספור ואשר היה שגור על לשונו היה: "אל תשאל מה אני צריך, תשאל בשביל מה אני נצרך". ואכן, בבית למדתי שיהודי צריך לחפש את המקום שבו זקוקים לו, ובו הוא ימלא את השליחות שלשמה ירדה נשמתו לעלמא דין, גם כשזה בא על חשבון נוחות ורווחה אישית, גשמית או רוחנית. את הצוואה הזו אני משתדל למלא.

מהו הייעוד שלך במסגרת עיסוקך?

כשפתחנו את בית הכנסת שלנו, חודשים ספורים לאחר הגיענו לעיר, המטרה שלנו היתה להקים בית כנסת שבו כל אחד ירגיש רצוי. אפנו לכך שכל אחד ימצא מקום ישיבה ויקבל יחס נעים, עלייה לתורה במקרה הצורך, וישמע דברי תורה מחזקים ומחברים, עם דגש על החיובי ולא על השלילי, בדרכו של הרבי.

ואכן, ככל שעברו הימים שמתי לב כמה הדגשים הללו חשובים. משום שבציבור הלא-דתי לרבים יש רתיעה מסוימת מבתי כנסת, לפעמים בעקבות חוויות לא נעימות מהעבר, ואחד היעדים המרכזיים במסגרת השליחות הוא להעניק לאנשים 'חוויה רוחנית מתקנת' שתחבר אותם מחדש ליהדותם. אני חושב, שבפעילות שאנו עושים במקום, אנו אכן זוכים לספק 'חוויות מתקנות' רבות ליהודים רבים.

מעבר לזה, דבר שאני משתדל מאוד להקפיד עליו – הוא לא להשאיר אדם ללא מענה. במשך השבוע מקבלים פניות שונות מכל מיני סוגים, גם כאלו שלא שורות באופן ישיר לתפקידי כשליח חב"ד, אך למדתי כלל ברזל משליח ותיק: גם אם יהודי שואל אותך מה קו האוטובוס שמוביל לרחוב פלוני - תעשה מאמץ, תברר עבורו ותחזיר לו תשובה. גם זהו, מסתבר, חלק מהשליחות...

אבל ב"ה, אנו זוכים לראות הצלחות רבות.  ישנם כמובן סיפורים רבים, אם כי מטבע הדברים הסיפורים המרגשים ביותר הם סיפורי התקרבות של יהודים לצור מחצבתם, ולא תמיד זה קורה בדרכים שגרתיות. למשל, פעם נכנס לבית הכנסת בשבת אחה"צ נער, תלמיד תיכון, באמצע שיעור גמרא שבו עסקנו בסוגיית "קים ליה בדרבה מיניה". המקרה הנידון היה גנב שהוציא את החפץ הגנוב תוך כדי חילול שבת, והסברתי שמכיוון שהעונש על חילול שבת חמור יותר, הרי שאותו גנב פטור מתשלום על הגניבה. הנער ששמע את הדברים והופתע לשמוע שישנו עונש חמור יותר מזה של הגנב, שאל בתמימות: "מה העונש על חילול שבת...?"

אפשר לשער שבשעת מעשה זה לא הרגיש כמו חומר מתאים למפגש ראשון של בחור צעיר עם דברי תורה. אבל הוא הגיע לשיעור גם בשבוע הבא וגם בשבוע שאחריו, והיום הוא ב"ה אברך תלמיד חכם וירא שמים שיודע לפלפל היטב בסוגיית 'קם ליה בדרבה מיניה', ולא רק בסוגיה הזו...

משהו שלא יודעים עליך?

המעבר לאשדוד לימד אותי כמה דברים חדשים. אחד מהם הוא קריאה בתורה בטעמים מרוקאיים. למדתי גם את התחום הזה, שכן זה נדרש לי כיוון שהכנתי לבר מצוה ילדים שלהורים שלהם היה חשוב שיקראו בסגנון מרוקאי. למעשה, אפילו מתפללי בית הכנסת שלנו לא יודעים זאת, כיוון שבבית הכנסת אני קורא בטעמים אשכנזיים... אך פה ושם הדבר בא לידי ביטוי, ואם בזכות כך זוכה עוד ילד יהודי לעלות לתורה – הרי אני את שלי קיבלתי.

תחום עיסוק או תחביב שלא תוותר עליו?

אני עוסק בכתיבה ועריכה תורנית בחלק משעות היום, אולם סוג הכתיבה החביב עלי הוא דווקא שירה. הבעיה, שבהיעדר קוראים מתעניינים, זה נשאר בגדר תחביב בלבד כשאך מתי מעט מודעים לעיסוק הזה שלי...