אימפריית חסד ענקית של תושב אשדוד אחד. הכירו את דניאל אשוש
18.11.22 / 06:44
יותר מ-11,000 מוצרים, רהיטים ומכשירי חשמל, עברו תחת ידיו והגיעו לנצרכים בשנה האחרונה והיד עוד נטויה. "אין לי סיפוק יותר מלעשות חסד עם יהודי, בעיקר אם הוא אינו מכיר אותי", זהו המוטו של איש החסד דניאל אשוש שהפך לאגדה בעיר * אשדודים מדברים / פרק 20
כמה מילים עליך:
שמי דניאל אשוש. אני בן 28, גר באשדוד מזה 8 שנים, ויש לי תחביב מיוחד: לעשות כמה שיותר מעשי חסד, עם כמה שיותר יהודים...
נתחיל עם השאלה המוכרת: מהי אשדוד בעיניך?
עיר של כולם. זו עיר שכל אחד מוצא בה את מקומו, ואין זה משנה אם מדובר בחילוני או חרדי, ספרדי אשכנזי חסיד או ליטאי, בעלי תשובה ו'מתחזקים', כל אחד מוצא בה את הפינה שלו וזה בעצם מה שמייחד אותה, לפחות בעיני: הרבגוניות שלה לצד העובדה שכל אחד יכול לחיות בה את חייו בשקט, מבלי שאחרים יכפו עליו את אורח חייהם.
אין זה סוד שהפכת לאימפריית חסד מהלכת. מתי ואיך זה קרה?
למעשה, הכל התחיל כמעט מעצמו, בתקופת הקורונה. באותם ימים נכנסו רבים מתושבי העיר לבידוד, לאחר שהעיר הוכרזה פעם אחר פעם כ'אדומה' (למי שזוכר...). ואז, משום מה, התחלתי לקבל שיחות טלפון. חברים, ולאחר מכן סתם יהודים, התקשרו וסיפרו שהם חשים מצוקה. הם נמצאים עם כמה ילדים בבית, והילדים 'מטפסים על הקירות' ומשוועים לתעסוקה. אולי אפשר לעשות עבורם משהו.
הבנתי שבמקום שאין אנשים עלי להיות איש, והחלטתי להתגייס. השגתי מפה ומשם משחקים, אותם הנחתי ליד הדלתות של המשפחות ה'מבודדות'. אט אט ההיקף הלך והתרחב, קבלתי המון פניות, ומצד שני גם הוצפתי – מי כעמך ישראל – בבקשות רבות מצד יהודים שביקשו להתגייס לעזרה והם תרמו משחקים. בהמשך התחלנו גם לחלק מצרכי מזון ואפילו ארוחות חמות, כאשר בעלי עסקים ובעלי חברות קייטרינג מהעיר תרמו את המוצרים והארוחות וכך יכולנו להגדיל את מעגלי העשיה.
לשמחתי, התברכתי בחברים רבים שכאשר פרסמתי בקבוצות את הצרכים, הם התגייסו וכך השתלבו רבים בתפקידים מגוונים. חלק השיגו מוצרים, אחרים השתתפו בחלוקה ודאגו להעביר את המוצרים ליעדים השונים. אפילו שמחת בר מצווה הצלחנו לערוך לילד שהיה סגור בביתו בשל הבידוד שנכפה על משפחתו, וכך, ממש בלי כוונה, גיליתי בוקר אחד שנוצרה כאן אימפריה...
מדהים. ואיך התפתחה מהעשיה הזו מערכת העברת ותיווך החפצים שכיום משגשגת?
זה התחיל בוקר אחד מ...לולים. הבוס שלי מתקשר אלי ביום אחד ומספר לי שמישהו תרם כמה לולים, ושואל אם יש לי מה לעשות עמם. הצעתי את הלולים למסירה, והתפלאתי שישנו ביקוש, וכך החלו הלולים לעשות את דרכם לכל ערי הארץ. בהמשך, היו כאלו שביקשו גם סלקלים, וגם אותם השגנו, ואז החלו להגיע הצעות בדמות רהיטים אחרים שהתברר כי הם נחו בבתים מבלי שיהיה בהם צורך, וזאת כאשר הם יכלו לשמח ולתת מענה לבתים רבים אחרים.
כך התחלנו לפרסם, וההצעות לצד הבקשות הלכו והתרבו. קיבלנו עמודונים, מיטות, ארונות, חלקם חדשים ממש וחלקם כאלו שהיו בשימוש אך היו במצב מצויין, ונדהמתי לראות פעם אחר פעם כיצד מה שמיותר לאדם אחד יכול להוות הצלה של ממש לאדם אחר.
באחד הימים, למשל, קיבלתי עדכון על חתן שעומד בפני חתונתו ואין לו מאומה. פרסמתי הודעה, ותוך זמן קצר, כמה שעות ממש, החתן קיבל את כל הריהוט בנוסף לבגדים, חפצים, מכשירי חשמל ומה לא. כך אירע גם עם כלה שביתה נשרף שבועיים לפני חתונתה. העליתי את הסיפור בקבוצה, ותוך פחות מיום היא קיבלה את כל הנדוניה שהיתה זקוקה לה לחתונתה, בנוסף לרהיטים ומוצרי חשמל.
אגב, בימי הקורונה מצאתי ייעוד מעניין למזנון שמשרת בעיקר את הציבור הכללי. מישהו תרם לי כמה מזנונים ואני תהיתי מה אעשה עם המזנונים הללו.
לפתע החלו לצוץ מנייני החצרות, והמזנונים הללו זכו לביקוש מדהים. כמעט בכל אחד ממנייני החצרות ברובע ז' או ו' נראו המזנונים שהועברו על ידי, כשהם משמשים כארונות ספרים ואפילו כארונות קודש מאולתרים. בהמשך, היו כמה מנייני חצרות שהפכו למניינים קבועים, ועד היום ניתן לראות בהם את אותם מזנונים שמשמשים לאיחסון ספרי קודש.
מאיפה מגיעות התרומות?
מכל עבר. מדהים לגלות כיצד יהודים מכל גווני הקשת שמחים ומבקשים לתרום. אני מקבל רהיטים מחנויות, בעלי חברות, מוסדות, אנשים פרטיים, ואפילו מגופים צפויים פחות. מגיעים אלי מכשירי מיני בר, עגלות, אופניים, והכל הולך תוך כמה שעות כשהם מגיעים אל היעד.
"לאחרונה, למשל, קיבלתי עשרות עמודונים מאסיביים. תרמתי אותם למישהו והוא ביקש לברר מאין הגיע העמודונים. לא הבנתי מדוע הפרט הזה מעניין אותו כל כך, אך בסופו של דבר התברר כי ההוא זיהה את מקורם של העמודונים (מצורפת תמונה למטה), שקודם לכן היו ממוקמים באחת המחלקות המסווגות של גופי הבטחון. לאחר שהעמודונים סיימו שם את תפקידם, הציע מי שהציע להעבירם לגמ"ח וכך הם הגיעו אלי.
כמה חפצים הועברו על ידך, יש לך הערכה כשלהי?
לדעתי, אני יכול להעריך שרק בשנה האחרונה הועברו על ידי לא פחות מ11,000 חפצים, בהם ריהוט, מכשירי חשמל כמו מכונות כביסה ומקררים, ועוד. אבל החפצים הללו, עם כל חשיבותם, אינם הכל. מה שמיוחד בעיני זו ההירתמות של עם ישראל.
"אני עובד עם עשרות יהודים שמסוגלים להירתם לכל קריאה, אם רק יהיה צורך. די בבקשה שתעלה בקבוצה ופתאום אני מוצף בבקשות מצד יהודים רבים שמבקשים לסייע, לקחת, לתת, לעזור במה שרק אפשר, וזה מרגש בכל פעם מחדש.
"ואגב, מכאן תצא הקריאה: כל מי שמבקש לעשות חסד עם יהודי אחר, שיבוא אלי. אנו כבר נמצא את הדרכים לסייע לו לסייע לאחרים...
מה הם התחביבים שלך?
איני יודע מה הכוונה תחביב, אך אני יודע דבר אחד: אין לי סיפוק גדול יותר מזה שאני יודע שזכיתי לעשות היום חסד עם יהודי, גם ובעיקר אם הוא אינו מכיר אותי. אם חתן שגר בגדרה קיבל היום סיוע מהגמ"ח מבלי שהוא ידע את שמי בכלל, אני יכול ללכת לישון מרוצה. כי זו התכלית כפי שאני רואה אותה: לסייע לכל אחד, במה שאפשר, כמה שרק אפשר.
שאיפות ישנן?
בודאי. להגדיל כמה שיותר את מערך ההפצה והסיוע, כך שלא יהיה אחד שיפנה והוא יקבל תשובה שלילית. כל מי שרק יגיע עם בקשה לעזרה, אמור לקבל את העזרה, גם ובעיקר מפני שישנם כל כך הרבה יהודים שרק רוצים לעזור. כל מה שצריך לעשות הוא רק לחבר בין אותם יהודים צריכים עזרה לאלו שיכולים לעזור להם, ובכך נביא ישועה.
מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]
