כל לימוד דף גמרא זוכים ל-400 מצוות:משתתפי שיעורו הקבוע בדף היומי של הרב עובדיה דהן, יו"ר המועצה הדתית בבית מדרשו חניכי הישיבות "בית יוסף" בקריית פונוביז', נדהמו לראות את כ"ק מרן האדמו"ר ממעליץ שליט"א מופיע במלוא הדרו בפתח בית המדרש.
האדמו"ר, שהיה בדרכו למעמד תורני ושמע על שיעור חשוב זה, החליט להתעכב ולחזק את יו"ר המועצה הדתית ואת הלומדים החשובים הקובעים עיתים לתורה.
הציבור מיד ניגש לנשק את ידיו, וכך הוזמן האדמו"ר לשבת בראש השולחן לצידו של מגיד השיעור הרב דהן, שקידם בברכה ובהתרגשות את בואו של כ"ק האדמו"ר שליט"א.
תחילה, הרב עובדיה דהן נשא ונתן עם האדמו"ר שליט"א בגדר מצות מעשר בהמה – האם זו מצווה חיובית או מצווה קיומית? הרב דהן הזכיר בשם מרן בעל ה"חזון איש" שכתב שמצות מעשר בהמה היא מצווה חיובית, וציין כי הרבה אחרונים חולקים ואומרים שזו מצווה קיומית.
האדמו"ר שליט"א הרחיב בנידון זה והביא בשם נושאי כליו של השולחן ערוך בהלכות שופר בשם רבי אליהו מזרחי, ששאל מדוע לא גזרו על שופר שמא יתקן כלי שיר ביום טוב, ושאלו איך בטלו מצות מעשר בהמה? אלא שמעשר בהמה תלוי בכך שרק אם יש לו עשרה בהמות משלו הוא מתחייב, ואם אין לו – אינו מתחייב, והרחיב בזה.
בדברים שנשא האדמו"ר שליט"א בפני הלומדים, דיבר במעלה הגדולה של קביעת עיתים לתורה, ואמר בשם הגר"א מוילנא שלכל מילה ומילה שלומדים בתורה יש לה ערך של מצווה. אם כן, בכל עמוד בגמרא יש 200 מילים ובדף יש כ-400 מילים, ואמר שזה רווח עצום שהרי כל מילה היא מצווה בפני עצמה.
בדבריו הביא סיפור נפלא מספרו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל "ענף עץ עבות" על מסכת אבות, על רבי צמח צרפתי מתוניס, שהיה רב העיר, תלמיד חכם עצום ושקדן גדול בתורה, וכל לילה היה לומד עד מאוחר מאוד.
יום אחד, בתקופת החורף, עסק רבי צמח בתורה, והנה החלון היה פתוח וכבה לו הנר. ישב רבי צמח בחושך ולא היה יכול לעיין בספרים. מה עשה? על יד ביתו הייתה מאפיה של גויים, וניגש הרב לפועל במאפיה שיפתח לו את הדלת. שאל הפועל: "מי שם"? השיב הרב: "צמח צרפתי"! אה, אתה רבם של היהודים! ומה תרצה? "פתח בבקשה את הדלת ואגיד לך"!
הפועל פתח את הדלת. אמר לו רבי צמח: "ראה, כי אני לומד תורה, וכבה לי הנר מחמת הרוח, בבקשה ממך הדלק לי את הנר"! נטל הפועל את הנר, הכניסו אל התנור והדליקו עבור הרב. נטל הרב את הנר, הודה לפועל, ויצא אל ביתו.
אך שוב הגיע הרוח וכבה הנר. שב רבי צמח אל המאפיה ושוב הקיש בדלת. קם הפועל והדליק עבורו את הנר, ויצא רבי צמח לדרכו. כך זה חזר על עצמו: באה הרוח וכבתה את הנר, ורבי צמח שב אל המאפיה וביקש מהפועל בבקשה שיואיל שוב להדליק עבורו את הנר, כי רצונו ללמוד תורה.
הפועל הגוי, שהעריך את הרב, הדליק לו שוב פעם את הנר, אך הפעם אמר לרב: "אני עצמי אביא את הנר אל ביתו של הרב"! הוא כיסה אותו באמצעות הכובע שלו עד שהגיע לבית הרב, הניח את הנר על שולחן הרב, ופנה אליו: "כעת כבודו יברך אותי"! השיב לו רבי צמח צרפתי: "אני מברך אותך שבזכות מה שעשית תזכה לעושר וכבוד".
לאחר שנים רבות, כאשר הזקן רבי צמח, ביקש לעלות לארץ ישראל וכך נפרד מבני קהילתו למרות הקושי הגדול. בדרכו, נסע הרב צמח לטורקיה ומשם המשיך להפליג לארץ ישראל. כשהגיע לקושטא, שהה בה ימים אחדים.
יום אחד הלך רבי צמח ברחוב העיר, והנה הוא רואה שיירה מכובדת, כשבראש השיירה עומד אדם נכבד, גוי, חגור באבנט של זהב! והנה, הגוי הנכבד עוזב את השיירה ופונה לרבי צמח כשהוא מנשק את ידו. "כבוד הרב אינו מכיר אותי"? השיב לו רבי צמח: "לא, מנין לי להכיר אותך"? השיב לו הגוי: "כבודו זוכר לפני כמה שנים שכבה לו הנר בלילה שלוש פעמים, ובכל פעם הטריד את הפועל כדי להדליק את הנר"? נזכר הרב בכל פרטי המעשה. אמר לו הגוי: "אני הוא הפועל"! והמשיך ואמר: "בבקשה מכבודו, יבוא נא בצל קורתי ואספר לו איך התעשרתי"!
בא רבי צמח לביתו של הגוי, שכיבדו מאוד וסיפר לו את כל ההשתלשלות כיצד התעשר בעושר גדול באופן פלאי. כששמע שהרב בדרכו לארץ ישראל תמה על כך, שהרי כולם שם עניים מרודים! מיד התארגן הגוי והכין המחאות עבור הבנק בארץ ישראל, ושלח לו כסף רב עד אחרית ימיו בארץ.
התלמידים שהיו עם הרב שאלו: האם כזו ברכה גדולה הגוי זכה? לפי זה שאנו לומדים תורה כל היום מגיע לנו שכר כפל כפליים... וענה להם: אין לכם אפשרות לתאר איזה שכר גדול מצפה לכם – הגוי קיבל את שכרו בארץ, אבל לכם שכרכם הרבה מאוד בשמים.
בדברי חתימתו אמר האדמו"ר: "כאן ב"ה אני רואה את הלומדים המשקיעים כל יום ומגיעים לשיעור תורה, ושכרכם בוודאי גדול מאוד. לא אשכח, עוד לפני עשרות שנים, את הרב עובדיה דהן שתמיד היה בן תורה וב"ה עוסק בצרכי ציבור בענייני קודשים של מקוואות, כשרות, שבת ועוד לחזק את העיר, ובוודאי יזכה לברכות וישועות גדולות ויראה ברכה בכל מעשי ידיו. אני שמח לראות שגם משקיע מזמנו בשיעור הדף היומי כל יום, שזה לא קל וזו זכות הרבים".
הוא סיים בברכה: "תזכו לרוות נחת מהילדים ומהמשפחה שלכם, תזכו לישועות, והקב"ה ירחם עלינו ויוסיף לנו חן וחסד ורחמים, ועלו עוד במעלות התורה והיראה".