"היית האור בעיניים שלנו": המונים בהלווייתה של מרת קרן כהן ע"ה

המונים ליוו אמש למנוחות את הגב' מרת קרן כהן ע"ה למנוחות, בהלוויה שנערכת בבית העלמין.

ספדו למנוחה יו"ר המועה"ד הרב עובדיה דהן, הרב הראשי הרב שיינין, רבי מאיר אבוחצירה, ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, ממ"ק ראש העיר גבי כנפו, גיסותיה, חברתה, מחנך הכיתה של בנה. אחרון המספידים היה הבעל האהוב שלומי, שבקול שבור ספד לאהבת נעוריו.

"קרן אישתי האהובה ואם ילדיי היקרים, אף אחד לא מאמין שהגענו לכאן לחלוק לך כבוד אחרון, להפרד ממך לעולמים. אין שום דרך לתאר את ההרגשה שלי כשאני עומד פה, מול גופך השלם והקר. קרן, אני כל כך אוהב אותך.

היית האור בעיניים שלנו והטעם שלי לחיות. היום בבוקר בעיצומה של שבת קודש, נגזר שייסורייך הספיקו ואת צריכה לחזור לאבא שבשמיים. וקרן כמו קרן עשית לנו הכנה של כמה ימים כדי שנעקל את זה. במסיכת סנהדרין כתוב שלכל דבר יש תמורה בעולם, חוץ מאשת נעורים שנפטרה.

למדנו שהחיים מלאים בהפתעות, אבל לא תמיד הפתעות נעימות, וכך באחד הימים היפים שיכולים להיות, חרב עלינו עולמינו. קיבלנו את הבשורה הארורה ששלחה אותנו לעומק הררי החושך, אל סיוט מתמשך וגרמה לנו להפסיק לחלום את החלומות שחלמנו ביחד. את קיבלת אותן כאילו זאת שפעת קלה שעוד רגע תחלוף. את נלחמת ונלחמת עד הרגע האחרון, כמו לוחמת אמיתית. הכאבים הקשים שחתכו מבשרך קרעו אותך לגזרים, אבל את המשכת לעודד, לשמוח, לחייך ולתת את התחושה שהחיים יפים.

החיים לצידך בימי המחלה היו קשים ויפים. עברנו מסע מיוחד שבו נטלו חלק אנשים טובים ומיוחדים שלא חסכו במאומה כדי שתבריאי.

קרן אישתי היקרה, תודה רבה על שנים יפות מאוד, שנים של אהבה רבה, שנים על זוגיות מופלאה, שנים של מסירות למשפחה כדי שהכל יתקתק. היית קרן האור שלנו וכל עולמך הייתה המשפחה שלנו וכל אחד ואחד תפס את המקום המיוחד שלו. לא נחת ולא הפסקת עד הרגעים האחרונים לטפל בענייני הבית, משל מחר את חוזרת לבית, לילדים, לעבודה ולשגרה שכל כך אהבת. האמנת בכל ליבך שאת יוצאת מבית החולים ומהחלה הארורה עד דקה לפני שאיבדת את ההכרה שלך. אמרת לי 'שלומי מחר תתארגן ותיקח אותי הביתה'. לכל מי שהכיר אותך בבית החולים אמרת שאת תצאי על הרגליים, ואם הוא חושב אחרת יש לו בעיה.

קרן אהובה, תודה על ימים רבים מלאים באהבה אין סופית, זיכרונות יפים וטיולים רבים שעשינו בעולם. שום מחלה לא תמחק את הימים היפים האלו שישארו איתנו לנצח.

קרן, נחמה אחת יש לנו, שאת כבר לא סובלת. את לא סובלת יותר, את יכולה לנוח את מנוחתך. אנחנו שנשארנו עם ריקנות, געגועים ותחושת החמצה עם השנים הקצרות שלך בעולם.

דביר, שירה ואופיר – ילדיי היקרים והאהובים. נכונים לנו ימים רבים וקשים, ימים של בכי, ימים של כאב וימים של שאלות קשות, שלא לכולן יהיו לי התשובות. אמא קרן הייתה רוצה דבר אחד, שנהיה חזקים ומאוחדים ונעבור יחד את התקופה הקשה הזאת. אמא השאירה לכם יסודות טובים, זיכרונות וחוויות לחיים שלמים. אנחנו יחד נמשיך להנות ולטייל בדיוק כמו שאמא אהבה, ונצא מהמשבר הזה מחוזקים בעזרת השם.

אני חייב להזכיר ולהודות בשמי ובטח בשם קרן היקרה, לאחותה המדהימה והיקרה סימה, שללא ספק היא הייתה חלק מהמסע של קרן. לאחיניות דורין וליאל, שאין שום דרך להביע במילים על כל העזרה, ולסבתא רחל תודה רבה על הכל.

זה גם להודות לאמא שלי היקרה, לאחים שלי ולאחותי היקרים, לגיסים ולגיסות שהיו לנו לתמיכה ועזרה בכל הימים הקשים, ממש עד לנשימותיה האחרונות.

קרן, לעולם נזכור אותך כולם כפי שהיית, אישה חזקה, אמיצה, מלאת שמחת חיים וחום. היה לנו המזל לחיות בקרבתך שנים ספורות ולספוג אור ואהבה. כולם מכירים אותך כמי שמעולם לא דיברה לשון הרע על איש, השתדלת לא לבלוט יתר על המידה ותמיד היית בצד בענווה גמורה, היית צדיקה אמיתית.

לכם ציבור יקר, בשבועות האחרונים הבנתי לעצמי מה זה אשת נעורים. כל אשר אל ידי עשיתי וביקשתי מבורא עולם שיירפא את קרן רק כדי שנמשיך לחיות ביחד. אנשים רבים מתווכחים על שטויות, תחשבו על זה. זה שיש לכם אישה בבית וילדים זה מספיק ולא צריך יותר. תהנו מהרגעים האלו וכל השאר שטויות. הייתי נותן כל מה שיש לי עלי אדמות כדי שקרן תישאר איתי בבית, אפילו עם נכות.

אבל עכשיו תנוחי, סבלת מספיק. תהיא מליצת יושר בעדי, בעד דביר, שירה ואופיר ובעד כל מי שהגיע לפה לחלוק לך כבוד אחרון. סליחה קרן, לכי לשלום ותנוחי על משכבך בשלום".

קרן ע"ה, אשתו של מר שלומי כהן יו"ר יובלים ועוזרו של סגרה"ע מר גבי כנפו, התמודדה עם מחלה קשה בשנים האחרונות והיום נפטרה לאחר שהתייסרה במחלתה.