עוגן בלב הסערה: כך תתמודדו בימים מורכבים בלי פגיעה בנפש

בימים אלו, בהם הלב דואג, עלינו לזכור כי ציווי התורה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" מחייב אותנו לתת את הדעת על רווחתנו הרגשית כבסיס לבריאות הגוף. הנשר הגדול, הרמב"ם, הקדים את הרפואה המודרנית בהבנת הקשר העמוק שבין השניים. בחיבורו "הנהגת הבריאות" הוא כותב: "והתנועות הנפשיות ישנו הגוף שינויים גדולים... עד שיראו לעין". דברים אלו מהדהדים בעוצמה כאשר אנו חווים דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה או מתח שרירי; אלו אינם רק תסמינים גופניים, אלא עדות לכך שהנפש מבקשת פורקן אל מול חוסר הוודאות.

הבנת הקשר הזה היא הצעד הראשון בבניית חוסן, לא רק עבורנו אלא עבור הדור הבא. הילדים שלנו אינם מקשיבים רק למילים, אלא מתבוננים ב"מבוגר האחראי". ככל שנשדר רוגע דרך שמירה על שגרת יום במידת האפשר- הפרטית והמשפחתית, כך נעניק להם עוגן יציב. הדוגמה האישית של הורה הבוחר לצמצם חשיפה לידיעות קשות המלהיטות את החרדה, היא השיעור החשוב ביותר בחוסן עבורם. לצד זאת, אל לנו להישאר לבד עם המועקה; השימוש בכוחה של הקהילה ובעזרה ההדדית הוא כלי רב עוצמה להשבת האיזון.

כדי להשיב את "יישוב הדעת" באופן מעשי ולסייע לגוף להרפות מהמתח, ניתן לאמץ שתי טכניקות פשוטות:

"נשימת המנוחה": שבו בנחת, ושאפו אוויר באיטיות דרך האף תוך ספירה עד ארבע. החזיקו את האוויר לרגע קט, והוציאו אותו לאט מאוד דרך הפה (כמו דרך קשית) תוך ספירה עד שש. פעולה זו מאותתת למערכת העצבית שניתן להרפות מהדריכות, ומשיבה לנפש את הריכוז והשליטה.

"שחרור השרירים": המתח נוטה להצטבר בשרירים באופן לא מודע. כווצו את כפות הידיים או הכתפיים בחוזקה למשך שלוש שניות, ואז שחררו בבת אחת. בזמן השחרור, דמיינו שאתם משחררים מעליכם פיזית את העומס המיותר, ומאפשרים לגוף לשוב ולהיות כלי נינוח ורגוע.

עם זאת, חשוב לדעת מתי נדרשת התערבות נוספת. כאשר המתח הופך למעמסה שאינה מאפשרת תפקוד תקין, כשישנה פגיעה ממושכת בשינה או תחושת ייאוש שאינה מרפה, הפנייה לעזרה מקצועית אינה חולשה אלא חובה והשתדלות נצרכת. אנו במערך בריאות הנפש של הקופה עומדים לרשותכם בייעוץ ובתמיכה, מתוך מחויבות עמוקה לבריאותכם האיתנה, בגוף ובנפש.