סמנכ"ל קרן קמ"ח ל'אשדודס': "מטרתנו לאפשר לעובד החרדי להתפרנס; לא לחנכו"

זה קרה בשלהי חודש אלול האחרון. בטקס ממלכתי וחגיגי שנערך בבית הנשיא קיבלה קרן קמ"ח את 'עיטור הנשיא' - העיטור האזרחי הגבוה ביותר בישראל.

קרן קמ"ח, קיבלה את העיטור בקטגוריית ארגונים שתרמו תרומה ייחודית למדינת ישראל, לצד אישים בכירים כמו המשפטן והפרופסור היהודי-קנדי, ארווין קוטלר, הרב מנחם הכהן ואחרים שהתבלטו בעשיה חברתית בתחומי המדע, היהדות, התרבות, הספורט, התקשורת ועוד.

בשם הקרן קיבלו את העיטור הפילנתרופ היהודי-בריטי מייסד קמ"ח ליאו נואי והמנכ"ל הרב מוטי פלדשטיין.

הנשיא יצחק הרצוג ציין בדבריו את קרן קמ"ח שמקבלת את העיטור "על הובלת מהלכים פורצי דרך לשילוב הציבור החרדי בתעסוקה".

פלדשטיין הגיב בהתרגשות: "זוהי זכות גדולה וכבוד לקרן קמ"ח לקבל את ההכרה החשובה כל הפעילות העיקשת שנעשית כבר 15 שנה, לטובת יצירת הזדמנויות תעסוקתיות המתאימות לכל אחת ואחד מהציבור החרדי על מנת שיוכלו לפרנס את משפחותיהם בכבוד ולשילוב הציבור החרדי באופן מיטבי בכלכלה הישראלית"

עוד הוסיף: "העיטור הזה שייך לעובדים המסורים של הקרן ומגוון הפרוייקטים שיוצרים יחד את התשתית לחיזוק הכלכלה החרדית והישראלית".

סיפור הצלחה

מסביבנו חיים אין ספור אנשים בעלי יוזמה ומעוף שהחליטו ביום בהיר אחד לקחת את עצמם בידיים ולנצל בהצלחה לא מבוטלת את הפוטנציאל הגלום בהם. ברם, לצד סיפורי ההצלחה המרשימים, מהדהדות לא פחות, ואולי אף יותר, הנפילות הגדולות והכואבות של האנשים שכל כך רצו לממש את חלומם הנכסף ובטוחים היו כי יכבשו את העולם. קריסתם הצורמנית היוותה מכה אנושה למורל הציבור שמאד אוהב להתעדכן.

נכון, למרות שאנחנו בתשפ"ד, עדיין כנראה יש מקום לתזכר את הברור מאליו: בטרם יציאה לעולם המעשה – דברו עם אנשי המקצוע. כדי לעסוק במקצוע – כל מקצוע – יש ללמוד את המקצוע. כמה פשוט. כמה ברור. אבל המקרים העגמומיים שנצברו לאורך ההיסטוריה הקצרה של הציבור החרדי בישראל כנראה מלמדים שהמובן מאליו עדיין אינו כל כך מובן. כל כך קל להתרסק וכל כך קשה להשתקם.  

הרעיון שעומד בייסודה של קרן ק.מ.ח. נולד זמן רב לפני הקמתה של הקרן והפיכתו למציאות. העובדה שאברכים חרדיים בעלי משפחות התקשו למצוא פרנסה מכובדת, במקרים רבים בהעדר תעודת מקצוע, היא שפיעמה בקרב היוזמים האמיצים. 

במקביל, התפרסם בציבור נייר עמדה שחיברו חוקרי 'מכון פלורסהיימר'. נייר זה ניתח את החסמים העומדים בפני כניסתו של הציבור החרדי לשוק העבודה. המלצת החוקרים הייתה להקים מרכז מידע ומערך סיוע כלכלי לבני המגזר החרדי הנדרשים לצאת לשוק העבודה.

הקבוצה, שהנושא נגע ללבה, פנתה למר ליאו נואי, איש עסקים מפורסם מלונדון. הקבוצה ביקשה להשיג מימון על מנת לקדם את הרעיון שבבסיסו סיוע כלכלי לרכישת מקצוע שיפרנס בכבוד. מר נואי הרים את הכפפה ונתן לפרויקט את הגב הכלכלי הדרוש. עם השנים שחלפו מאז הצטרפו לפרויקט עוד ועוד פילנתרופים חרדים ידועי שם והקרן החלה להתפתח במהירות.

מתחילה היה ברור, כי יישומו  של רעיון כה מורכב ידרוש מאנשי הקרן למצוא מסילות ללבה של האוכלוסייה החרדית שכן בלעדי שיתוף הפעולה של הקהילה, לא תצמח תועלת מעבודת הקשה של אנשי הצוות. במשך תקופה ארוכה עמלו ראשי הקרן להקים צוות שיהיה מורכב מאנשים מתוך הקהילה החרדית מחד, ומאנשי מקצוע מאידך.

בחורף תשס"ח החלה הקרן את פעילותה במשרדים אותם שכרה בבניין 'שערי העיר' בבירה. המיקום נבחר בשל קרבתו לריכוז החרדי הירושלמי ובשל נגישותו התחבורתית לבאים מכל חלקי הארץ. השם שנבחר לקרן, נבחר על בסיס מאמר חכמינו זיכרונם לברכה: "אם אין קמח, אין תורה. אם אין תורה, אין קמח", וראשי התיבות שלו היו: קידום מקצועי חרדי.

מאז הוקמה, הפכה הקרן לשם דבר בקהילה החרדית. רבים מהיוצאים לשוק העבודה במהלך השנים שחלפו מעת היווסדה נעזרו בכלים המקצועיים אותם פיתחה וזכו לסיוע מקיף הכולל בין היתר תמיכה כספית מכובדת למימון לימודיהם.

אמנת השירות של הקרן כוללת כמה וכמה סעיפים. הבולט ביניהם הוא הסעיף הקובע כי מטרת הקרן היא "לאפשר לכל אדם חרדי המעוניין בכך, לקבל הדרכה, ייעוץ, מימון לימודים ועזרה בהשמה, כדי להקל על כניסתו לעולם העבודה ולפרנס את משפחתו בכבוד".

סעיפים נוספים באמנה כוללים את המטרות הבאות: "להציע פתרון מערכתי מקיף באווירה אוהדת, מושכת ומקצועית על מנת לעודד צמיחה כלכלית במגזר; לפתח יוזמות ופרויקטים חדשים שיובילו להזדמנויות חדשות לעבודה מכובדת המתאימה לציבור חרדי ולשתף פעולה עם משרדי ממשלה, מוסדות וארגונים מקצועיים כדי להגיע לתנופת פעילות מרבית".

לכל אורך פעילותה, רואה הקרן לעצמה זכות וחובה, להעצים את יכולותיו של האברך החרדי הזקוק לפרנסה ולסייע לו בכל דרך, תוך איגום כל המשאבים האפשריים לטובתו.

עם השנים החלה הקרן לסייע במקרים מסוימים גם לנשים חרדיות למצוא את מקומן בשוק העבודה. בדגש על מתן אפשרות להתפרנס בכבוד ובשכר משתלם כראוי להשכלתן המקצועית ומעמדן החשוב.

צעד משלים

כצעד משלים לפעילות המבורכת של קמ"ח, הוקם מרכז 'כיוון' בשנת 2013 בשיתוף משרד הכלכלה ועיריית ירושלים. המטרה שהובילה להקמת המרכז הינה הכוון תעסוקתי למגזר החרדי, הכולל מתן הכוונה, ליווי אישי וייעוץ מקצועי בדרך למציאת מקום עבודה מתאים ומפרנס בכבוד, באופן התואם את צרכיו ואורח חייו של הציבור החרדי, תושבי ירושלים.

כבר בשנת פעילותו הראשונה של המרכז נרשמה הצלחה של 1,387 השמות, ומאז עשרות אלפי אנשים חרדים ברחבי הארץ הושמו במשרה בטוחה ופרנסה מכבדת.

מרכז 'כיוון' פועל בשיתוף פעולה מלא עם גורמי מקצוע מובילים מעולם התעסוקה, התורמים מניסיונם המקצועי את כל הנדרש, בכדי להביא תועלת שימושית ומעשית לפונים למרכז 'כיוון':

הפעילות הענפה במרכז 'כיוון' כוללת מגוון רחב של תחומים הנוגעים לעולם התעסוקה, ומתחלקת למספר מחלקות מקצועיות: 

מחלקת הכוון – במחלקה ניתנים אבחונים מקיפים ואפקטיביים הכוללים אבחון ממוחשב, פגישה עם יועץ תעסוקתי והכוונה מדויקת למקום לימודים או משרה מתאימה. בנוסף לסדנאות תעסוקה תמציתיות המעניקות רקע וכלים להשתלבות בשוק התעסוקה.

מחלקת הכשרות – מחלקה להכשרות מקצועיות בהתאם לביקוש משרות במשק המתפתח, וקורסים שונים השלמת השכלה.

מחלקת השמה – איתור משרות פנויות במרחב ירושלים, והתאמת משרות למועמדים מתאימים בליווי יועצי השמה מראשית התהליך ועד לקליטה מוצלחת במקום העבודה.

מחלקת קשרי מעסיקים – התאמה ושילוב של מעסיקים המעוניינים לקדם ולהתקדם עם כוח העבודה החרדי.

מחלקת כיוון Tech - מענה ייעודי לשילוב עובדים חרדים בתעשיית ההיי-טק, עם פעילויות להיכרות עם התעשיה הטכנולגית, עם עולם היזמות וקורסים והכשרות לתחומים טכנולוגיים.

רצף גיאוגרפי

כדי לצלול לעומק הפעילות של הקרן בת ימינו שוחחנו עם סמנכ"ל קרן קמ"ח עו"ד הרב אברהם יוסטמן ששרטט קווי פרופיל לאופיה של הפעילות הענפה.  

15 שנה לפעילות קרן קמח, 10 שנים למרכז כיוון. איך אתה מסכם את הפעילות עד היום?

"הפעילות שלנו מגוונת מאוד. היא פונה לקהלים שונים מתוך הציבור החרדי כאשר הרעיון הוא להתאים לכל קהל את הפעילות המתאימה לו ולערכי הקהילה אליה הוא שייך. מקרן פילנתרופית קטנה שעסקה במתן עשרות מלגות לימודים בלבד הפכנו לקרן גדולה עם תקציב של כ-50 מיליון שקלים ורובו מתקציבים ממשלתיים. 

מרכז 'כיוון' הוא הפרויקט הגדול והמשמעותי של קרן קמ"ח המנוהל על ידי הקרן עבור עירית ירושלים ומשרד העבודה. המרכז מהווה כתובת מרכזית עבור מבקשי עבודה במגזר היכולים לקבל בו מגוון שירותים על ידי צוות מקצועי שמונה כ-30 עובדים. 

הקרן זכתה בהפעלת המרכז לראשונה ב-2013 ולאחר מכרז שהתקיים לפני שלש שנים היא זכתה בהפעלת המרכז למשך שבע שנים נוספות".  

לאחרונה זכיתם במרכז להפעלת מרכזי ההכוון בצפון ובסובב ירושלים. מה עוד אפשר לחדש בתחום תעסוקת חרדים שלא עשיתם עד היום?

"התמודדנו על המכרז הזה כיוון שרצינו ליצור מארג תעסוקתי-גיאוגרפי שיכלול את ירושלים, עוטף ירושלים והצפון מתוך הבנה שבאזורים הללו מתגורר ציבור חשוב ואיכותי שצריך לקבל שירותי תעסוקה הולמים עם כל המעטפת המקצועית שפיתחנו. חשוב לציין גם שההצלחות של המרכזים הללו נמדדות בסופו של דבר על פי אחוזי ההשמה כלומר, כמה מהאנשים שפנו אלינו הצלחנו בפועל להכניס לעבודה ולדאוג להם למשרה. 

ברגע שיש לנו רצף גיאוגרפי ומרחב פעולה גדול יותר אנחנו יכולים לעשות פעולות משמעותיות יותר מול מעסיקים ולקבל הרבה יותר משרות לאיוש כשהיצע מבקשי העבודה שלנו גדול יותר ומגוון יותר. 

כך שמי שלא נקלט במקום עבודה באיזור מגוריו, בית שמש כמשל, יוכל להיות מופנה לירושלים ואף למודיעין עילית או ביתר עילית. וזו הסיבה על רגל אחת לשאלתך מדוע בחרנו להתמודד ואף לזכות במכרז הגדול יותר. 

"חשוב לציין גם שלטובת הפעלת המרכזים הנוספים העמדנו את אחד מטובי המנהלים שלנו, מי שניהל עד היום את מרכז כיוון בירושלים יחיאל אמויאל שצבר ניסיון רב, חיובי ומקצועי בשילוב הציבור החרדי בהכשרות מקצועיות ובתעסוקה איכותית ברמה הכי גבוהה.   

אנו רואים את העליה בשיעור תעסוקת גברים חרדים. כיצד ניתן להבטיח שמעבר להיקלטות העובד בעבודה, גם השכר עולה, התנאים טובים, ובעברית - שאנשים מביאים הביתה פרנסה טובה ומכובדת?

"שאלת שאלה נכונה. כי אם כל מאמצי ההשמה שלנו יסתכמו בכך שיותר אנשים יסדרו מדפים במרכולים, לא עשינו כלום. 

לכן בד בבד עם העלאת אחוזי התעסוקה ובעצם דאגה ליותר ויותר אנשים שיהיו הם מקומות עבודה  אנחנו בהחלט מודעים לכך שצריך גם לשדרג את היצע מקומות העבודה ולהפוך אותם לאיכותיים ומתגמלים. 

חשוב לזכור שמאחר ומדובר בציבור חרדי איכותי המקפיד על קלה כבחמורה קיים תמיד מתח בין מקומות עבודה שאולי מתגמלים יותר ויוקרתיים יותר לבין הצביון המצופה של העובד החרדי שאינו מוכן לעבוד בכל עבודה ובכל 'מחיר' באופן שייתכן וחלילה תיפגע רמתו הרוחנית".   

עוד צריך לציין שכדי לקבל עבודה איכותית יותר נדרש במקרים רבים ללמוד מקצוע בצורה מסודרת ולקבל דיפלומה. האג'נדה הזו היא בעצם שהובילה את הקמת קרן קמ"ח שדגלה בהשבחת איכות מבקשי העבודה החרדיים באמצעות הכשרה ולימודים ויתנו להם מעמד עדיף בשוק העבודה, וכמובן, שכל אחד עושה שאלת רב לגבי הלימודים המתאימים לו והמקובלים בקהילה שבה הוא נמצא. וכאן אנחנו בעצם מזהים את ההתמזגות המתבקשת בין העשיה שלנו במרכז הכוון לפעילות במסגרת קרן קמ"ח".  

 אתם מעניקים שירות לכל המגזר החרדי – כיצד ניתן להתאים את השירות לכל הגוונים במגזר החרדי?

"הרעיון הוא לתת שירות בתשומת לב וברגישות של הצוות המטפל.אנחנו בקמ"ח חרטנו על דגלנו זה מכבר לעבוד לצידו של הציבור החרדי ובשירותו ובשום אופן לא לנסות לחנכו מחדש או להנחית עליו תכתיבים. 

אחרי שמבינים ומסגלים את העיקרון הזה צריך לדעת שהאפשרויות בשוק התעסוקה הן רבות ולא רק שמה שעשוי להתאים לפלוני לא מתאים לאלמוני בגלל שלאחד יש גישה טובה יותר למתמטיקה והוא יותר אנליטי ועמיתו הוא יותר טיפוס חברתי והומני אלא העיסוק חייב להיות תלוי גם באיזור מחיה, בסביבה גיאוגרפית וכן תלוי ברצונות מבקש העבודה".

היכן אתה רואה את תעסוקת החרדים בעוד 5 שנים מהיום?

"אני מקווה שהקהיליה העסקית החרדית תתחזק ואפשרויות התעסוקה יהיו הרבה יותר מגוונות ויהיו הרבה יותר אפשרויות שיתאימו ליותר אנשים. הדבר הזה יתאפשר ככל שהקהילות בתוכן יעצימו מודעות לחשיבות העניין. 

כפי שאמרתי קודם, בטרם האברך מבקש העבודה ניגש אלינו, הוא מתייעץ עם רבותיו ונוהג על פי הכוונה רוחנית-תורנית. כל עוד הדבר הזה מתקיים – ככל שהמודעות הפנים-קהילתית תתעצם ותגדל – כך המספרים המבורכים המצופים והמקווים יגדלו. הדבר הזה יוביל במישרין לרווחתו הכלכלית של המגזר החרדי כולו, בהיבט הקולקטיבי והפרטי.

בנוסף אני רוצה גם לקוות שהציבור החרדי יגלה אפשרויות תעסוקה נוספות שהיום משום מה פחות מבוקשות בקרב המגזר שלנו. 

אציין לדוגמה את נושא התעשיה היצרנית שנתפס לעיתים כמשהו פחות מכובד. בפועל לעבוד היום במוסך, זה כבר לא מפתח שבדי ולהיות מרוח בגריז ושמן מנוע, היום המוסכניק מאבחן בעיות באמצעות מחשב וגם מתקן את הרכב בצורה נקיה וממוחשבת. בתעשיה הזו גלומות אפשרויות רבות ואני מאוד מקווה שהציבור שלנו ישכיל לנצל את האפשרויות הללו.     

האם הממשלה הנוכחית מקדמת טוב יותר את סוגיית תעסוקת החרדים על פני קודמותיה? אתם מרגישים את השותפות הפוליטית הנוכחית כשהמפלגות החרדיות הן חלק מהקואליציה ובתפקידי מפתח?

"אני חושב שהממשלות לכל אורך השנים הבינו את חשיבות העניין ופעלו לקידומו ואף הקצו משאבים נכבדים לטובת המטרה. 

מאידך, פעמים רבות שהיו כל כך הרבה כוונות טובות יד ימין לא ידעה מה עושה יד שמאל. בהקשר הזה אני רוצה לציין לשבח את ידידנו שר העבודה הרב יואב בן צור שעושה ימים ולילה למען הצלחת שילוב חרדים בתעסוקה וכן את סגן השר הרב אורי מקלב שפועל לאגם את כל המשאבים הללו תחת קורת גג אחת כדי לייצר פתרונות רוחב נכונים ומדויקים יותר לטובת הציבור החרדי".