מניר גלים לכל הארץ: המבצע שהפך כדור פלאפל לסמל ניצחון

בשעה שאלפי ישראלים יאכלו היום (חמישי) פלאפל ברחבי הארץ, יחשבו רבים על אותו נער בן 14 שצעד בשלג הקפוא של אושוויץ, נאחז בחלום על לחמניות עגולות בארץ ישראל.

דוד "דוגו" לייטנר ז"ל, תושב ניר גלים, הפך את זיכרון צעדת המוות למסורת של חיים שממשיכה גם אחרי פטירתו בקיץ האחרון.

"בילקלך צומחות על העצים בארץ ישראל", כך סיפרה לו אמו גולדה בילדותו בהונגריה. המילים האלה, וחלום הלחם העגול, ליוו את דוגו ב-18 בינואר 1945, כשיצא עם 60,000 אסירים אחרים לצעדת המוות מאושוויץ. מי שעצר - נורה. אבל דוגו המשיך לצעוד, נאחז בחלום של אמו.

כשהגיע לארץ וגילה בשוק מחנה יהודה את כדורי הפלאפל המטוגנים, שהזכירו לו את ה"בילקלך" המובטחות, קיבל החלטה: בכל 18 בינואר, יום צאתו לצעדת המוות, יאכל פלאפל "עד להתפקע" - חגיגה של חיים, שובע וחירות בארץ ישראל.

בשנת 2016 הפך המנהג האישי ליוזמה לאומית, כשבית העדות בניר גלים הסמוך לאשדוד החליט להזמין את הציבור להצטרף למסורת של דוגו. מאז, המיזם צובר תאוצה: בתי ספר מקדישים את היום ללימוד על צעדת המוות, שירות בתי הסוהר מגיש פלאפל בכל חדרי האוכל, ואלפי ישראלים מעלים תמונות של ארוחת הפלאפל שלהם לרשתות החברתיות.

"זה סיפור של ניצחון הרוח האנושית," אומרים בבית העדות בניר גלים. "דוגו לקח את אחד הרגעים האפלים ביותר בהיסטוריה והפך אותו לחגיגת חיים. הפלאפל הפשוט הזה מספר את סיפור התקומה של העם היהודי."

היום, כשנה וחצי אחרי פטירתו של דוגו בגיל 93, ממשיכים אלפים את המסורת שהחלה בחלום ילדות על לחם עגול. ממשרדי ממשלה ועד שגרירויות, מבסיסי צה"ל ועד תנועות נוער - כולם מתאחדים סביב צלחת פלאפל שהפכה מסמל של תקווה לניצחון של החיים על המוות. המסורת שהתחילה במושב הקטן ליד אשדוד ממשיכה לגדול ולהתרחב, ומנציחה את האיש שהפך כדור פלאפל פשוט לסמל של תקווה.