כך הצליח העיתונאי האשדודי 'לגייס' כליה לחתן החכ"ל הדרוזי

במונולוג מפעים תיאר אמש העיתונאי האשדודי אריאל אלחרר בדף הפייסבוק האישי שלו כיצד פעל לאורך השנה האחרונה למציאת תורם כליה לחתן החכ"ל הדרוזי אצלו עבד, עד שאשה דתיה מהמרכז הרימה את הכפפה.

וכך הוא מספר:

"לפני כחצי שנה כשעבדתי כדוברו של חכ"ל פטין מולא מהליכוד, הוא ניגש אליי יום אחד בצד ואומר לי 'אריאל אני חסר אונים, אני צריך וחייב את עזרתך במשהו אישי, שתפעיל את כל הקשרים והכישורים שיש לנו בשביל משהו אחר לגמרי מהעבודה היומיומית שלנו, החתן שלי חולה כליות במצב לא פשוט ומתחיל דיאליזה, אני חייב חייב שנמצא לו תורם'.

תהיתי לעצמי איך ניתן בכלל לסייע לכזה דבר, איך ניגשים לכזה נושא רגיש ומורכב, התחלתי להרים טלפונים, לעוזר של הרב הזה ולעוזר של השר ההוא, למנכ"ל הזה ולארגון הזה. אבל כולם הפנו אותי למקום אחד, לארגון

"מתנת חיים", הם בוודאי יצליחו לעזור ולסייע לכם בעניין אמרו לי.

פניתי לאדם מיוחד וחבר יקר בשם ירח טוקר, שמיד הרים טלפון לרבנית רחל הבר המדהימה. שאמרה לנו "תשלחו את כל הטפסים הרפואיים שיש ונטפל בהם מיידית" אמרה. תוך שעה כבר כל הטפסים היו אצלם והחתן של פטין נכנס לרשימת ההמתנה שמחכה בקוצר רוח לטלפון שיבשר להם שנמצא תורם והם יוכלו להמשיך לחיות ללא סבל.

לא עצרנו בזה, המשכתי להרים טלפונים לכל אדם שחשבתי או שמעתי שיש בידו אפילו אחוז לסייע, ולו רק בשביל לזרז את העניינים, לקצר זמנים ולהחזיר את האבא לחזור ולגדל את ילדיו הקטנים מתוך בריאות.

אחד האנשים שהיה על ידי באחת השיחות שביצעתי אמר לי כמשיח לפי תומו, "אריאל, לא נעים להגיד בקול, אבל הם לא דרוזים? אני לא מאמין שיש יהודים שירצו לתרום את הכליה שלהם לדרוזי, הם יעדיפו ליהודי", כמובן שנחרדתי לשמוע את ההערה שלו.

אמרתי לו, איך אפשר להגיד ככה? משפחת מולא הקריבו שבעה מבני משפחתם במערכות ישראל למען המדינה הזו, חבר הכנסת פטין מולא בעצמו נכה צה"ל, והחתן שלו שזקוק לכליה הוא לוחם במשטרת ישראל, מגן בגופו ומקריב את חייו יום יום עבור היהודים ועבור מדינת ישראל. כך טענתי באוזנו והאמנתי בכל כוחי שיגיע התורם המיוחל.

אז… בשבוע שעבר מתקשר אליי פטין מולא כשהוא בוכה ומתרגש כמו תינוק, "אריאל, התקשרו מ"מתנת חיים" ואמרו לנו לרוץ לביה"ח, נמצאה תורמת עבור החתן שלך".

הם כמובן נסעו והגיעו לביה"ח תוך שעה, ומי זו התורמת הצדיקה? אישה יהודיה, דתייה, ממרכז הארץ, שנתנה לא פחות ולא יותר חלק מגופה עבור אותו "הדרוזי", וזה מה שהיא אמרה להם לפני שנכנסה לניתוח "אתם הקרבתם את גופכם למען האדמה שלנו, אנחנו ניתן לכם חיים מגופנו".

אתה קולט??? צועק לי פטין בטלפון, אתה קולט איזה אנשים מדהימים יש לנו פה במדינה, אני אספר לך משהו קטן לפני שאני מנתק ונכנס לראות מה שלום חתני.

ואז הוא מספר לי... כשהייתי סגן אלוף בצבא, אירע מקרה מאוד מצער, שני לוחמים, יהודי ודרוזי התפוצצו ונהרגו, מעוצמת הפצצה לא נשאר מהם כלום, רק כתמי דם ושאריות עור, לא ידעו מה לעשות ואיך לקבור אותם, הרב הראשי דאז פסק שלקבור אותם יחד בקבר אחים. "בחייהם ובמותם לא נפרדו". זה הסיפור שלנו.

אז תודה לתורמת המדהימה שמעדיפה להישאר בעילום שם, לרבנית רחל הבר, לצדיקה תרצה אברהס מעמותת מתנת חיים, לרב פירר שעזר וסייע, ולירח טוקר.

התרגשתי ואמרתי לאלוקים, איזה עם מיוחד אנחנו".