המנכ"ל זעק בכנסת: "מזלזלים במתמודדי הנפש"

וועדת העבודה והרווחה של הכנסת בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר התכנסה היום (ב') לדיון אודות שיקום מתמודדי הנפש בקהילה.

במהלך הדיון נחשף כי כ-110 אלף איש מתמודדי נפש בישראל זכאים לתקציב שיקום – אך רק כ-30 אלף מממשים אותו, זאת עקב  בירוקרטיה ומחסור בכוח-אדם.

לדברי יו"ר הוועדה מדובר בנתונים חמורים ביותר. "יש לעודד מיצוי זכויות של מתמודדי הנפש, להעלות את שכר המדריכים ולהרחיב את כוח-האדם כדי לקצר את ההמתנה לוועדות".

ח"כ הרב אייכלר דרש פילוח נתונים לפי מחוזות וסוגי הנכות, והבטיח לבחון תיקוני חקיקה נדרשים שיאפשרו פתרונות מעמיקים.

סגנית שר האוצר מיכל וולדיגר אמרה בדיון כי התוצאה של מיצוי זכויות נמוך הוא אשפוזים ופגיעה בנפש. "במשרד הבריאות חסרים מטפלים למתמודדי נפש, ורבים מהם מתמודדים גם עם מגבלות פיזיות או התמכרויות".

היא קראה להעברת השיקום ממשרד הבריאות למשרד הרווחה, וטיפול  בחסמים הרבים לקבלת סל השיקום, בירוקרטיה רבה, כמו טפסים רבים ומורכבים, וועדות שלא מתכנסות ומחוסר כוח-אדם מומחה. היא הבטיחה הגדלת תקציבי סל השיקום.

פלורה קוך-דוידוביץ, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, ציינה כי חוק שיקום נכי נפש בקהילה קובע את הזכאות לסל שיקום עבור בני 18 ומעלה המתמודדים עם מגבלה נפשית שהינם בעלי נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות שנקבעה לפי לתקנות הביטוח הלאומי.

לפי הביטוח הלאומי כיום יש כ-122,018 זכאים, אך לפי משרד הבריאות ישנם רק 107,212 כאלו, כלומר כ-15,000 איש אינם מוכרים כזכאים – ואינם מקבלים סל שיקום. מצב חמור לכשעצמו, המחייב שינוי משמעותי בקריטריונים לזכאות. זאת מלבד המצב האבסורדי שגם מבין אלו משכבר זכאים, רק כשליש מהם אכן ממצים את זכויותיהם.

בתיה ליידנר, סגנית מנהל אגף בריאות  הציגה נתונים חמורים של מחסור בכוח אדם, כך למשל סיפרה שבירושלים יש עובד אחד על אלף מתמודדים. אחת הדרכים שהציעה להתמודד עם הבעיה היא לצמצם את הבירוקרטיה הדורשת כוח אדם נוסף.

במהלך הדיון העסקן הרב אריה מונק המשמש כמנכ"ל "בית חם" ומחזיק סניף פעיל באשדוד, זעק על הזלזול במתמודדי הנפש ואמר: "פשוט זלזול. לא ייתכן שחוק שמוקצב לו תקציב כה-רחב, מיושם ומנוצל בהיקפים כה-מעטים".

עו"ד ורד בר, מארגון "בזכות", ציינה כי חוק מתמודדי הנפש לא עבר התאמות בשנים האחרונות, והדבר מביא לפגיעה במענה מתאים למי שזקוק לטיפול מועצם (=אינטנסיבי).

רותם פאר, מנכ"לית "לנפש", טענה כי מקומות התעסוקה לשיקום היא "עבדות מודרנית". משום שמעסיקים את המתמודדים תמורת שכר עלוב של שקלים בודדים לשעה, כשהיחס הוא משפיל ומבזה. היא קראה לפיקוח על מקומות תעסוקה אלו. גם מדריכים של מתמודדים – התריעו בפני הוועדה על שכר הנמוך משכר המינימום.

 ח"כ משה סלומון הזהיר מהמחסור בעובדים הסוציאליים המוביל לחוסר-מענה לאוכלוסיות חלשות, המשוועות לעזרה שמגיעה להם בזכות ולא בחסד.

 לדברי ח"כ דבי ביטון "הנתונים מדאיגים, ועל הביטוח הלאומי לשנות את התבחינים לקבלת סל השיקום". ח"כ חילי טרופר קרא להעסקת עובדים ייעודיים למיצוי זכויות. ח"כ גוטליב הצהירה כי "ל-120 חברי הכנסת יש חובה לדאוג לאוכלוסייה זו. מספיק עם השיטה שפקיד מעביר לפקיד שמעביר לפקיד". ח"כ תומא-סלימאן קראה להכללת מתמודדי הנפש בזכאות לדיור ציבורי.

יו"ר הוועדה ח"כ הרב אייכלר סיכם את הדיון בדרישה לקבלת נתונים מסונכרנים בהקדם מהמשרדים הרלוונטיים, והורה לקיים דיון מעקב לקראת סוף מושב החורף. בנוסף ביקש לבחון הכללת שיקום מתמודדי הנפש בחוק הקיים לשירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.