הבן התייפח בבכי תמרורים בהלוויה: "אבא, אני מבטיח להמשיך את דרכך"

מאות איש ליוו בליל אמש בתחושת יגון וכאב עמוק את אציל הרוח ופאר המידות הגאון החסיד רבי שלמה ברוך בלוי זצ"ל בן יבלחט"א הרה"ג ר' אברהם שליט"א, אשר נזדכך בייסורים קשים ומרים וקיבלם באהבה עד אשר נגזרה גזירה. 

עות קודם מסע הלוויה החל להתרכז קהל רב ברחוב שמאי שברובע ז' באשדוד, סמוך למקום מגוריו של המנוח.

קבוצות-קבוצות התגודדו במקום עד לשעת תחילת ההספדים, כשמכל עבר נשמעים קולות בכי וזעקות על האובדן הגדול. אברכים צעירים לצד רבנים ואנשי חינוך דגולים תיארו את קורות חייו, שכולם עמדו בסימן עשיית נחת רוח להבורא יתברך.

המלווים סיפרו על ביתו שהיה פתוח לרווחה לכל חלש ונדכה, ועל האופן שבו היה שופע מתורת גדולי החסידות בחבורות שונות.

דגש מיוחד ניתן לפעילותו הענפה עם צעירים שנקלעו לקשיי דרך; אצל רבי שלמה ברוך הם מצאו אוזן קשבת, לב רחב ועין טובה, ובמאור פנים מיוחד ידע לקרבם לצור מחצבתם – לעיתים תוך טרחה גדולה שעשה תמיד בשמחה ובמאור פנים שהקדים לכל אדם. 

במשך שנים רבות הוציא חוברות חיזוק באמונה ובעבודת השם. הוא נמנה עם תלמידיו המובהקים של רבי נחמן מברסלב זצוק"ל, למד בעיון בספריו הנודעים ובראשם 'ספר המידות', והיה ממפיצי אור תורתו במסירות נפש של ממש.

תמיד היה שגור על לשונו לעורר בנקודת ה'מבקש' – הביקוש של "את פניך השם אבקש" – מתוך כוונה לכוון כל פעולה שתקרב לתכלית העליונה. כמו כן, היה ידוע באהבתו הגדולה "לראות טוב", כשהוא עוצם עיניו מראות ברע אצל זולתו ומדן כל אדם לכף זכות מתוך אהבה ורחמנות.

את משא ההספדים סמוך לביתו פתח אביו, הרה"ג ר' אברהם בלוי שליט"א, שקרא עליו את הפסוק מתהילים: "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו".

אחריו זעק המקובל רבי יצחק משה ארלנגר שליט"א מתוך בכי מר:  "איך נפלו גיבורים, אוי מה היה לנו? הכתר והעטרה של כל המובן, של אשדוד ושל כל עובדי השם... איך אפשר לתאר את כל המעשים טובים, את כל החיזוקים ואת כל נשברי הלב שמילאו לו את הלב?"

בדבריו הביא הרב ארלנגר את דברי הזוהר הקדוש על מעלתם העצומה של המחזירים בני אדם בתשובה:

"תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל עִמֵּיהּ לְמִשְׁבַּק אָרְחָא בִּישָׁא, אִיהוּ סָלִיק בִּתְלָתָא סִלּוּקִין... ועל דא כתיב: בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. הדבר הכי גדול שהריבונו של עולם אוהב זה מי שמחזיר בני אדם בתשובה, וזו הזכות הכי גדולה – כמה אנשים הוא זכה להשיב רבים מעוון, והכל בנועם שיח."

הרב הוסיף בדמעות: "ר' שלמה ברוך, אחי נעמת לי מאוד... 'דודי ירד לגנו לרעות בגנים וללקוט שושנים' – ריבונו של עולם לקח את השושנה הכי יפה, בלי התנשאות. הוא הגיע לאנשים שאף אחד לא יכול היה להגיע אליהם. אני יודע מקרוב איך הצליח לחדור ללב של בחורים שנפלו ונשברו, מצא אותם והחזיר כלי אובד לריבונו של עולם".

כשבנו החל בדברי ההספד געה קהל המלווים בבכי מר. "אבא", זעק מקירות ליבו, "אני מבטיח שנעשה הכל כדי ללכת בדרכיך, נמשיך לקדש שם שמיים", אמר בקול בוכים. 

עוד הספידוהו ידידו ר' מרדכי יונה שיק, ר' משה עסטרייכר דומ"ץ בורו פארק וחתן המהרא"ש זצוק"ל, ומחותנו האדמו"ר מביאלא.

לפני צאת מסע הלוויה, פצחו הנוכחים בשירה קורעת לב של הפסוק משיר השירים: "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה".

מסע הלוויה עבר ברחובות רובע ז', ומשם יצאו בהסעות לעבר הר המנוחות בירושלים, שם נטמן לקול זעקות שבר של בני משפחתו ומכריו.

הוא הותיר אחריו דור ישרים מבורך: את הוריו שיחי', רעייתו תבלחט"א, את אחיו, בניו ובנותיו – שחלקם עדיין לא זכו להינשא – בני תורה הולכים בדרך ה', לצד קהל רב של ידידים ומוקירי זיכרו השבורים ורצוצים על האבידה הגדולה.

בשעת לילה מאוחרת שבו המלווים לבתיהם, כואבים את חסרונה של דמות מאירה, אצילה ופשוטה שכולה אמונה וצניעות, ואיננה עוד.

יושבים שבעה בביתו שברחוב שמאי 14 (קומה א'), רובע ז', אשדוד

* שעות הניחום: 10:00–13:30 | 16:00–22:30

ת.נ.צ.ב.ה.