האדמו"ר מויזניץ במסר לפורשים

מסר מיוחד מבית המדרש ויזניץ בנוגע למחלוקת בגור: בדברים שנשא כ"ק האדמו"ר מויזניץ בעת הסעודה השלישית, התייחס האדמו"ר שוב למחלוקת הקשה בחסידות גור והוא גינה שוב את מקרי האלימות שנראו לפני כחודש בכמה מערי ישראל ובהן אשדוד, אך הפעם לא חסך את ביקורתו ממחנה הפורשים: "אסור לפגוע בגדולי ישראל", אמר והתייחס למכתבים שנשלחו בידי הפורשים לחסידי גור ובהם דברי זלזול באדמו"ר מגור שליט"א.

כזכור, לפני שלושה שבועות התייחס האדמו"ר מויזניץ שליט"א למקרי האלימות הקשים שנראו בשבת פרשת 'בחוקותי', אז הוכו רבים ממחנה הפורשים מגור בידי חסידים שכילו בהם את זעמם. אך הפעם, כך נראה, התייחס האדמו"ר שליט"א לצידו השני של המטבע.

בדבריו שנאמרו במשך קרוב לעשרים דקות בעת ה'טיש' ברעווא דרעווין בהיכל בית המדרש הגדול בבני ברק אמר הרבי: "רציתי להתמקד בנושא שכואב לי מאד כבר תקופה ארוכה. לצערנו ישנן מחלוקות בעם ישראל מכל מיני סוגים, אשר יכולים להגיע לפעמים לשפיכות דמים של ממש". הוא הבהיר כי בכוונתו להשמיע את דבריו ברמה, וכי הוא מבקש אף לפרסמם ב'המודיע' בשל חשיבותם.

"בשעתו", אמר הרבי בהתייחסו למקרי האלימות הקשים, "לפני מספר שבועות דיברתי על הנושא בפני ויז'ניצער חסידים, בכדי שכל העולם ידע שדבר כזה הוא אסור בתכלית האיסור משום 'למה תכה רעיך' ו'המרים יד על חברו'".

אך עתה, ביקש הרבי, שכזכור נחשף לארועים הקשים והוא אף נפגש עם האברך שהותקף ברובע ח', לדבר על המניעים שגרמו, ככל הנראה, לאותם מקרים קשים של התנפלות על בתי הכנסת של הפורשים:

"כעת אני רוצה לדבר לכל עם ישראל כפי שעשה זקני ה'אמרי חיים' זצ"ל ולתת דוגמא בשמות של ראובן ושמעון", הסביר האדמו"ר, כדרכו, בבהירות. "ראובן משתייך לחסידות מסויימת, ושמעון לחסידות אחרת, כאשר שמעון לא אוחז מרבו של ראובן, ובתגובה לכך הוא שולח כל מיני מכתבים וחוברות נגד הרבי שכוללים דברי בלע וביזוי תלמידי חכמים, ובכך הוא חושב שהוא נהיה גדול יותר. על זה הגמרא אומרת במפורש, 'אמר רב יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים וכו'. 'כל המבזה תלמידי חכמים אין רפואה למכתו'".

הרבי המשיך וסיפר כי "בהיסטוריה לפני למעלה משישים שנה, היתה קבוצה גדולה שהחליטה להתנתק מאגודת ישראל, תוך שהם דיברו בלשון סגי נהור על הרבנים והאדמו"רים דאז שנשארו חלק מאגודה, וכשזקני הרבי ה'אמרי חיים' זצ"ל שמע על כך הוא לא היה מוכן לקבל זאת בשום אופן עד כדי כך שכאשר נודע שישנם חסידי ויז'ניץ שנמנו על אותה קבוצה, הוא סירב לתת להם יד לאמירת 'שלום', כנהוג אצל חסידים. אבי ה'ישועות משה' זצ"ל שניסה לשכנע את זקני ולדבר על ליבו בשל העובדה כי מדובר היה בחסידי ויז'ניץ נענה בזה הלשון: 'שילמדו שאסור לבזות צדיקים וגדולי ישראל'".

עוד סיפר האדמו"ר מויז'ניץ כי היה פעם חסיד אחד שדיבר באופן חמור וקשה כנגד סבו ה'אמרי חיים' זצ"ל, ולאחר תקופה הוא הגיע להשתתף ב'טיש' בצלו. בניו של הרבי שאלו אותו, הכיצד יתכן שאותו חסיד שהשתלח בצורה חריפה כל כך מקבל כעת מהרבי כבוד של ממש כאילו כלום לא קרה? אך הרבי השיב, 'וכי זה מה שלמדתם מאביכם?', דהיינו על כבודו היה האמרי חיים חס ומוותר, אך היה קשה לו מאד לקבל פגיעה בגדולי ישראל אחרים.

הרבי התייחס לטענותיהם של חסידי גור, שטוענים כי מחנה הפורשים משגר לבתיהם חומרי הסברה שבהם מושמעים דברי זלזול באדמו"ר שליט"א,  ואמר כי "לצערנו אנחנו עדים למצב שבנוסף למחלוקות ולדיבורים נגד גדולי ישראל, יש מי שעוד שולחים מכתבים האחד נגד השני, ואני מתכוון למחלוקות בכל העולם, אצל חסידים ואצל ליטאים, בקרב חסידויות ואצל ראשי ישיבות וקהילות ליטאיות, שם מדברים אחד נגד השני בצורה מזעזעת ואסורה. דבר זה, הוא נגד דרכה של תורה ונגד דרך החסידות".