ב'קפלן' נותנים את הלב ומובילים בראש

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('c1c6078e-6e04-49e9-be0d-21063decd787','/dyncontent/2024/4/17/adf57fbc-5a84-4e95-9d82-a465d2a648e3.gif',17707,'בראשית אייטם כתבה ',525,78,true,50857,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('c1c6078e-6e04-49e9-be0d-21063decd787','/dyncontent/2024/3/31/cf7ecb0c-8297-4e18-a088-54f981cb04b3.gif',17678,'מדא אייטם כתבה ',525,78,true,50857,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('c1c6078e-6e04-49e9-be0d-21063decd787','/dyncontent/2024/4/3/7cd7c044-14f8-4a0d-bf94-61b5e14e4c21.gif',17690,'סונול אייטם כתבה ',525,78,true,50857,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('c1c6078e-6e04-49e9-be0d-21063decd787','/dyncontent/2024/4/21/09f20987-d5d3-4712-8e6f-6e24227d49bf.jpg',17795,'נמל אייטם כתבה',525,78,true,50857,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('c1c6078e-6e04-49e9-be0d-21063decd787','/dyncontent/2024/4/9/5cacf41f-ccff-4bb2-ab8e-2246cadc0961.jpg',17724,'בנק אייטם כתבה ',525,78,true,50857,'Image','');},15]]);})

חדשנות פורצת דרך במערך הקרדיולוגי המתקדם בבית חולים קפלן והקמת מכון הלב הגדול ביותר בארץ ובמזרח התיכון

הלב הפועם של העולם הקדיולוגי בישראל: המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי קפלן הוא בין הגדולים בארץ מבחינת נפח הפעילות וכולל 4 מחלקות: אשפוז, טיפול נמרץ לב, ניתוחי לב ואשפוז יום לחולי אי ספיקת לב וחמישה מכונים. המכונים הכלולים במערך: אקו לב, צנתורים, אלקטרו-פיזיולוגיה וקוצבים, מניעה ושיקום, מכון לרפואה גרעינית ומערך גדול למחקרים קליניים חדשניים.

בראש המערך, עומד פרופסור ג'ורג' קובי, מומחה לקרדיולוגיה. בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון, מנהל ב12 השנים האחרונות את מכון הלב בבית החולים קפלן. פרופ' קובי, מכהן כפרופ' מן המניין באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית ופרסם  מעל 300 מחקרים רפואיים בתחום הקרדיולוגיה. בנוסף, משמש כחבר מערכת ב-20 ירחונים רפואיים וכתב 20 פטנטים של פיתוחים בתחום הלב וכלי הדם שחלקם מצויים כבר במחקרים קליניים.

נותן אל הלב. פרופ' ג'ורג קובי, מנהל מערך הלב - המרכז הרפואי קפלן

פרופ' ג'ורג', מספר: "במערך הקרדיולוגי קיימות תשע מחלקות נפרדות עם אינטגרציה ביניהן. בשבע השנים האחרונות אנו נמצאים בתהליך בניית מערך הלב הגדול ביותר בארץ ובמזרח התיכון, בנפחים וגם בתפיסה חדשנית ומתקדמת, והוא יופעל במלואו עם פתיחתו של בניין האשפוז החדש בקפלן בעוד מספר חודשים בלבד. על פי התפיסה החדשנית, המערך הוא One Stop Shop"", כל הפונקציות שקשורות ללב וכלי דם יהיו מאוחדות באותו בניין אחד גדול עם חדרי צנתורים שיש בו גם את כל יכולות ההדמיה המתקדמת באופן עצמאי. כשחולה מגיע הוא לא יצטרך להתרוצץ ממקום למקום, אם מטופל צריך לבצע CT לב כדי לבדוק אם יש חסימות בכלי הדם שלו, במקום לשלוח אותו למחלקת הרנטגן, נבצע את הבדיקה אצלנו במערך, כנ"ל לגבי MRI. כל הפונקציות הקשורות בלב, ינוהלו ויבוצעו על ידי קרדיולוגים, כך המטופלים שלנו יקבלו גישה כוללת.

המערך הקרדיולוגי בקפלן, כולל התמחויות רבות: טיפול נמרץ, התמחות בצנתורים הכוללת: צנתורי כלי דם, צנתורי מסתמי לב ותיקון של מסתמי לב, תחום שהתפתח באופן מרשים בשנים האחרונות. כיום אצל מטופלים מעל לגיל 65, התוצאות בהחלפות מסתמים למשל, לא פחותות ואף טובות יותר בצנתור מאשר בניתוח.

כבר לא צריך לפתוח

פרופ' ג'ורג' מספר, "מדובר במהפכה גדולה, במשך 50 שנה אנשים היו עוברים ניתוחי לב מורכבים שכוללים פתיחת בית חזה וחיבור למכונת לב ריאה, כיום אנחנו מטפלים באמצעות פרוצדורה אחת פשוטה יחסית המתבצעת בהרדמה מקומית ומחליפים שסתום או מתקנים חלק מהשסתומים בפרוצדורות מורכבות יותר. התמחות הצנתורים בתוך תחום הקרדיולוגיה לא פולשנית, הפך להיות תחום מאוד חם שבו אנחנו מבצעים פעולות רבות באופן חדשני, כולל מסתמים ושסתומים חדשים שאנחנו משתילים או אביזרים חדשים בהם אנחנו משתמשים; למשל תיקון דליפה - בד"כ אנחנו מחליפים שסתומים שבהם יש היצרות (הפרעה בזרימת הדם) ומבצעים תיקונים במסתמים שנמצאים בתוך הלב ממש ובהם יש דלף. מדובר בפעולה הרבה יותר מורכבת בה יש צורך להשתמש באקו בתוך הושט כדי לראות מקרוב יותר. פעולות מסוג זה, מתאימות למטופלים בסיכון גבוה לפתיחת בית חזה. לכל אחת מהבעיות במסתמים קיים מגוון של פתרונות טכנולוגיות וכולם זמינות לביצוע על ידי הצוותים במערך הלב בקפלן כולל ניתוחי לב מורכבים כאשר אין ברירה.

משמאל לימין: מנהל המרכז הרפואי קפלן פרופ' טריף בדר, פרופ' קובי ג'ורג, יו"ר 'עזרא למרפא' הרב פירר, ד"ר לאון פולסהלב הפועם של העולם הקרדיולוגי. הרב פירר בביקור במערך הלב

קיימת חדשנות רבה בתחום הצנתורים: אי ספיקת לב היא הסיבה מספר אחת לתחלואה ותמותה בעולם המערבי מעל לגיל 65. במצב של אי ספיקת לב, הלב לא מצליח לבצע את עבודתו ואין זרימת דם תקינה לאיברים השונים, כתוצאה מכך מצטברים נוזלים באזורים שונים בגוף ונוצרות בצקות, קוצר נשימה, חוסר תפקוד ובעיות תפקודיות נוספות. בתחומים אלה, אנו מובילים עם טיפולים בטכנולוגיות חדשות ומתקדמות ,חלקן נוסו אצלנו בפעם הראשונה בעולם. תפקיד טכנולוגיות אלו הוא להוציא את הנוזלים בגוף מבלי לפגוע באיברים אחרים. אנו מבצעים באמצעות צנתור בהרדמה מקומית פעולות להשתלות מסתמים, לעיתים אנו מתקנים מספר מסתמים בפעולה אחת. במקרים רבים מדובר באנשים מאוד מבוגרים בסיכון גבוה ופעמים רבות, אנו מצליחים להחזיר אותם לפעילות היומיומית, תוך שחרור למחרת הצנתור.

פרופ' ג'ורג' מספר, "תחום נוסף בו יש התפתחות גדולה הוא תחום החשמל והאלקטרו-פיזיולוגיה, הפרעות הקצב למיניהן - אנחנו נמצאים בתהליך של מהפיכה בתחום הזה, הקוצבים הולכים ומתמזערים. בנוסף, קוצב בד"כ מחובר באלקטרודה מהלב במעין קופסית שמושתלת בבית החזה, נכון להיום יש קוצבים חדשים שאנחנו הובלנו את מקרי ההשתלות הראשונות שלהם. קוצבים אלה הם מעין צ'יפ קטן שמושתל בתוך הלב. היתרון ברור, מדובר בקוצבים קטנים ללא אלקטרודות וחוטים וללא קופסא בחוץ, הצ'יפ הקטן מעביר פולסים חשמליים ללב. הבאנו לארץ לפני כמה שנים, מכשור מתקדם, במקור פיתוח ישראלי, קוצב חכם CCM שלא רק משמש למניעת הפרעות קצב, אלא גם נותן פולסים קטנים שגורמים ללב להתכווץ טוב יותר. טיפלנו בקוצב זה במספר לא מבוטל של חולים  כדוגמה ניתן לתת 2 חולים בגילאי 44 ו54 לאחר ניתוחי מעקפים בגיל כל כך צעיר עם לב כושל, שהמתינו להשתלת לב והצלחנו תוך שימוש בקוצב החכם להוריד אותם מרשימת ההשתלה ולהחזיר אותם לפעילות מלאה. זה היה מרגש מאוד לראות אותם חוזרים לתפקוד יומיומי כאבות לילדים קטנים."

נושא נוסף המציל חיים שעלה לאחרונה לכותרות, הוא הדיפיברילטור. לרוב משתילים דיפיברילטור באופן קבוע לאנשים בעלי סיכון להפרעות קצב. לדברי פרופ' ג'ורג', "מדובר במכשיר דמוי קוצב, הבעיה שלאנשים צעירים זה פחות מתאים היות וזה כרוך בהכנסת אלקטרודות ללב מגיל צעיר כדי למנוע הפרעות קצב ולאורך זמן עלולה להיות סכנת זיהום שמאוד מסוכנת לאזור זה. הפתרון החליפי אצלנו, הוא פיתוח מתקדם וחדשני. לפני 4 שנים בוצעה במערך הלב בקפלן ההשתלה הראשונה בארץ של דיפיברילטור חיצוני המושתל מתחת לעור מבלי להיכנס לתוך הלב ולמערכת הדם ובמידת הצורך, במקרה של הפרעת קצב מסכנת חיים, הדיפיברילטור נותן מכת חשמל באופן נקודתי. כמו בטיפולים בהפרעות קצב, אנו משתמשים באופן תדיר, בציוד מתוחכם שיודע למפות את הלב בצורה תלת ממדית ומבוסס על טכנולוגיות חדשות ומערך הלב בקפלן מצוי בחזית הטכנולוגיה בהיבט של שימוש בטכנולוגיות מתקדמות למפוי חשמלי ואנטומי של הלב."

הטיפול העיקרי ללב כושל הוא כמובן השתלת לב, אך מעט מאוד אנשים זוכים להשתלת לב כי קיימים מעט מאוד תורמי לב. לדברי פרופ' קובי, הנושא המורכב של השתלת הלב המלאכותי מתקדם, במסגרתו משתילים מעין טרנזיסטור שמחובר ללב, משמש כמשאבה ומפמפם במקום הלב שלא עושה את עבודתו.

שיקום ייחודי

בתחום השיקום, הקריטי למחלימים המתאוששים מאירועי לב, הוקמה יחידה ייעודית למניעה ושיקום. היחידה מסייעת למטופלים שלרוב חשים חרדה וחוסר ביטחון עקב מצבם הרפואי, ביצירת איזון וחזרה לחיים, באמצעות גישה הוליסטית הכוללת צוות מומחים: פסיכולוג, דיאטנית, פיזיולוג שבונה תכנית אישית לכל מטופל, רופאים ואחיות. מעבר לכך, התחיל לאחרונה פיילוט עם אפליקציית "שיקום מרחוק", פרופ' ג'ורג' מספר, "אנשים רבים לא אוהבים להגיע לבית חולים, במיוחד בתקופת הקורונה, בנינו במערך הלב בקפלן אפליקציה ייחודית המאפשרת לנו לבצע ניטור מרחוק על ידי שעון חכם שהמטופלים מקבלים ובעזרתו הם יכולים לבצע את תכנית הפעילות הגופנית האישית שקיבלו ממאמני הכושר הייחודיים שלנו שהם מומחים בשיקום לב. אנחנו מנהלים את הפרויקט הזה כעת בצורה של מחקר קליני וזה בהחלט הולך להיות הדבר הבא בתחום של שיקום ובעתיד אף מניעה של מחלות לב".

פרופ' קובי מוסיף, "יש לנו במערך הקרדיולוגי, יחידת מחקרים קליניים גדולה מאוד עם מחקרים קליניים רבים ומעבדות מחקר מתקדמות עם פיתוחים מעניינים. יש לנו כעת מחקר מעניין בתחום טיפול תרופתי למחלה של אי ספיקת לב הנקראת "עמילואידוזיס", במהלכה מצטבר חומר בתוך שריר הלב הגורם לאי ספיקה שלו. אנחנו פיתחנו טיפול תרופתי In House, שעכשיו הולך ומתקדם לניסוי קליני בינלאומי. מדובר בפטנט פיתוח ייחודי שלנו וזה בהחלט אחד הדברים המעניינים והמבטחים לחולי אי ספיקת לב עם מחלה זו. בנוסף, אנחנו מבצעים מחקרים  ראשוניים בנושא השתלת תאי גזע כפתרון שיאפשר שיקום ללב כושל שאיבד את פעילותו. באמצעות שימוש בתאי גזע מהאדם החולה עם הלב הכושל, ניתן לשמר או לשפר את תפקוד הלב שלו."

בבניין החדש שלנו, אנחנו מתכננים להקים יחידת Phase One Unit, יחידת מחקרים שנעשים בפעם הראשונה על בני אדם, מדובר במחקרים מורכבים המשלבים ציוד רפואי מתקדם ותרופות ומוצעים לראשונה בעולם לחולים. סיימנו כעת בניית מתקן מיוחד  שיעבור אישור  FDA וכעת אנו בשלב האישורים הרגולטוריים הראשוניים שיאפשרו לנו להשמיש אותו. המתקן ינוהל על ידי  מערך הלב בקפלן.

מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה