ב'בית שמעיה': מספד גדול ככלות השנה לפטירת הגר"ש בעדני זצ"ל

ציבור אברכים התאסף במוצאי שבת "ויחי" לרגל ציון יום השנה להסתלקותו של שריד לדור דעה, מי שהקים עולה של תורה בארץ ובתפוצות, הנהיג את בני התורה עשרות בשנים ונתן עינו להנחותם בדרך עמד בפרץ וקינא קנאת ה' עמוד הענווה שייף עייל ושייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה המאור הגדול לממשלת התורה מרן הגאון הגדול רבי שמעון בעדני זצ"ל ראש הכולל "תורה וחיים" ונשיא מועצת חכמי התורה.

את העצרת יזמו "האיגוד" - איגוד בתי המדרש אשדוד יחד עם המועצה הדתית בראשותו של הרב עובדיה דהן, בבית המדרש "חניכי הישיבות בית שמעיה" רובע ג' בראשותו של הרה"ג ר' יצחק יעקב ראש הישיבה לצעירים "דעת תורה" וחבר איחוד הרבנים הספרדי.

את העצרת ודברי ההספד פתח תלמידו חביבו המובהק הגאון ר' אריה יוסף יזדי ראש כולל "תורה וחיים" ומחבר הספרים "יוסף דעת" הרחיב רבות במידת הענווה הגדולה שהיתה לרב זצ"ל והביא מעשים שראה ושמע מכלי ראשון.

התייחס לימי השובב"ים ת"ת שהחלו השבוע ואמר שלא כולם יודעים שמעבר לזה שרבינו היה בקי בתורה הנגלה היה מקובל גדול והיה לומד קבלה בצניעות מופלגת, וכך התבטא על ימים הללו: לכן תיקנו המקובלים תעניות בשבועות הללו לשבור את הגוף כדי לצאת מהמצרים אבל היה מוסיף ואומר, אברכים? כיצד יעשו תענית, הרי הם עוסקים בתורה, אלא אמר שני דברים שצריך להתחזק בהם בימים הללו. א. אברך צריך להשתדל בימי השובב"ים לאכול את האוכל הכי פשוט שכמעט לא אוכל. ב. "תענית דיבור" כמה שיותר זה לשבור את הגוף, והזכיר בשם רבו ראש הישיבה מרן הגר"ע עטיה זצ"ל ר"י "פורת יוסף" שאמר שלכל העוונות יש תיקון מסויים, אבל התיקון לכל העוונות זה לימוד התורה!, לאברכים שבירת הגוף זה נוסח אחר, לא להתבטל מלימוד תורה, להיות בתענית דיבור, זה העבודה של אברך בן תורה בימי השובב"ים.

דיבר על מעלת התפילה אצלו, היה מאריך בתפילת שמונה עשרה כמונה מרגליות, חשב על הזולת לא להטריח, תמיד ביקש שלא יחכו לו בתפילה לחזרת הש"ץ.

חיזק מאוד את נושא מעלת וקדושת השבת, תמיד היה אומר לאלו שצריכים לנסוע מחוץ לעיר בערב שבת שיצאו כפול מזמן הנסיעה, לדוגמא אם זמן הנסיעה לוקח שעה, יקחו חשבון של שעתיים! וסיפר מעשה שהיה עם הרב זצ"ל על נסיעה למירון ולא להסכים לאחר אפילו ברבע שעה עבור אברך יקר שהיה תלמידו וכל זה על מנת לכבד את השבת כראוי ושלא להיכשל ח"ו.

עמל התורה של הרב זצ"ל היה ידוע לכל שזה היה משוש כל ימי חייו, היה זוקן ויושב בישיבה כל ימי חייו ממש. סיפר הרב שלמה קאטצ'ה שזכה להתלוות לרב זצ"ל למסעו האחרון לחיזוק בקהילות היהודיות בארגנטינה, כשחזר לארץ פנו אלו האברכים היות ומתפלל קבוע כאן בכולל, ושאלו איך היה להסתופף בצילו של הרב זצ"ל.

סיפר להם, על הכבוד הגדול שעשו לו שם בקהילות כמו לראש ממשלה, כל יום משעות הבוקר המוקדמות לא נח לרגע, בתפילת שחרית כבר היה מוסר שיעור תורה, משם הולך לישיבה ומשם לכולל, אחר כך לתלמוד תורה אחר כך לגני ילדים אחר כך עוד שיעורי תורה וקבלת קהל, בערב מאוחר היו חוזרים למלון כולם עייפים, הרב מניח את החליפה שלו ומיד פותח את הגמרא ויושב ללמוד, אני שואל מיד, האם כבוד הרב לא עייף? הרב עונה לי, כן אני עייף, אבל לא למדתי היום איך אפשר לישון בלי שלמדתי היום...

וסיים שזכות הרב זצ"ל יגן עלינו ועל כל עם ישראל בפרט בימים הללו שעם ישראל זקוק יותר לישועה ורחמים.

אחריו נשא דברים הגאון הגדול ר' מנשה תופיק אביעזרי ראש ישיבת "באר יצחק" – טלזסטון, שהרחיב בדבריו על דאגתו של הרב זצ"ל למען כל לומדי התורה ועל שמירת פך השמן הטהור בהרחבת גבולות הקדושה בעולם התורה.

המארגנים הודו לרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית על העזרה והסיוע בארגון העצרת לכבודה של תורה.

זכתה העיר אשדוד כי הגר"ש בעדני זצוק"ל היה מחבב את בני עירנו וכמעט מידי שנה היה מגיע בחודש ניסן כדי למסור שיעור לאברכים ובני ישיבות לחיזוק ימי בין הזמנים בבית המדרש המרכזי "הריב"ז" בראשותו של הגה"צ רבי מאיר כהן שליט"א נשיא איחוד הרבנים הספרדי ומחבר הספרים "אוצר ספרי הלכה".