אמונה, פשטות וצניעות: קווים לדמותו של הצדיק מרובע ז' שהלך לעולמו ביום הפורים

ביום הפורים, יום שישי וערב שבת קודש ליוו המונים מתושבי העיר אשדוד למנוחות את האי גברא רבה ויקירא, רבי יוסף בן נון זצ"ל, תושב רובע ז' שהלך לעולמו בשיבה טובה, בגיל 94.

הרב המנוח היה חסיד ועניו, אשר כל ימי חייו היו שרשרת רצופה של מסירות נפש באהבת התורה, ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, זכה להיות מקורבן של גדולים וצדיקים זצוק"ל מוקיר ורחים רבנן, והקפיד להשתתף בשיעורי תורה תמידין כסדרן.

הוא אף היה מקים ומיסד בית הכנסת "אור החיים" בעיר לוד וניהל ברמה את הישיבות "קול יהודה" ו"חומת ציון" בבני ברק.

מתולדותיו

רבי יוסף בן נון זצ"ל נולד בשנת תרצ"א במרוקו להוריו אשר מהם שאב קדושה, צניעות, עבודת ה' ויראת שמים ואהבה לתלמידי חכמים כל ימי חייו. אימו ע"ה כשהיתה יולדת ילדים, היו נפטרים בעודם קטנים רח"ל, בלידתו את ר' יוסף כשהיה כבר בגיל 5 לקחה אותו להרה"צ רבי חיים פינטו זצ"ל (השני) ופנתה אליו בבבקשה, ואמרה, זה בני יחידי שיש לי, אנא תברך לי אותו שיחיה לנו והרב פינטו אכן בירך אותו ואמר לה אל תדאגי הוא יחיה בע"ה הרבה הרבה שנים! וברכתו התקיימה במילואה.

כבר בגיל 12 התייתם מאביו ז"ל ועקב כך היה צריך לצאת לשוק העבודה, כדי להביא פרנסה לאימו ולאחיותיו, בהיותו נער קטן, היה בעל כישרון לימודי גדול וחרוץ, ורק מתוך צער בעקבות המצב, היה צריך לעזוב את לימודיו מפני דאגת הפרנסה.

בהיותו בגיל שבע עשרה, ניהל בית אריזה בעיר 'אגאדיר' והיתה לו הצלחה גדולה. בשנת תש"כ ארעה רעידת אדמה שאז נחרבה העיר ונהרגו בה כ-15,000 יהודים, באותו זמן היה חבר בחברה קדישא וטיפל במסירות רבה בגופות היהודים בעיר, להביאם לקבורה בכבוד הראוי להם.

זמן קצר אחר כך עלה לארץ הקודש והתיישב בעיר לוד. הדבר הראשון ששאל עם הגיעו לעיר, היכן בית הכנסת ממוקם. ומשלא מצא בית הכנסת לעדת יוצאי מרוקו, ניסה להשיג אישור לבניית בית הכנסת.

משלא צלח, פלש לשטח עירוני, גייס כספים והקים בית כנסת מפואר על שם "אור החיים" הק' שהיה קשור מאוד לתורתו. למרות הקשיים הרבים מצד העיריה והמשטרה, עמד כחומה בצורה והתעקש שבית הכנסת יוקם על תילו.

בשלב מסויים שראה שיש עוד הפרעות וגם חסר ספר תורה לבית הכנסת, שם את פעמיו לביתו של האדמו"ר בנש"ק הרה"צ רבי יצחק אבוחצירא זצוק"ל ה"בבא חאקי" שהיה רבה של רמלה-לוד, כששמע על פעילותו למען הקמת בית מקדש מעט, אמר לו, רבי יוסף: 'אל תדאג, אתה תצליח ובית הכנסת יוקם!'

בנוסף אמר לו 'תיגש לארון בקצה החדר תפתח את דלת הארון, יש שם ספר תורה, תיקח אותו עבור בית הכנסת'. רבי יוסף עמד כולו נרגש והודה בכל מאודו לבבא חאקי ונישק את ידו.

רב יוסף ניהל את בית הכנסת ביושר ובניקיון כפיים, כאשר כל פרוטה שנכנסה לקופת בית הכנסת נרשמה ונגדה יצא קבלה, הכל ניהל באמונה וניקיון כפים ללא שום תמורה, עשה גמילות חסדים עם אנשים רבים, טיפל בקשישים ופעל רבות למען השכנת שלום בית במשפחות רבות כשהכל עשה לשם שמיים שלא על מנת לקבל פרס. בבית הכנסת עמד כחומה בצורה שלא ישוחחו שיחת חולין בבית הכנסת, מאוד היה כואב לו אם מישהו היה משוחח וגורר איתו עוד אנשים, והיה מדבר על כך בציבור לשמור על קדושת בית הכנסת.

כל שבת בסעודה שלישית, היה מוסר דברי תורה עם שיעור באמונה וסיפורי צדיקים בפני ציבור משתתפים בכולל רבי אליעזר בלוד, היו פעמים אשר מחוסר מקום, אנשים עמדו על החלונות כדי ליהנות מדבריו המתוקים.

היה מוקיר ורחים רבנן ואף הוא עצמו היה תלמיד חכם. זכה לארח בביתו את הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו שליט"א רבה של אשדוד וקרית מלאכי לפני כיובל שנים וזכה תמיד לברכותיו. משעבר לאשדוד נפגש עם המרא דאתרא הגר"ח פינטו וקיבלו בכבוד ובהערכה גדולה והיה מלווהו עד צאתו. כך גם האדמו"ר הרה"צ רבי יחיאל אבוחצירא רבה של רמלה ובנו של הבבא חאקי זצ"ל היה מוקיר ומכבד את רב יוסף והיה מגיע להשתתף בארועים בתוך המשפחה.

לפרנסתו עבד וניהל עובדים בהצלחה גדולה בתעשייה אווירית, עוד לפני גיל הפנסיה, הקדים ויצא לפנסיה מוקדמת ומיד חיפש להתעסק במקום של קודש ואז נקרא לנהל את ישיבות "קול יהודה" ו"חומת ציון" בבני ברק, תוך זמן קצר הרחיב ושיפץ את תנאי המגורים לבחורים, כך גם האוכל השתפר ולמרות זאת ידע בחוכמה ובתבונה לשמור על איזון בחשבון הבנק של הישיבה, הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל העריך מאוד את עשיתו ופעילותו למען לומדי התורה ובירכו בברכה מיוחדת.

פנינה אשדודית

לפני כשני עשורים, עבר לגור באשדוד בסמוך לחתנו ברובע ז', את תפילותיו קבע בבית כנסת 'זכות אריה' בראשותו של הרה"ג ר' אשר פרץ שליט"א. תוך זמן קצר התחבר לשיעורי התורה העיוניים במסגרת הדף היומי של הגר"א פרץ ולמרות גילו וחולשתו כמעט ולא היה מחסיר שיעור, גם בעיתות מלחמה כשטילים היו משוגרים לעיר והאזעקה היה עוצרת את מהלך החיים בעיר, היה יורד לשיעורים, בעת סיומי מסכת, היה נושא דברי תורה וברכה ואמר כי בזכות השתתפותו בשיעורים, זכה לסיים פעמיים את מחזור הש"ס.

חוץ מקהילת 'זכות אריה' שנהנה משיעורי התורה ומחיי הקהילה של אנשים שהיו מגיעים לכבדו ולבקרו במי חוליו כך במשך תקופה ארוכה דאגו להתפלל בביתו ערבית של מוצאי שבת קודש, גם בקהילה הסמוכה "כנסת ישראל" – "שמחת אליהו" בראשותו של הרה"ג ר' אברהם בן-חמו היה מידי פעם מתפלל ונהנה מהתפילות ודברי התורה בבית הכנסת.

בחודש חשון נפטרה עליו אחותו ע"ה, רבים מבני הקהילה ובית הכנסת עלו לנחמו ולהתפלל בביתו, היה לו קורת רוח גדולה על כך לראות שוב את הציבור ואז מצא הזדמנות וסיפר את קורות חייו כשתמיד הדגיש שמטרת כל חייו, זה היה לימוד התורה ולדאוג לרווחתם של לומדי התורה.

אחר מיטתו

בשנה האחרונה נחלש ומידי פעם אושפז בבית החולים, בשבוע האחרון אושפז שוב בבית החולים 'אסותא', ילדיו ונכדיו טיפלו בו במסירות רבה כל השנים. ביום תענית אסתר היה לצידו חתנו הרב אברהם בהר שהתפלל יחד עימו את התפילות לאט ובמתינות, ביום שישי יום הפורים, גופו נחלש עד מאוד עד שבקושי לא יכל לדבר ובשעות הבוקר השיב את נשמתו הטהורה לבוראו כשהוא בן צד' שנים.

בתוך זמן קצר בני המשפחה התארגנו לקיום ההלוויה שהתקיימה בשעת חצות היום. במסע ההלוויה השתתפו רבנים מבית הכנסת, הבן הרב מאיר בן נון ר"מ בישיבת "חומת ציון" והרב יהושע בן נון יו"ר המועה"ד בזכרון יעקב נשאו דברים קצרים, אך לא דברי הספד כמובא בהלכה. את האשכבה ערך הרה"ג ר' אשר פרץ רב בית הכנסת וק"ק 'זכות אריה'.

לאחר בקשת המחילה ואמירת הקדיש, יצא מסע ההלוויה לחלקת חרדים החדשה.

בכך נחתמו פרקי חייו של דמות מיוחדת, המלאה באהבת תורה, תמימות ואהבת תלמידי חכמים, חסד, מצוות ומעשים טובים המלווים אותו בכתר שם טוב לעולם שכולו טוב.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות נכדים, נכדות נינים תלמידי חכמים, אשר הולכים בדרך התורה והמצוות שהנחיל יחד עם רעיתו ע"ה.

לאחר חצות היום בערב שבת קודש ביום הפורים, המלווים חזרו לביתם להמשך סעודת פורים, כשהם כואבים בחסרון האבידה הגדולה בדמות המיוחדת והאצילה של אמונה, פשטות וצניעות והקשר המיוחד לתלמיד חכמים שהיתה ואיננה עוד.

יושבים שבעה בבית המנוח ברח' ינאי 26 רובע ז' אשדוד.

ת.נ.צ.ב.ה.