מכיתה של 5 תלמידים, לאימפריה חינוכית: סיפורו של ת"ת 'לב שמחה'
04.09.24 / 14:13
השבוע, כ-45 שנה לאחר שהוקם, עובר ת"ת 'לב שמחה' – הת"ת הגדול בארץ – שינוי מבני דרמטי והוא מתפצל לשלושה מוסדות. לרגל השינוי, מספק 'אשדודס' סקירה לדמותו של הת"ת שמכיתה אחת הפך לאימפריה חינוכית ענקית
מאחד יוצא שלושה: כפי שחשפנו לפני שבועיים, החלה שנת הלימודים בת"ת הוותיק 'לב שמחה' בעיר, אם כי לראשונה בתולדותיו פועל הת"ת החל מהשנה במתכונת שונה. הת"ת, שנחשב לת"ת הגדול בארץ, עבר שינוי מבני ביוזמת מנהלי המוסד והוא התפצל לשלושה סניפים, בשלושת הרבעים ג' ז' ח', כאשר כל סניף יתפקד מעתה תחת התנהלות עצמאית לחלוטין.
לרגל השינוי המבני והדרמטי, מספק 'אשדודס' הצצה לדמותו של הת"ת, שנחשב עד לא מכבר לתלמוד התורה, ואפילו לבית הספר היסודי, הגדול ביותר בארץ לאחר שהוא איכלס למעלה מ4,000 תלמידים כ"י. כל זאת, כאשר הוא צומח ומתפתח מכיתה אחת שמנתה 5 תלמידים בסך הכל.
תלמוד תורה 'לב שמחה' נוסד בתשל"ח, עם תחילת ההתיישבות החסידית בעיר ביוזמת האדמו"ר ה'לב שמחה' מגור זי"ע. הקריה הצעירה שכללה אז כמה עשרות משפחות לא סיפקה את מספר התלמידים הבסיסי, אך למרות זאת הוחלט על הקמת ת"ת לשכבות הצעירות זאת כאשר התלמידים הבוגרים יותר נסעו מידי יום לב"ב.
"למדנו בכיתה שכללה 5 תלמידים, כאשר הפער בין הגילאים באותה הכיתה עמד על 3 שנים, כך שמדובר בעצם בשלושה שנתונים בכיתה אחת", מספר תלמיד מהכיתה הראשונה ל'אשדודס'. 45 שנה לאחר מכן, כולל הת"ת – שהחל מיומו הראשון נכלל במסגרת ה'חינוך העצמאי' - יותר מ-4,000 תלמידים, בארבעה סניפים, כולל 'מתיבתא' ואפילו אגף מיוחד לחינוך מיוחד.
מי ששימש תחילה כמלמד ומיד לאחר מכן כמנהל, היה הרב שמואל גולדברג. תושב בני ברק ומי שנשא מאז ועד לאחרונה ממש בעולו של הת"ת. לצידו עמדה דמות אשדודית ידועה אף היא: הרב יחזקאל שרגא גובנר, מי שמוכר לרבים מהתושבים כבעליה של החנות הידועה 'ספרי שרגא' ומי שאין עצרת בחירות בעיר שבה לא נשמע קולו הרדיופוני והמלהיב. יחד עם הרב גולדברג, פעלו לצידו הצוות המקצועי שכלל בין היתר את הרב משה אמזל שנחשב לאיש מקצוע ייחודי בתחומו, וכך גם הרב אהרן סוכוצבסקי. המנהלים החינוכיים היו ועדיין: הרב מאיר פלקסר, הרב מרדכי דריימן, הרב יוסף קלופמן, הרב ישראל יעקב מרגלית ועוד.
את דרכו החל הת"ת במבנה הוותיק ברובע ג', כאשר המבנה הועמד לתושבים החרדיים בידי ראש העיר דאז, אינג' צבי צילקר ז"ל. לרשות ת"ת גור הועמדו שני אגפים מהמבנה ואילו ת"ת בעלזא שכן באגף אחר. ההסדר, אגב, קיים עד כה אם כי מאז הוסיפו הן גור והן בעלזא אגפים נוספים.
עם הזמן, וככל שההתיישבות החרדית בעיר גדלה, כן הלך הת"ת והוא התרחב. בהמשך נוסד הסניף ברובע ח', ועם הקמת רובע ז' הוקמו תחילה הגנים ברח' בעל הנס ולאחר מכן הת"ת הענק שברח' האדמו"ר מגור. לימים, יאכלס הת"ת את ה'מתיבתות' שמהוות ישיבות בזכות עצמן, וכך גם את האגף לחינוך מיוחד – מה שנחשב ל'בייבי' של הרב גולדברג, שהיה הנחשון להטמעת צוות מקצועי שכולל מורות ועובדות פרא רפואיות, מתוך מהלך נרחב ופורץ דרך שמבוסס על שילוב בכיתות הרגילות מחד, אך בה בעת אספקת מעטפת טיפולית מליאה לתלמיד במסגרת נפרדת.
במהלך השנים חווה הת"ת ארועים משמעותיים, בין היתר התקיים בת"ת ביום ה'שלושים' להסתלקותו של ה'לב שמחה', בחודש אב תשנ"ב, מעמד ענק שבו נקרא שמו של הת"ת 'לב שמחה' על שמו של האדמו"ר זצ"ל. במעמד, שאותו פיארו האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זי"ע ולצידו האדמו"ר מגור שליט"א, השתתפו אלפי חסידי גור מכל רחבי הארץ.
ארועים נוספים שנצרבו בתולדותיו של הת"ת הם מקרי הירי והפיגוע הקשה שהתרחש באולם 'נרקיס' שבסניף הת"ת ברובע ג'; חופת בתו של הרה"צ רבי נחמיה מנדל שליט"א, תושב העיר ונכדו של ה'לב שמחה' זי"ע שהתקיימה בחצר הת"ת ברובע ז', וקריאת שם הסניף ברובע ח' על שמו של יו"ר וועדת הכספים המיתולוגי, הרב אברהם יוסף (מוניה) שפירא ז"ל.
לאחרונה, כפי שדיווחנו, הוחלט בהנהלת הת"ת לבצע שינויים מבניים מהותיים, במסגרתם פרש מנהל הת"ת הוותיק הרב גולדברג, והת"ת התפצל לשלושה סניפים המנוהלים בידי: הרב אליהו פרנקל, הרב יצחק גליקסון והרב ישראל גרינבוים. מטרת הפיצול, כך מסבירים בהנהלת הת"ת, היא לאפשר תחרותיות בריאה בין הסניפים מחד, ובה בעת למצות את הזכויות והמשאבים שבהם יכול לזכות הת"ת דווקא בזכות השינוי המבני.
מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]
