כשגופת התינוקת נחטפה מתחת לאפה של המשטרה // חוזרים לעבר

הארוע התנהל כמו במבצע צבאי, מתוכנן לפרטי פרטים: בעוד בתחנת המשטרה התקיימה פגישה בין רבני העיר לצמרת המשטרה, ביצעו המפגינים שהתגודדו ברחבת בית העלמין תרגיל הסחה מבריק. השוטרים שדלקו אחריהם לא ידעו כי באותם רגעים מתחוללת לה דרמה אמיתית מתחת לאפם: גופת הפעוטה עליה הופקדו לשמור – נחטפה מתחת לאפם.

הארוע, שהתרחש בשנת תשס"ו, לפני כ-16 שנה, הסעיר בשעתו את אשדוד החרדית, אך לא רק את הקהילה המקומית אלא את הציבור החרדי כולו, כשהוא גורם לזעזועים קשים בצמרת המשטרה – דבר שבא לידי ביטוי בהדחתו של מפקד התחנה.

'אשדודס' חוזר לפרטיה של אותה פרשיה שעד עתה מוגדרת עדיין כ'תעלומה' ברישומים המשטרתיים, כשגם עתה, לאחר שחלפו יותר מ-16 שנה מאז התרחשה, ישנם חלקים בה שנותרו עלומים.

הסיפור החל לאחר שאנשי 'הצלה' ומד"א הוזעקו בשעת בוקר מוקדמת לביתה של משפחה חרדית מרובע ח', שם גילו תינוקת בת שנה שלטענת הוריה סבלה בשעות הלילה מחום גבוה, שיעולים ומצוקת נשימה קשה.

עם זאת, כאשר הגיעו כוחות ההצלה למקום הם גילו שאיחרו, למרבה הצער, את השעה. הם ניסו לבצע בה פעולות החייאה אך ללא הצלחה. רופא שהוזעק למקום נאלץ לקבוע את מותה.

תוך זמן קצר נודע כי רופא שבדק אותה במרפאת קופת החולים הורה להוריה לתת לה אנטיביוטיקה, אך ההורים סירבו לטיפול האנטיביוטי  והם פנו להומאופת שיטפל בתינוקת. בבוקר, הבחינה האם כי בתה לא נושמת וחסרת הכרה. מבוהלת, היא נשאה אותה בידיה לחנות המכולת ברובע ח' שם עשה בעלה קניות.

מתנדבי מד"א לכיש שנקלעו למקום ניסו להגיש לה עזרה ראשונית ובמקביל הזעיקו למקום ניידת טיפול נמרץ. "ניסיונות ההחייאה כללו שוקים חשמליים אך לא נותר לנו אלא לקבוע את מותה", סיפר חיים אלבז, פרמדיק ממד"א לכיש.

בדיקת לשכת הבריאות המחוזית באשקלון, בראשותו של ד"ר מיכאל גדלביץ' העלתה כי ההורים לא נתנו את האנטיביוטיקה עליה הורה הרופא, והם העדיפו ללכת לרופא טבעי על אף הסיכון. ד"ר גדלביץ' פנה למשטרה, שתבקש מבית המשפט אישור לנתיחת הגופה למרות התנגדות המשפחה החרדית.

בבדיקה שערכה לשכת הבריאות המחוזית התברר כי התינוקת לא קיבלה את הטיפול האנטיביוטי שקבעה לה רופאת הילדים. כמו כן התברר כי מאז לידתה לא קיבלה הפעוטה שורת חיסונים נגד מחלות ילדים. בעקבות זאת הגיעו שוטרי משטרת אשדוד לבית ההורים והמשטרה הודיעה כי פתחה בחקירה לבדיקת נסיבות מותה של התינוקת.

תוך זמן קצר נפוצה הידיעה בעיר לפיה המשטרה הגישה בקשה לבית המשפט להורות על העברת הגופה למכון לרפואה משפטית באבו-כביר לצורך בדיקות וביצוע נתיחה שלאחר המוות. הידיעה עוררה סערה ואל המשטרה פנו כל המי ומי בבקשות למנוע את נתיחת הגופה.

בשלב מסויים, הורתה המשטרה על העברת גופת התינוקת לחדר הטהרה שבבית העלמין, כשמשם היא היתה אמורה להילקח למכון לרפואה משפטית באבו כביר לשם ביצוע הבדיקות.

בינתיים, החלו תושבים חרדיים רבים להתגודד ברחבת בית העלמין, זאת בעוד בביתו של רב חסידי גור בעיר, הגרש"ד גרוס, מתקיימים מגעים מול מפקדי המשטרה בנסיון למנוע את התלהטות הרוחות בעיר. מפקד התחנה באותם ימים היה סנ"צ דני אלגרט, שנכנס לתפקידו זמן קצר קודם לכן והוא הביע נכונות ללכת לקראת הציבור החרדי ובלבד שהארוע יסתיים ללא מהומות.

"התקיימו במהלך היום כמה ישיבות עם המשטרה, כאשר מחובתי לציין כי היתה נכונות מליאה מצד המשטרה להגיע לקראת הרבנים, וגם הרבנים ניסו למצוא פתרון שימנע חיכוך", מספר ל'אשדוד'ס' אחד העסקנים שהיה מעורב אז בנושא.

לדבריו, "המשטרה דרשה נתיחה, והרבנים עמדו על כך שנתיחה לא תהיה. בהמשך הגיעה המשטרה לסיכום מול הרבנים שהבדיקה תבוצע תוך שנציג הרבנים יעמוד במקום, וכי הבדיקה תהיה מזערית ממש ללא שיהיה חשש לפגיעה בכבוד המת. הרבנים קיבלו את ההצעה בלית ברירה והסיכום היה שהגופה תפונה לאבו כביר לשם ביצוע הבדיקה".

אלא שאז, תוך שהמשטרה נערכת לבצע את ההעברה, הגיעו לבית העלמין אוטובוסים, מהם ירדו עשרות אברכים שהגיעו מירושלים. "ברגע שהם הגיעו, התמונה השתנתה", מספר לנו אותו עסקן. "הם הגיעו כאשר בידיהם נרתיקי הטלית והתפילין, כשהם משדרים בכך שמבחינתם הם מוכנים להיעצר – אך פגיעה בכבוד המת לא תהיה. ברגע שהם הגיעו, גם הועבר המסר מצידם למשטרה: מכאן, תילקח גופת הפעוטה רק לקבורה. כל הסדר אחר לא יכובד".

"חששנו מפריצת גדר"

ממרחק השנים, קשה היה להגיע אל הנפשות הפועלות, אך למרות הכל הצלחנו להגיע לגורם הירושלמי שגם אם הוא מכחיש שהיה קשור לארוע עצמו, אך הוא מסביר את הנסיבות ואת הרקע. "באותן השנים", הוא מזכיר, "ניהלנו כמה וכמה מערכות ציבוריות שנועדו למנוע את הפגיעה בכבוד המת ואת ניתוחי המתים. ואכן, המאבקים הללו הצליחו בס"ד. בזכותם, היום אין כלל מקרים של נתיחה ללא הסכמת המשפחה, כשגם במכון לרפואה משפטית יישרו קו עם הציבור החרדי, בפרט לאחר שד"ר היס סיים שם את תפקידו. החשש היה, שאם באשדוד יגלו הרבנים גמישות והם יפרו את הקו הנחרץ שהובילו הרבנים ביתר ערי הארץ, יהיו לכך השלכות גם על יתר המקרים ולכן היה חשוב למנוע את אותה פריצת גדר באותו מקרה".

אך אז השיקולים לא היו ידועים. מה שהיה ברור הוא שלפתע החלו להתגודד מאות חרדים מול בית העלמין, והמשטרה נכנסה לחרדה. למקום הוזעקו מאות שוטרים מכל ישובי המחוז, ובתחנת המשטרה הבינו כי הסיטואציה המקומית הופכת לארוע מערכתי. מפקד המשטרה, סנ"צ דני אלגרט, זיהה כי הארוע מתפתח והוא העביר דיווח למפקד המרחב, נצ"מ אפי מור.

תוך זמן קצר הגיעה יחידת פרשים למקום, והמראות שהיו מוכרים מערים אחרות בארץ אך לא באשדוד – נראו לפתע בעיר השקטה. ברחבת בית העלמין התגודדו להם אלו מול אלו המפגינים מול השוטרים, כשבמהלך היום יודתה אבן כלפי שוטר שנזקק לטיפול רפואי. אך פרט לכך לא התלקחו במקום עימותים, ונראה היה כי העסק תחת שליטה.

אך בפועל, התברר שהעסק רחוק היה מלהיות תחת שליטה.

המרדף אחר הבובה

מה קרה ואיך – הפרטים עודם מעורפלים עד היום, כשגם אם הצלחנו להגיע לאלו שהיו מעורבים בעניין, אך נראה שגם הם אינם מודעים לפרטים במלואם. מה שברור, שבעוד בתחנת המשטרה ובביתו של הרב גרוס ממשיכים להתנהל המגעים במטרה למנוע עימות,  ובעוד רבני אשדוד מגיעים להסכמות בנוגע לבדיקה מזערית שתבוצע ובפיקוח רבני, היו כאלו שהחלו לקדם את תוכנית החטיפה.

"אני זוכר שכאשר עמדתי ליד חדר הטהרה, בשעות הצהריים, כבר הגיעו למקום כמה אברכים שסרקו היטב את המבנה", מספר לנו תושב ששהה בזירה. "עם זאת, לא העליתי בדעתי שזה מה שהם מתכננים לעשות".

אך התוכנית, כך נראה, היתה מתוכננת לפרטיה, כמו במבצע צבאי. בשלב מסויים, נראתה לפתע קבוצת אברכים רצה ובידיה גופה עטופה בטלית. השוטרים החלו להסתער ולרוץ אחריהם אך הם גילו כי הם מחזיקים בידם בובה שנעטפה בטלית.

מה שהם לא ידעו, כי מדובר בהסחה. באותה שעה שבה רצו השוטרים אחר אותה בובה, נפרץ חלון חדר הטהרה, ודרכה הושחל בחור צנום. הוא פרץ את דלת המקרר שאף היא היתה נעולה, ותוך פחות מדקה הוצאה גופת הפעוטה מחדר הטהרה.

דקות לאחר מכן, קרוב לשעה 11 בלילה, מגיעים השוטרים לזירה כשבידיהם פסק דינה של שופטת בית משפט השלום באשדוד הקובע כי יש לשלוח את גופתה של התינוקת לבדיקת DNA במכון לרפואה משפטית באבו-כביר. אך להפתעתם, הם מגלים כי המקרר ריק וכי בחדר הטהרה אין כל זכר לגופה.

"זה היה הלם, אני אפילו לא יכול לתאר זאת", סיפר לאחר מכן אשר לוי, אז רכז המש"ק החרדי. "הגענו למקום לאחר שכבר הושגו הסכמות בין הרבנים לבין המשטרה, הכל היה ערוך ומתוכנן לביצוע הבדיקה שסוכם כי תתבצע תוך הקפדה מקסימלית על כבוד המת, אך אז, לפתע אנו מגלים שהמקרר ריק. אין גופה. חשבתי שאני הוזה".

חיפושי סרק

הידיעה לפיה חרדים חטפו את גופת התינוקת, הכניסה את המשטרה לאקסטזה. לאשדוד הגיעו במהירות כוחות שיטור וצבא מכל ישובי האיזור תחת פיקודו של מפקד המרחב נצ"מ אפי מור, שהחלו בסריקות בכל האיזור הסמוך לבית העלמין. במקביל נפרסו מחסומים ביציאות וכל רכב חשוד נבדק. לשוא. לתינוקת לא היה זכר.

בשלב מסויים הורחבו החיפושים גם לירושלים, לאחר שנטען כי הגופה הועברה לקבורה בהר הזיתים, אך שם נתקלה המשטרה בהפגנות של אנשי ירושלים שהחלו ליידות אבנים, לתקוף שוטרים ולהצית פחי אשפה.

"כיכר השבת בוערת בשעה זו", דווח אז, "כל זאת על רקע הניסיון לבצע נתיחה בגופת הפעוטה שנפטרה הבוקר באשדוד".

 באשדוד נעצר במהלך הלילה אחד התושבים לאחר שנטען היתה לו מעורבות בחטיפה, אך הוא שוחרר תוך יממה לאחר שהמשטרה לא הצליחה להוכיח את מעורבותו. מנגד, פורסמו במהלך הלילה והיום שלמחרתו קריאות של רבנים שקראו להחזיר את הגופה לבית העלמין, בטענה שאי קבורתה מהווה פגיעה חמורה יותר בכבוד המת.  להודעה, שפורסמה כהקלטה שבה הושמעו רבני העיר, הצטרפו גם רבני ארגון זק"א שדרשו מכל המעורבים להחזיר את הגופה. אך הקריאה לא נענתה. "הגענו לסיכום עם המשטרה והפרקליטות, לפיו זק"א תעביר את הגופה לבדיקה, אבל הכול התהפך", אמר מי שהיה אז יו"ר זק"א, יהודה משי-זהב.

בהודעה שפירסם זק"א נאמר כי "בשעות הערב המאוחרות הושג הסכם בין המשטרה לראשי העדה החרדית, ולפיו גופת התינוקת תוצא אמש מבית העלמין באשדוד ותיבדק הבוקר. לחרדים הובטח, כי נציגי העדה החרדית ומשפחת התינוקת יוכלו ללוות את הגופה". אך בעוד המשטרה נערכת לפלס את הדרך על מנת לאפשר לאמבולנס של זק"א להתקרב לחדר הטהרה ולפנות משם את הגופה למכון לרפואה משפטית, הודיע זק"א כי גופת התינוקת נעלמה מחדר הטהרה. "במשטרה פיקפקו בתחילה באמינות ההודעה והכחישו את הדיווח, ואולם כעבור כ-20 דקות, כשנפתחה דלת חדר הטהרה, התברר כי הגופה אינה בתוכו. סורגי חדר הטהרה נמצאו פרוצים", דיווחו כלי התקשורת שסיקרו אז את הפרשה.

מחדלים בפיקוד

חטיפתה של גופת הפעוטה הסעירה אז את המדינה. במשטרה לא הצליחו לעכל את ההשפלה, ושם ניסו לבצע חקירות שיובילו למציאת קצה חוט, כאשר היו גם גורמים חרדיים שניסו לסייע למשטרה להגיע לתוצאות, אך אלו לא עשו פירות.  

בהמשך מינה מפכ"ל המשטרה, רב ניצב משה קראדי,  ועדה בודקת, בראשות רב ניצב רפי פלד, לבדיקת נסיבות האירועים הקשורים בחטיפת גופת התינוקת  מבית העלמין באשדוד. "המפכ"ל", כך דווח אז,  "הנחה את הוועדה לבדוק את מכלול הנסיבות העובדתיות, לרבות בדיקת הפקודות ונהלים וכן להתייחס לבחינת ההיבטים הקשורים להפרות הסדר וביצוע חטיפת הגופה ואת ההחלטות הפיקודיות הקשורות באירוע".

בכל אותה העת נמשכו המאמצים להגיע לפיענוח של המקרה, אך הוא לא פוענח עד היום. מה שידוע הוא שהמבצע נעשה ותוכנן בקפידה ע"י גורמים שונים שלא הכירו אחד את השני, וכי הוא בוצע בתיחכום רב. 

"אדם אחד היה אחראי לפריצה, אדם נוסף להוצאת הגופה וגורם אחר בכלל שהביא את התינוקת למנוחות בבית עלמין אחר", אומר ל'אשדודס' מי שהיה מעורב אז בחקירה. "ממה שאני יודע, הגופה הוסעה מאשדוד בידי אדם אחד, בעוד באיזור יסודות המתין לו רכב אחר לשם הועברה הגופה, כך שאלו שטיפלו בקבורה היו אנשים שונים לחלוטין".

ואיך הוצאה הגופה מהעיר? ובכן, מתברר - כך אומר לנו גורם יודע דבר במרחק של שנים - כי בעוד המשטרה חוסמת את כל היציאות מהעיר, בוצעה ההברחה באמצעות אופניים, כשהרוכב חמק דרך הפרדס היישר לניר גלים ומשם ליציאה. עם זאת, גם הוא ממלא את פיו מים ואינו מסגיר פרטים נוספים באשר לאופן שבו  בוצעה ההברחה והקבורה לאחר מכן.

בהמשך דווח כי דו"ח ועדת החקירה המשטרתית מצא ליקויים רבים ושורה של טעויות בתפקוד המשטרה בפרשת חטיפת התינוקת. "הטעות הראשונה הייתה להביא את התינוקת לבית הטהרה באשדוד ולמכון לרפואה משפטית", אמר קצין בכיר במשטרה שהבהיר מיד לאחר מכן כי "מפקדים במרחב לכיש וקצינים במשטרת אשדוד יקבלו הערות ונזיפות".

לדבריו, "בנקודה זו, כאשר המשטרה הסכימה לבקשת העסקנים החרדיים להעברת הגופה לבית העלמין במקום להעבירה מיד לאבו כביר,  החלו שרשרת הטעויות של המשטרה". גורם אחר במשטרה צוטט כאומר כי "מהבית צריך היה להעביר את הגופה למכון לרפואה משפטית באבו כביר, ולא לבית הטהרה בבית העלמין בעיר, כפי שנעשה במקרה הזה. אם צריך להוציא את הגופה מהמכון לצורך קבורה בשלב מאוחר יותר, זו לא בעיה. אבל כשמכניסים גופה לבית טהרה, כשהמשטרה חושדת שלא מדובר במוות טבעי, זו טעות".

טעות נוספת עליה מצביע דו"ח החקירה, היא חטיפת גופת התינוק על-ידי חרדים מבית הטהרה. לדברי הגורם המשטרתי היה צורך להוציא את הגופה על-ידי המשטרה למכון לרפואה משפטית, בזמן שהמוני החרדים הפגינו מחוץ למקום. "במקום זאת נוצרה הסיטואציה, לפיה החרדים הם אלו שחטפו את הגופה והצליחו לקבור אותה במקום לא ידוע".

ועדת החקירה הצביעה על טעות נוספת בנושא מהומות החרדים. "טעות נוספת הייתה חוסר איתור המנהיגות האמיתית של החרדים". וכאן אנו מוצאים הגדרה מעניינת למדי, אם כי היא בהחלט שיקפה את המציאות בשטח: "המשטרה ניהלה משא ומתן עם כל מי שהיה לו זקן... כך יצא שמנהיגי החרדים לא ניהלו את השיחות עם המשטרה".

במשטרה הודו אז שאין נהלים לטיפול באוכלוסיית החרדים. "המשטרה המקומית חייבת ליצור מערכת יחסים עם הקהילות השונות בימי רגיעה, כדי לאתר את המנהיגים במקרה כמו זה".

מי ששילם את המחיר היה מפקד תחנת אשדוד, סנ"צ דני אלגרט. האמון שנתן בנציגי הציבור החרדי עמם ניהל מו"מ במהלך כל שעות היום עלה לו ביוקר, ותוך זמן קצר הוא התבקש לסיים את שירותו במשטרה. עם זאת, לימים הוא יקבל תפקיד חשוב למדי: מנהל אגף תפו"ח בעיריית אשדוד.

כשפגשתי אותו לאחר מספר שנים, בהיותו בתפקיד מנהל אגף תפו"ח, ניסיתי לדובב אותו על המקרה. אלגרט התחמק כשהיה ניכר כי קשה לו לשוחח על המקרה שנצרב ככישלון הרשום על שמו. כשהפצרתי בו בכל זאת אמר לי: "דבר אחד אני יכול לומר: אין לי ספק כי הרבנים ששוחחתי עמם היו כנים ואמיתיים. גם הם הופתעו כששמעו מהחטיפה. אך כנראה שלא דיברתי עם האנשים הנכונים".

שיחה אנונימית

היכן נקברה התינוקת? להבנתנו, עד לרגע זה אין לאיש באשדוד, כולל גם למשפחה, שמץ מושג היכן היא הוטמנה. לפי המשטרה, קיים חשד "סביר מאוד" כי גופת התינוקת "נקברה בסתר באזור ירושלים". מעבר לכך לא היה למשטרה שמץ מושג.

אחד מבני המשפחה מוסיף לנו קטע שאינו ידוע, ממנו ניתן ללמוד על המקצועיות שאפיינה את עבודתם של המעורבים בעניין. "בשעות הלילה, התקבל טלפון בביתו של הרב גרוס. המתקשר האנונימי הודיע כי "התינוקת נקברה זה עתה  וניתן לשבת שבעה".

הרב שלח להודיע את ההודעה למשפחה, אך כנראה שהמשטרה צותתה לטלפונים, ושם ביצעו את האיכון שהוביל אותם לביתה של משפחה מוסלמית המתגוררת במזרח ירושלים, סמוך להר הזיתים.

"אותה משפחה", מספר האיש, "הופתעה לגלות שוטרים שהגיעו לביתם באישון לילה, כשהם מבקשים לדעת מי התקשר מביתם. אך הם לא יכלו לעזור להם יותר מידי. 'עבר כאן טנדר כחול (כנראה של חברא קדישא)', סיפרו בתמימות, 'ממנו ירד בן אדם שביקש מאתנו שנאפשר לו לבצע שיחת טלפון. נתנו לו להתקשר אך אין לנו מושג מי הוא ומהו". כך, גם אותו קצה חוט בדמות השיחה הטלפונית לא הביאה לשום מקום. מקרה חטיפת התינוקת מאשדוד, נותר עד היום בגדר של תעלומה.