החידוש הבעלזאי-אשדודי: 'ועדת השמה' לאברכי כוללים

על ועדת השמה לאברכים שמעתם? ובכן, מתברר שבבעלזא, הקהילה שהגשימה רעיונות חלוציים רבים שכיום מחקרים אותם בקהילות אחרות, יש פונקציה כזו.

מי ששמלא את התפקיד הוא אברך אשדודי, בשם הרב אהרן זלצר. הוא  אינו ראש כולל, על אף שהגדרת התפקיד שלו בהחלט הולמת את התואר.

סביר להניח, שכמו בתחומים רבים אחרים שבהם התברר שבעלזא היתה הנחשונית שהקדימה את יתר הקהילות שצעדו בעקבותיה לאחר שנות דור, גם בתחום זה ילכו יתר הקהילות בעקבותיה של בעלזא, או אם נדייק: בעקבותיו של ר' אהרן זלצר.

תפקידו של הרב זלצר הוא להוות מעין מרכז השמה לאברכים. אך בניגוד ליתר מרכזי ההשמה שבהם נבדקת התאמתו של הפונה אליהם לתחומי תעסוקה, עליו מוטלת המשימה לבחון ולקבוע איזה כולל יתאים לאותו אברך.

בראיון שערך עמו גיסו, המחנך והמלחין האשדודי הנודע, הרב פנחס ברייער, ואשר מתפרסם בעלון 'עולו אושפיזי' של מרכז מוסדות בעלזא, מסביר הרב זלצר את העיקרון: "ישנם היום ב"ה כוללים רבים, וכך גם אברכים רבים שמבקשים לשקוד באהלה של תורה. התפקיד שלי הוא לבצע את ההתאמה המתבקשת ולנסות לחבר בין האברך לבין הכולל שיתאים לו, מתוך שאיפה שבאותו כולל הוא יצליח להגשים את יכולותיו ולמצוא את אותו תחום שעליו אמרו חז"ל 'ילמד במקום שליבו חפץ'".

1,950. זהו המספר המדהים של אברכי הכוללים, העולים ומתעלים במסגרת ממלכת הכוללים של בעלזא. לרשותם עומדים לא פחות מ46 כוללים בכל רחבי הארץ, שבהם ישנן עוד עשרות מגמות של לימוד ש"ס, לימוד הלכה, במגוון מסלולים ויעדים. המטרה של הרב זלצר, כך מתברר, היא להתאים בין האברך לבין הכולל המתאים בדיוק עבורו.

איך זה עובד? פשוטו כמשמעו: "אני נפגש עם האברך אישית, בוחן אותו ומנסה להגיע עמו להבנה מאיזה לימוד הוא נהנה, למה הוא שואף להגיע, מה הסגנון שמדבר אליו יותר. בה בעת אני עורך כל הזמן סיורים בכוללים ונפגש עם ראשי הכוללים, וכך אני בעצם מחבר בין אותו אברך לבין הכולל המתאים לו, כשהמטרה היא להביאו למקום שבו הוא אכן יוכל לפרוח ולהגשים את הציפיות שנתלו בו".

ושלא תטעו. הרב זלצר עצמו, למי שלא מכיר, הוא אברך כולל במהותו. הוא מיחידי הסגולה שלמדו במשך שנים בכולל 'י"ב שעות' שאותו הקים באשדוד הגרי"ב שרייבר שליט"א, בין כתליו לומדים העילית שבעילית שבאברכי העיר, המוכנים להקדיש לא פחות מ12 שעות מיומם ללימוד מעמיק וללא כל פשרות. אך היום, בשל הצורך הרב, הוא מקדיש על חשבון זמן לימודו את זמנו במטרה להגיע לכך שכל אחד מהאברכים שעומדים אחר חתונתם והוא מבקש להשתלב בכולל, ימצא את שאהבה נפשו ואת הכולל המתאים לו.

550 אברכים עברו עד כה תחת ידיו האמונות של הרב זלצר, כשהם שובצו באחד מתוך 12 הכוללים הפועלים במסגרת מוסדות בעלזא באשדוד. 550 אברכים, שבכל אחד מהם הוא השקיע שעות. אך את התוצאה אי אפשר אפילו לכמת במספר. מתוך אותם מאות, רבים מאד שוקדים על תלמודם בכוללי האברכים, כשהם הופכים למארי דשמעתתא אם בשו"ע או"ח, יו"ד או חו"מ, אם בסוגיות העמוקות בש"ס, אם בהלכה ואם בעיון. מתוכם, אין ספק, יצאו גדולי התורה של הדור הבא.  הם יוכלו לזקוף את הצלחתם, בין היתר, למי שדאג להכווין אותם ברגעי המעבר שבין הישיבה לכולל ולעשות הכל בכדי שהם ישתלבו בקלות במקום שבו אכן הצליחו לסייע להם להגשים את הכישורים ואת היכולות שהתברכו בהם, ולהגיע לאן שהגיעו.

"איך בכלל יודע האברך, שהוא בעצם בחור שיצא כעת מהישיבה, מה הוא רוצה?" תוהה הרב ברייער. "הרי רק אתמול הוא למד גמרא בעיון. כעת הוא נכנס לעולם אחר שבו יושבים אברכים שמבוגרים ממנו בכמה שנים והם עוסקים בלימוד יו"ד עם נושאי הכלים. איך בכלל הוא יודע מה מתאים לו?"

הרב זלצר מחייך. "זה נכון", הוא אומר, "אם כי יש לזכור שבמסגרות שהוקמו עבור בחורי ה'קיבוץ' כבר לומדים הלכה, כך שהעולם הזה אינו זר להם. ועדיין, מרבית הבחורים לא עברו את השלב הזה, וזו בדיוק העבודה שלנו. דווקא משום שהם מגיעים מרקע שונה לחלוטין, התפקיד שלי הוא לשבת עם האברך, להבין היטב מה מדבר אליו, למה הוא מתחבר יותר, וכך להכווין אותו אל המסלול ואל הכולל שמותאם לו. ובאמת, בלי שנסייע לו בשלב הזה, המעבר לעולם הכוללים יהיה מורכב בהרבה".

"ואגב", מוסיף הרב זלצר, "גם בכוללים ידעו ללכת לקראת האברך. הוא לא יפול מיד אל ה'מים העמוקים'. בכוללים ישנן מסגרות שמיועדות לאברכים המתחילים, שם הם ילמדו בקצב איטי יותר, הם יתוודעו למושגים בהדרגתיות, כך שיוכלו להדביק את הפער מול אברכי הכולל הוותיקים".

• הרב ברייער: ועדיין, בישיבה מתחילים את הזמן בר"ח אלול. כולם מתחילים את אותו הדף. כאן האברך מגיע בכסלו או בשבט או בתמוז, כשהאברכים כבר שקועים עמוק עמוק בנושא...
• "אין הכי נמי. מסיבה זו לא נשלח אברך לכולל שבו עוסקים כרגע באמצע נושא, כשאז אנו בעצם מקשים עליו יותר את שלב ההתחלה. קורה לא פעם שאברך נדרש להמתין כחודש עד שבכולל יתחילו נושא חדש, כשרק אז הוא יוכל להיכנס אל הכולל ולהשתלב בלימוד. וגם כאן, אפשר רק לתאר מה היה בעבר, כשאברכים היו נכנסים ללא הכוונה, והם מצאו את עצמם לפתע בעולם חדש לחלוטין כשכמעט ולא היה להם סיכוי להתחבר לנושא הנלמד".
• איך, באמת, מצליחים להתאים את הרמה לאברך? בישיבות אנו מכירים שישנה ישיבה מסוג כזה וישיבה מסוג אחר, כך שאפשר מראש להכווין בחור לישיבה שתתאים לו. אך הכוללים די זהים מבחינת הרמה, גם אם הם שונים באופיים מבחינת הלימוד.
• "גם בכוללים ישנם הבדלים מהותיים. ישנם כוללים שהם תובעניים יותר מבחינת שעות הלימוד או הדרישות מהאברכים, כפי שישנם הבדלים מבחינת חומר הלימודי שנחשב קשה או קל יותר. בסופו של דבר, ישנו היצע ומגוון רחב כך שניתן בסיעתא דשמיא להתאים ולהכווין כל אברך אל הכולל המתאים לרמתו".

מעקב צמוד

• נגיע כעת לשאלת השאלות: איך, באמת, אברך מסוגל לשרוד בכולל? נכון, הוא מקבל מילגה. ה'מרכז' דואג לבסיס, בכולל דואגים לעוד השלמה. ועדיין, גם אברכים צעירים מתמודדים עם שכירות או משכנתא. איך הם מסוגלים לגמור חודש?
• "בתקופה הראשונה, המילגה בהחלט מספיקה להוצאות הקיומיות. כשיש לדעת שהיום כבר לא מורידים מהמילגה הבסיסית בעקבות התוצאות במבחן... זה שייך לעבר. היום כבר אין ממה להוריד, כשתוצאות המבחנים גורמות לכך שהמילגה תגדל. קיצוץ בבשר החי אינו על הפרק.

"בהמשך, כשישנו כבר ילד או שניים, אנו ערים למצבו של האברך ונמצאים עם היד על הדופק. לא פעם נעודד את האברך ללמוד עם בחור או ילד וכך להשיג הכנסה שתאפשר לו להמשיך באהלה של תורה. קורה לא אחת שאני פונה לאבא או לשווער ומבקש מהם לסייע, אם היכולת בידם, כמובן. לרוב מדובר באברך שאנו מזהים שהוא אכן יצמח בכולל, כך שיש לעשות כל מאמץ שהוא ישאר. במצב כזה עצם העידוד שהוא מקבל מההורים ולו לכמה חודשים יגרמו לו להעריך את עצמו יותר כך שהוא יעשה כל מאמץ להישאר בין כתלי הכולל".

• ומה קורה במצבים הפוכים. כשהאברך לא מתאים, וזה בלשון המעטה. בישיבה אנו יודעים שלבחור כזה תהיה תחנת יציאה. בכולל הוא מסוגל להישאר שנים רבות וזה כשאין טעם לאותה הישארות...
• "גם זהו התפקיד שלנו. אנו עוקבים אחר התקדמותו והשתלבותו של כל אברך ואברך, ומקבלים משוב מכל ראש כולל. ואכן, דווקא בשל הסיבה הזו הלכנו לאחרונה על מהלך חדש: כל אברך מתקבל לתקופת ניסיון של שלושה חודשים בלבד. בתום שלושת החודשים אנו בוחנים יחד עמו האם הניסיון צלח והוא נקלט בכולל, או שכדאי לבדוק כולל אחר או אפשרויות אחרות. באותה מידה, זה יכול לקרות אצל אברך שסבור שהוא מתאים למסגרת ברמה גבוהה יותר, כשבעצם הוא לא בשל לה וכך הוא מוצא את עצמו לאחר תקופה מתוסכל. במקרה כזה, נבדוק שוב מה הרמה שמתאימה לו.

"מה שברור, שכל אברך זוכה למעקב ולליווי ואיננו משאירים אברכים סתם כך על ה'ליין' רק משום שהם עלו על הרכבת בתחנה הראשונה. ההיפך. אנו בודקים כל העת, ובדיוק בשביל זה אני פה..."

• איך בודקים?
• "כל ראשי הכוללים רשומים אצלי באלפון, כשאני עובר באופן קבוע על כל הרשימה עם כל ראשי הכוללים. המערכת מסודרת, כשהמשוב שאנו מקבלים מהראשי כוללים מאפשר לנו לדעת האם השיבוץ היה נכון, או שצריך לחשוב על פתרון אחר".

"ואגב", הוא מוסיף, "חובה להדגיש שראשי הכוללים ראויים לכל הערכה. בניגוד למג"ש או למשגיח שמקבלים פה מעטפה מהאב ושם משלוח מנות, ראשי הכוללים עושים עבודה יוצאת מן הכלל, הם מלווים אברכים ובונים אותם, ולא תמיד הם מקבלים פידבק. קורה גם שהאברך רואה בכך משהו המובן מאליו ואף הוא אינו מעריך זאת. אני דואג לתת פידבקים רבים לאותם ראשי כוללים, ואכן הציבור אמור להכיר בכך ולהעריך את עבודתם".

אברך בתוך טלית

גם אם ראשי הכוללים לא רואים תמיד את פירות פעילותם, הרב זלצר יודע להצביע על מה שהוא רואה כבר היום: "הכוללים של בעלזא הפכו לבתי יוצר לגדולי תורה, והדברים לא נאמרים לתפארת המליצה. אני רואה זאת כל העת. כדוגמא, אצביע על אברך מסויים שהפך למג"ש, אך אחרי 10 שנים החליט לחזור למחצית השניה של היום אל הכולל. לי הסביר כי 'עם כל הכבוד לעבודתי כמג"ש ולסיפוק שאני שואב מכך, אך חיכיתי כל השנים לרגע שאוכל לצלול אל תוך ה'טור בית יוסף' כפי שלמדתי בעבר בכולל. התגעגעתי כל השנים לטעם הזה, ואני שמח על כך שהצלחתי לחזור לכך"...

"וזו בדיוק השאיפה", הוא חותם. "איננו שואפים לכך שכל אברך יהיה רב או דיין. אמנם, לכל כולל יש יעד, כשאין כולל שבו יושבים סתם כך בלי מטרה. אך המטרה העיקרית היא שאנו רוצים שהאברך יהנה מעצם הלימוד.  שבכל צומת אליה יגיע בחיים, הוא יתגעגע לימים האלו, וכך הוא ימצא את עצמו קורע מעצמו בעתיד שעה או חמש שעות ביום שבהן הוא ילמד 'כמו בכולל'.

"אחרי הכל, אני רואה בכל אברך שמגיע אלי את אותו ילד קטן שעטפו אותו בטלית, לקחו אותו לחיידר, והשקו אותו עם דמעותיהם של אביו ואמו, הם השקיעו בו את כל עולמם, כשכעת הוא הגיע אל הרגע שבו יוכל לצמוח ולהגשים את התקוות שנתלו בו. אם נפעל נכון, נדריך אותו ונכווין אותו, ניתן לו את המילים הנכונות ונטפח אותו, הוא יצליח להגשים את כל מה שהשקיעו בו בשנות ילדותו ובחרותו. אם חלילה לא, אנו מורידים את כל המאמץ הזה לטמיון..."

מחלוקת מסוג אחר

מי שיודע להעריך, בראש ובראשונה, את עבודתו של הרב זלצר, היא האשה. כאשר האברך חוזר בצהריים אל ביתו אחרי לימוד מוצלח בכולל, עקרת הבית היא שמקבלת את הפידבק ויודעת האם הוא במקום הנכון או לא. וכאן תורו של הרב ברייער להשלים את הזווית השניה: "כמי שיש לי ב"ה כמה ילדים נשואים, אני יכול להעיד על חלקן של הנשים. הן מקבלות ד"ש מהלימוד בכולל, כשישנם כוללים שבהם ידאגו לשלוח הביתה עוגה בעת שחוגגים סיום בכולל, דווקא משום שלהן יש חלק מרכזי בהצלחה של הבעל. אותי זה מרגש, ולדעתי הן אלו שיכולות להעיד בעיקר על הצלחתו של הרב זלצר, שדואג לכך שאין אברך שנפלט מהמערכת, או חמור מכך: שזורם סתם כך עם הזרם, בלי להשתלב במקום התאים לו".

והוא חולק עמנו אפיזודה נוספת:

"שאלתי לאחרונה אברך מה ההגדרה שלו להצלחה בכולל. מי שעובד, יודע להצביע על יום שבו 'הלך לו טוב'. הוא סגר עיסקה טובה, הרוויח יפה. אך במה מתבטאת הצלחה של אברך? הוא לא היסס לרגע לפני שענה: 'אצלי יום מוצלח, זה יום שבו אני מצליח לסדר היטב את הלימוד. למדנו את הסוגיה של חליצה בכולל במשך שבועיים, כשהכולל כולו סער וגעש. בסופו של דבר הצלחתי לסדר את כל השיטות, ראשונים ואחרונים, דבר דבור על אופניו. כשהגעתי הביתה סיפרתי לאשתי שהיום זהו יום שצריך לחגוג אותו...

ומהו יום שלא 'הולך לך', הוספתי ושאלתי אותו.

"גם זה קורה" הוא אמר וסיפר על יום שבו ניסה להציע מהלך חדש בסוגיה, וזה 'לא הלך'. מה עושים ביום כזה, שאלתיו, והוא ענה: 'איך וויין זעך אויס'. שופכים דמעות בתפילה, ומתחילים מההתחלה...

"אלו אברכי הכוללים שלנו, ואלו הבתים שאכן הולכים ונבנים כאן, בחסד ה' אשר גבר עלינו", הוא מסיים בסיפור שמבטא את הכל, בעוד עיניו של בן שיחו, הרב זלצר, קורנות מאושר. "בתקופת הבחירות הסוערת שעברה על אשדוד, כשמי לא יודע שמערכה סוערת כזו לא ידענו מזה ארבעים שנה, שאלתי אברך מה דעתו על המחלוקת בעיר. ציפיתי לשמוע את עמדתו הנחרצת בנושא, אך הוא פער עלי זוג עיניים שגרמו לי לרצות ולהיבלע באדמה מרוב בושה.

'על איזו מחלוקת אתה מדבר?' הוא שאל אותי בחוסר הבנה מוחלט. 'על המחלוקת של הרשב"א והרמב"ן? כי אני לא מכיר מחלוקת אחרת..."