קודם אוהב את הבריות, ואחר כך מקרבן לתורה

רבנו התפרסם בעיקר בשתי סדרות ספריו החשובים, שאלות ותשובות יביע אומר ויחוה דעת.

אומרים המפרשים, ששתי משמעויות יש למילה יביע - האחת מלשון נביעה, והשניה מלשון הבעה.

ואכן, זכה רבנו שמעת שזרח אורו הגדול בעולם ועד עתה, לעוד דורות רבים אחריו, יהיו דבריו נאמרים ונלמדים בכל יום ובכל לילה, ולא עוד, אלא שכדברי תורה, בכל זמן שנלמדים, מתחדשים בהם דברים נוספים, מעין נביעה חדשה.

ובאמת, רבנים גדולים וחשובים עמדו לישראל לאורך הדורות, אך רבנו יחיד ומיוחד.

כיצד זכה שספריו החשובים יאירו עלינו באור גדול שכזה?

כנראה, שעצה גדולה לימד אותנו רבנו - לאהוב כל אדם ואדם כבנו ממש.

הסביר בנו הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף שליט"א באגרת לבן תורה שכתב על יסוד דברים של רבנו, שיש מעלה גדולה בחינוך הבנים לאהבת תורה.

כשם שהקב"ה עוד קודם שנתן תורה לישראל, הראה להם כמה הוא אוהב את עם ישראל, שנאמר: "ואשא אתכם על כנפי נשרים" - כך חובה על כל יהודי לאהוב את ילדיו, ולהראות את חיבתו תמיד.

רק לאחר שיראה האדם לילדיו את חיבתו, אז יוכל ללמדם תורה, והם יוכשרו לקבלתה ולאהבתה, כמו שנאמר על אהרון הכהן במסכת אבות: "אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה".

לא נאמר שאוהב אותם בכדי שיתקרבו לתורה.

אלא שזהו סדר הדברים, לאהוב את הבריות, מצד עצמם, ללא תנאים, כי בניו של הקב"ה הם.

ובנוסף, רק אחר כך, לקרבן לתורה.

אכן, זוהי דרכו של רבנו:

היה אוהב כל יהודי ויהודי כבנו ממש.

אהב ללא תנאי כל אדם מעם ישראל.

לכן זכה, שתורתו תאיר ותתקבל על לבותיהם של ישראל.

הלוואי ונזכה גם אנו ללכת בדרכו של רבנו, ולהידבק במדותיו של הקב"ה - לאהוב כל יהודי ויהודי.

אם נאהב ונראה את אהבתנו לילדינו, ולכל יהודי באשר הוא - נזכה שילדינו וכל עם ישראל יוכשרו גם לקבל ולאהוב את התורה.

זוהי זכותו של רבנו זצ''ל.

אהבה עד בלי די.