ממתג לחג: ארבעת בני הסוכות      

ארבעת המינים כידוע מרמזים על ארבעה סוגי העם, כמבואר במדרש (ויקרא רבה ל, יב)

גם בנינו הינם בעלי מאפיינים שונים,  ואין האחד דומה לזולתו, באשר כל אחד נוטה לכיוון מסויים.

למרות שהיינו רוצים מאוד שישיתו פניהם אל כיוון אחר - אך כפי שאומרים : "ילדים אי אפשר לבחור"

אך בהחלט ניתן ללמוד קצת מהתייחסות של המדרש על ארבעה חלקי עם ישראל,  ולהקישה אל ההתייחסות שלנו, לפרי טיפוחינו בבית.

ובכך נעפיל לצפייה לקיום ההבטחה של סוף דברי המדרש המסכם את דברי הבורא כאשר נאגוד את כולם יחדיו " אותה שעה אני מתעלה"

הטעות הרווחת שהילד הדומה לאתרוג - הוא זה שירווה אותנו נחת רוח אמיתית.
לעומת הדומה לערבה...
והיא טעות קריטית לחלוטין,

משום שבתוככי כל נער יש זמנים של ערבה ויש זמנים של הדס ויש זמנים של לולב ואף של אתרוג, 
שום כוח אינו מיותר - ואדרבה משלימים אלו את אלו.

ואת זה נוכל ללמוד מהרעיון העמוק של אגידת ארבעת המינים.

אם נביט על הערבה כפריט בודד, הרי שאכן אין תכלית לעמול עבורו, שבסופו של יום ישאר ערבה.

אך אם נבחין כי המוטיב של הערבה שנתגלה בנער - הוא רק פן אחד ובודד לגמרי משאר הכוחות הטמונים בו ,
הרי שלא נמתג אותו כערבה,   אלא כמשלים את ארבעת המינים שאו אז בטוח שנגלה אותם בהמשך באם נאמין בכך ונשדר לו זאת.

וכאילו הבטנו כרגע על ארבעת המינים האגודים מהצד הערבתי שלו, ועוד רגע או שהוא יסתובב ונגלה את ההדס והאתרוג והלולב שבו,(או שאנחנו נצא מהקיבוע ונסתובב)

והנחת בוא תבוא.

התפקיד שלנו כהורים וכמחנכים לגלות את שאר הכוחות ולשאוב מהם נחת גם לשעות הערבה,  ולקבל אז את הנער לכתחילה ולא בדיעבד.

כי פעמים אותו נער בבוקר הוא אתרוג ובערב הוא ערבה  (מעריב ערבים )

אך לא די באיגוד - יש גם לנענע וכאילו מרמז שהתובנה לא תישאר אצלך בלבד - אלא העבר אותה לנער שהוא אגוד ובתוכו נצורים כל הכוחות והוא חלק מהמכלול, ובכך יכיר בערך עצמו ויגיע ליעד הנכון.

כי אם יחוש מבט של ערבה בעינך -  הוא יצמד למותג זה ויתנהג בהתאם ואף ינציח  את הערבה שאף חבטה כבר לא תועיל...

רבים וטובים זקפו את סוד הצלחתם לאיש מסויים שידע להצביע לעבר האתרוג שבהם, השפיל מבטו מהערבה הבודדת, והתמקד בצהוב המפואר של פרי ההדר שהיה נתון אז בידו המחנכת האוגדת - ובכך זכה לקיים לנצח "פריו מתוק לחיכי"

בימים אלו יש לנו הרבה זמן אויר עם ילדינו,  נצלו ימים נפלאים אלו להעצים את החלקים היפים ולהפכם למרכז.

מועדים לשמחה לכל בית ישראל