כסיף כבר לא רק 'געפילטע פיש'

בימים האחרונים נודע כי ממשלת ישראל החליטה לקדם במרץ את התוכנית לישוב העיר החרדית כסיף בדרום הארץ, כאשר במסגרת התוכנית אמור ראש עיריית בני ברק בעבר, הרב ישכר פרנקנטהל, לכהן כיו"ר המינהלת לפיתוח העיר החרדית החדשה. החלטה זו מצטרף להודעת הממשלה שבה הודיעה על אישור הקמתה של העיר החרדית כסיף בדרום הארץ.

לפי התכנון, תוקם העיר החרדית שתכלול כבר בשלב הראשון לא פחות מ20,000 יחי"ד לצד העיר הבדואית כסייפה, כשכך משיגה הממשלה שתי ציפורים במכה אחת: גם פתרון למצוקת הדיור הנוראית שעמה מתמודד הציבור החרדי, וגם את בלימת ההתפשטות הבדואית בדרום, באמצעות הקמת עיר יהודית שתשים סוף להתבססות הבלתי חוקית שמתרחשת היום על אדמות המדינה.

לכאורה מדובר בבשורה של ממש עבור הציבור החרדי. לפי התכנון, יוקמו בעיר 20,000 דירות, שיבנו בהתאם לתוכנית מיוחדת שנבנתה בידי משרד השיכון תוך הלימה מוחלטת לצרכי הציבור החרדי. המשרד השקיע עד כה קרוב ל-30 מיליון ₪ בתכנון העיר, שעל הקמתה הוחלט כבר ב-2007. בין היתר, שולמו סכומים של 247 אלף ₪ למשרד האדריכלים שפירא הלדמן ו567 אלף ₪ לד"ר משה ליבוביץ (מי שהקים את העיר החרדית ביתר עילית ואף כיהן כרה"ע הראשון שלה)  בכדי שיתכנו את העיר בהתאם לצרכיה של המשפחה החרדית.

מדובר בתכנון ייחודי (שבו נעשה שימוש גם לתוכנית הקמתה של העיר חריש, שהוקמה אף היא בידי משרד הבינוי והשיכון אם כי בסופו של דבר היא הופקעה מהציבור החרדי לאחר שבג"ץ פסל את העמותות שהתמודדו במכרז והאשים אותן בתיאום הליכים), ששם דגש על מבנה המשפחה החרדית (משפחה ברוכה, צעירה, שלה בעיקר ילדים קטנים), צרכיה ומאפייניה הייחודיים (אין רכב פרטי לכל משפחה ולכן ניתנת עדיפות לתח"צ, חנויות ליד הבית ולא במרכזים מסחריים, בי"ס במרחק הליכה), צרכי הדת (מרפסת סוכה לכל בית, בניה נמוכה בהיעדר מעליות בשבת, הקצאה של שטחי ציבור רבים לבתי כנסת) ואפילו נושאי התעסוקה נלקחו בחשבון ותוכננו הקמת איזורי תעשיה מותאמים.  

אך למרות שמשרד השיכון רואה בעיר כסיף את הפתרון האולטימטיבי למצוקת הדיור החרדית, עד כה לא זכתה העיר להתקדם ולעבור משלב התוכנית לשלב הביצוע. אם כי למרבה הפלא, מי שפעלו והצליחו עד כה למנוע את עליית הטרקטורים על הקרקע המדברית, היו לא אחרים מאשר נציגי הציבור החרדי.

מדוע? כיצד יתכן שנציגי הציבור החרדי עיכבו את הפתרון למצוקת הדיור שמוגדרת כבעיה מספר 1 בציבור החרדי (באחת ממערכת הבחירות האחרונות אף רצה 'יהדות התורה' תחת הסיסמה: 'מצוקת הדיור – פיקוח נפש'), והם בלמו את התוכנית שהיתה אמורה להביא לפחות להקלה משמעותית?

אין זה סוד כי מצוקת הדיור מוגדרת כבעיה אקוטית של הציבור החרדי. בכל שנה נישאים לפי הערכות כ40,000 זוגות חרדיים, כאשר מרביתם של אותן זוגות שמתחתנים עוד לפני הגיעם לגיל 20 מתבססים על הסכום שאותו הם מקבלים מההורים בכדי לרכוש קורת גג. נכון להיום, הסכום שמתחייב הורה חרדי ממוצע עומד על כ50,000 ₪ לכל ילד (100,000 ₪ לשני הצדדים, צד החתן וצד הכלה), ובהתחשב בכך שמחירה של דירה באיזורים החרדיים עומד על יותר ממיליון ₪, כאשר משפחה חרדית אינה יכולה להתגורר בשכונה שאינה חרדית כך שהאפשרויות מצומצמות מאד, הסכום הזה אינו מספיק אפילו עבור כיסוי ההון העצמי הנדרש להשגת משכנתא.

וכשזו המציאות, אין פלא שקומות החניות באיזורים החרדיים, בירושלים ובבני ברק ובאשדוד, הפכו לשטחי מגורים המאוכלסים בצפיפות. בכל הבניינים הללו תוכלו לגלות מחסנים שהוסבו ליחידות דיור, כאשר ב"דירות" הללו, שאינן ראויות למגורים ואין בהן אפילו חלון אחד לרפואה, מתגוררות משפחות עם ילד או שניים, שמשלמות על התענוג הזה מחיר מופקע של כ-4,000 שקלים לחודש. זהו מצב מסוכן, בלתי נסבל מכל בחינה, שבציבור החרדי מתריעים עליו מזה שנים.

ובכל זאת, הפתרון שהיה בהישג יד, בדמותה של הקמת עיר חרדית בת עשרות אלפי דירות, שימכרו במחירים זולים ובתנאים נוחים, ועוד כאשר גוף מסודר כמו משרד השיכון עומד מאחורי התוכנית – נבלמה שוב ושוב בידי נציגי הציבור החרדי. למה?

נזכיר רק, כי בקדנציה הקודמת החזיקו נציגי הציבור החרדי בתיקים המשמעותיים ביותר שאיפשרו להם לפתור אחת ולתמיד את מצוקת הדיור. הרב דרעי, נזכיר, עמד בראשו של משרד הפנים העוצמתי (בנוסף למשרד הנגב והגליל), הרב ליצמן כיהן כשר השיכון ואילו הרב גפני החזיק בתפקיד הנצחי והמשמעותי ביותר: יו"ר ועדת הכספים. אך למרות המצב האידיאלי הזה שאיפשר להם להזרים משאבים, לקצר הליכים ולהאיץ את התוכניות להקמתה של העיר החרדית, מה שקרה הוא בדיוק ההיפך. הרב ליצמן, למרבה ההפתעה, הצהיר מפורשות בתפקידו כשר השיכון כי העיר כסיף לא תקודם והיא לא תשמש את האוכלוסיה החרדית.

גם חבריו החזיקו באותה דעה בדיוק. הרב גפני הבהיר אף הוא ש'כסיף אינה פתרון', ואילו הרב דרעי לא היסס כאשר הוא הצהיר בראיון לעיתונות החרדית כי "כסיף, למיטב ידיעתי, הוא דג טעים שראוי לגעפילטע פיש, לא מעבר לכך".  לאמור: מבחינתי, כמרוקאי שמכבד את השבת עם 'חריימה', כסיף זהו שם של דג שמתאים לאשכנזים האוכלים בשבת 'געפילטע פיש'. פתרון למגורים? לא ולא.

הפתרון, מבחינתם של ראשי הציבור החרדי, היה דווקא העיר החרדית שפיר, שאותה ביקשו להקים בסמוך לקריית גת. בראיונות שנערכו בעיתונות החרדית הבהירו הח"כים החרדיים כי החרדים אינם אזרחים סוג ב', ואם המדינה מבקשת 'לייהד את הנגב' ולמנוע את המשך ההשתלטות הבדואית על אדמות מדינה, שתתכבד ותשלח לנגב את הצעירים החילונים. "הגיע הזמן", אמר דרעי באותו ראיון, "להוריד את ההצעה זו מהשולחן סופית, ולומר לקבינט הדיור שאם ההצעה הזו מוצלחת – אז אדרבא, שיתנו אותה לחילוניים. לזכותנו ייאמר שהצעה הזו הועלתה כמה פעמים, ובכל פעם דחינו אותה בשתי ידיים".

"דרעי צודק מאד", אמר ליצמן, "אנו צריכים לפעול שיאשרו לנו דירות באשקלון, בקריית גת, בבאר שבע, אולי גם להגדיל את העתודות בנצרת עילית ועוד. אך אין סיבה להרחיק עד כסיף”.

ובעוד שאת כסיף הם הציעו להעביר לרשות המועצה המקומית הסמוכה, כסייפה, שפיר, לעומת זאת, נתפסה כפתרון המוצלח. העיר שאמורה היתה לקום לצד העיר קרית גת שבה כבר קיימת קריה חרדית מתפתחת, שוכנת לה במרכז הארץ והיא אינה סובלת משכנות לאוכלוסיות שנתפסות כבעייתיות, כמו האוכלוסיה הבדואית. כך תוכננה לה עיר חרדית בת 40,000 יחי"ד שתוקם בשפיר, כאשר בציבור החרדי עקבו בכליון עיניים אחר כל ידיעה שבישרה על קידומה של העיר.

אך תוכניות לוד ומציאות לחוד. אחרי ההצהרות החגיגיות, התברר שהקמתה של העיר החרדית מתנהלת בעצלתיים. השטח הופקע מרשות עיריית קריית גת  והועבר למועצה המקומית שפיר במטרה למנוע את העיכובים שיכולים לצוץ מצידו של ראש עיריית קריית גת, אך לאחר שהתברר שהצעד רק מעכב ואינו מזרז - הוא הוחזר לקרית גת. במקביל, התברר כי השטח המיועד מתייחד במשאב יקר (חרסית) שאותו יש לכרות ורק לאחר מכן לגשת לפיתוח הקרקע. כך או כך, לפני כחודשיים הודיע שר השיכון, אלקין, כי הוא עוצר את תכנונה של שפיר. (ליצמן בתגובה: מדובר בנקמה של אלקין מאחר והחרדים לא תמכו בו בבחירות לראשות העיר ירושלים).

בכסיף, לעומת זאת, התוכניות כבר מוכנות ומזומנות. אחרי השקעת המיליונים של משרד השיכון, התוכניות רק חיכו למתן אור ירוק מצד המדינה  בכדי שהטרקטורים יוכלו להסתער על הרקע. והצעד הזה התרחש בחודש האחרון.

הנציגים החרדיים, כך מתברר בסופו של דבר, התעלמו מהמלצותיהם של המומחים שקראו כבר אז לקדם את כסיף במקביל לקידומה של העיר שפיר, אך הם בעיקר שכחו את המלצתו של החכם מכל האדם, שלמה המלך, שהמליץ בספרו קהלת "טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ". כלומר, במקום לקדם את העיר שפיר וזאת במקביל להתנעתה של העיר כסיף – כששתי הערים גם יחד לא יוכלו לתת מענה לצרכי הדיור של הציבור החרדי שהולכים וגדלים – הם העדיפו להניח את כל הביצים בסל אחד, וכך להתבסס רק על שפיר, בעוד שאת גזר דינה של כסיף הם גזרו להקפאה.

האם הם צדקו בכך? ככל הנראה, אנו אמורים לראות בשנים הקרובות את העיר כסיף מתפתחת, בעוד ששטחיה של העיר שפיר ככל הנראה ימשיכו לעמוד בשיממונם. אז מדוע הם העדיפו לדחות את התוכנית ובכך למנוע את התפתחותו של הישוב, שיכול היה לספק מענה למצוקת הדיור הקשה כבר היום?

כואב, אך משום מה לנו נראה שמדובר בהחמצה. הלואי ונתבדה.