09.10.23 / 20:33
מדיניות הסובלנות של ישראל עדיין נמשכת. אם אחרי ניסיון החדירה היום מלבנון נמל התעופה 'רפיק אל חרירי' עדיין פועל כרגיל, כנראה שלא הפנמנו עדיין את הלקחים מ'טבח תשפ"ד'
מבט קל בלוח הטיסות מגלה לי שהפעילות בנמל התעופה ע"ש 'רפיק אל חרירי' נמשכת כרגיל. אני בודק שוב, ואכן כן: למרבה הפלא הטיסות לביירות, ממנה ואליה, פועלות כרגיל.
אני מביט ולא מאמין, ולא משום שמתוכננת לי טיסה כלשהי לארץ הארזים. מה שאיני מבין, הוא איך יתכן שהיום סיכל צה"ל (בהנחה שהארוע אכן הסתיים) ניסיון חדירה מגבול לבנון לישובי הצפון, שנדרשו להסתגר בבתים, ואילו הטיסות במדינה פועלות כרגיל?
לבנון, בניגוד לעזה, היא מדינה ריבונית. ככזו, היא אמורה למנוע מצידה כל ניסיון תקיפה נגד ישראל, מפני שאחרת היא תחזור לתקופת האבן. המסר הזה אמור להיות חקוק בעצמותיה של המדינה בימים שבשגרה, קל וחומר שבימים אלו, אחרי 'טבח תשפ"ד' היא אמורה לראות במדינה ישות שעצביה מתוחים עד הקצה, וכזו שאסור להתחיל עמה, בשום מצב.
וזה לא קורה. ניסיונות החדירה מלבנון נמשכים, ומה שהחל כאהל תמים שהוצב לצד עמדת צה"ל ממשיך ומתפתח לחדירה של חמושים, שהיום נבלמה ומחר, חלילה וחס, היא עשויה להצליח כאשר אותם חמושים עשויים לחדור לישובי הצפון ולעשות שם את מה שעשו אך לפני שלושה ימים אחיהם בישובי הדרום.
גם שם, זה החל בטפטוף של קאסמים, עליהם הבלגנו. המשיך ליריות, אותן ספגנו. התפתח לטילי גראד, אותם הכלנו. עוד סבב ועוד סבב, והנה אנו מוצאים את עצמנו בליבה של תופת מזעזעת שאת היקפיה איננו מסוגלים אפילו להבין. אותם שטנים, חיות אדם, פראים אכזריים – פרצו לתוך בתינו, הרגו טבחו רצחו ושחטו, ואת התוצאות אנו רואים היום גם אם טרם עיכלנו את ההיקפים: יותר מ1,000 יהודים שנרצחו ונטבחו, ביניהם תינוקות, נשים, ילדים וקשישים, כמה מאות חטופים שגורלם אינו ידוע, ומדינה שלמה שלא יודעת את נפשה מבהלה, חרדה ואבל.
וביום כזה, כל ניסיון קל של התגרות, אמור להביא עמה תגובה לא מידתית, מוחצת ומרסקת, שתגרום למדינה השכנה – ללבנון עצמה, לא לחיזבאללה שפועל בתוכה – להבין היטב שזהו האינטרס שלה לדאוג שלפחות הגבול הצפוני יהיה בטוח וסגור הרמטית. כי אם יתרחש ניסיון קל שבקלים לפגוע בשכנה העצבנית, זה יסתיים בתגובה מטורפת שתכלול הרס של כל התשתיות שלה, מנמל התעופה ועד לתחנות הכח, תוך 60 דקות לכל היותר.
ואם אנו לא הפנמנו זאת, וגם בצפון אנו מכילים, סולחים ועוברים לסדר היום – כנראה שגם שלושה ימים אחרי, טרם הפנמנו את לקחי 'טבח תשפ"ד'. זאת כשדמם של הנרצחים הרבים מבעבע, כשהם אף לא הובאו עדיין לקבר ישראל אלא מונחים בתוך שקיות לבנות של זק"א. הם עוד לא נקברו, אנו כבר התחלנו לחזור לשגרה.
אוי, טאטע. אכן, אין לנו על מי לסמוך, בלעדיך.
מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]
