דרכי מירון אבלות / קינת הרבנית

איכה ישבה בדד מירון השוממה

היתה כאלמנה – כל רודפיה הישגוהו ביום ההילולא.

דרכי מירון אבלות

מבלי באי מועד

כל שעריה שוממין במעוד מועד!

היו צריה לראש

שחקו למשבתה

על אלה אני בוכיה,

עיני עיני מים ירדה

כי גבר אויב

אך ידענו כי צדיק ה'

כי פיהו מריתי

וה' אוהב!

ראו כולם את מכאובי

איך המתנו בשבי בחשיכה

שעות ארוכות ושוממות בחניה ללא מזון ושתיה,

בלי תאורה ללא סיבה בלי לדעת את קיצה,

רק כדי למנוע את ההמונים להגיע לחגוג את ההילולא.

הפך מחולינו למשיסה

התחולל חגינו ברגל גסה

מיום חתונה והילולא דרבי,

התחולל חגינו ברגל גסה.

מיום חתונה והילולא דרבי שמעון צדיקא,

הפך ליום תשעה באב בשינוי גירסא.

הכיבוש הציוני התגלה במלוא גבורתו הגסה

יחי צה"ל!  ומשטרת ישראל המאוסה

כבשו את הר מירון ללא שום ירי-ה

הפכו אותו למתחם צבאי

שכמותו טרם היה

עשרות אלפי שוטרים חמושים

וכח ברברי הנקרא אדם בגבול בהמה

מחסומי ענק על כל צעד ושעל ומטר מרובע

עומדים אכן על המשמר במצח נחושה

עם כל הכח והעוצמה ביהירות ובמחשבה

שהם אפוטרופוסים עלינו כי אנו לא יודעים

לארגן שמחה לשמה

הם חשים כמצילי המדינה מהארוע הבא.

ממש מונעים בגופם את הפיגוע הקרב ובא.

כבשו את הר מירון וגדעו את ההילולא

לטובת מהרסי הדת ומחריבה לתפארת המדינה,

אוי לנו כי עיננו ראו ולא זר

את הר מירון

שועלים הילכו בא ע"י עם זר,

יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן

ואני בער ולא אדע

איך וכיצד להתגונן

כי ממש כבהמות הייתי עמך

כבקרת רועה עדרו

כך העבירו את עמך

ספרו ומנו וחתכו קצבה

ויכתבו את גזר דינה של המערה לעזיבה,

ועל אלו אני בוכי'ה

אזכרה אלוקים ואהמי'ה

בראותי כל עיר על תילה בנוי'ה

והר האלוקים מושפל עד שאול תחתיה

ובכל זאת – עיננו לקה בתחינה,

מידת הרחמים

עלינו התגלגלי

ולפני קונך תחינתינו הפילי

בעד עמך רחמים שאלי

כי כל לבב דוי וכל ראש לחולי

איך רוקנו את רוממות היום מכל תוכן ורוני,

הפכו ארוע עולמי וכ"כ יחודי

קיימו הרצחת וגם ירשת מכל נכסי העם היהודי,

בהתערבות בוטה חסמו ברגל גסה

מעברי יציאה וכניסה

מנעו פתחי אויר וכניסה דחוסה

שהיא ולא אחרת

הביאה לגסיסה

למות קדושים וטהורים שהיו למשיסה,

וכעת מוסיפים חטא על פשע, בלי בושה

ובהתרסה כצאן לטבח יובל, היינו למשיסה

מאשימים, מנדים אותנו

מחגיגת הילולא שמחה

לכבוד התנא האלוקי ר' שמעון צדיקא.

אי-ה הריקודים ומעגלי השמחה

אי-ה שירת ההמונים

בר יוחאי הנמשך אשריך

אי-ה הערבות ההדדית

אשרינו מה טוב חלקינו

והתזמורת התוססה

אי-ה רבבות המשתתפים

ושופכים ליבם

העייף לעמסה

מתחננים בקול שועה ורוח נשברה

על שבר בת עמי ועומק הגלות הנוראה

שעומדות היו רגלינו בהר מירון בהילולא

ובמקום יתגדל ויתקדש שמיא רבא

מתהלכים שם בתערובת נוראה

ערב רב של אנשים

בתרבות זולה

שהגיעו לבלות את הזמן

בהוללות ריקה

ודוחקים רגלי חסידים ואנשי מעשה

ואין פוצה פה להרים קול זעקה

הם לא מבינים מימין לשמאל

לא מבדילים בין חושך לאור

אין להם מושג של

בדרכי ה' יגבה

מסתובבים שם הלוך ושוב

ברגל גאווה

אוי רבונו של עולם

טעמנו את טעמה המר של גלות השכינה

גלות בין אחינו הטועים טעות מרה

מתי כבר נזכה לגאולה השלימה

של:

ויאתיו כל עבדך

ויברכו שם כבודך

ויכירו כח מלכותך

וילמדו תועים בינה

ויתנו לך כתר מלוכה