אחר אשכבתיה דרבי: נטפי דמעה מיו"ר המועצה הדתית

הלב עדיין מסרב להאמין, קשה עלינו לעכל כי נוטל כבוד מבית חיינו, אשר בפתע פתאום נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש, הורם הנזר והוסרה העטרה, באבידה הגדולה לכלל עם ישראל של מנהיג ישראל וקברניטו, משיירי כנסת הגדולה, אשר הלך כעמוד האש לפני המחנה, להורות, מרן ראש הישיבה הגאון הגדול חכם רבי שלום כהן זצוק"ל אשר זכה להעמיד תלמידים הרבה, מבאר תורתו רוו את צימאונם במשך עשרות בשנים, ולמרות החום הכבד, מאות אלפים הילכו אבלים רכוני ראש, המומים ומזועזעים, רצוצים ושבורים, אחר מיטתו.

מאז הסתלקותו של מרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, ישב על כס ההנהגה ולכולנו עדיין מהדהדים המילים הקדושות של מרן זצוק"ל שאמר בפניו על מרן ראש הישיבה זצוק"ל: "להיזהר לא לעבור על דבריו, יש לו פה קדוש שעוסק כל הזמן רק בתורה, אין לו דברים אחרים מי ששומע לו שמע לקול התורה דבריו דברי אלוקים חיים".

כשעלה על כס ההנהגה כנשיא מועצת חכמי התורה, דאג לרווחת עולם התורה ובעיקר לילדי תשב"ר כאשר ישא האומן את היונק,  במלוא עוזו התיצב כארי ולא חת מאיש, עמד כחומה בצורה, על פירצות הדור בנושאים שונים ומתוך כאב העם שנשא על כתפו, היה פורץ בבכי כשראה שמנסים לפגוע בכרם בית ישראל.

זכינו ב"ה פעמים רבות להיכנס אליו בקודש פנימה, בנושאים ציבוריים העומדים על הפרק, כשנבחרתי לכהן כיו"ר המועצה הדתית, בכל פעם והזדמנות עליתי לביתו להיוועץ ולקבל את עצתו וברכתו והיה מקבלנו במאור פנים ובחביבות רבה, תמיד הביע במאור פניו שמחה וקורת רוח, ובפרט כשהיה שומע על הרחבת גבולות הקדושה והטהרה, בעוד הקמת מקוה טהרה או הקמת שיעורי תורה חדשים המתקיימים לציבור הרחב, היה מקדיש מזמנו היקר לברך ולעודד. ברכות אלו נסכו בנו ביתר שאת ויתר עוז להמשיך את המלאכה בפעולות הברוכות לחיזוק וביצור הדת להגדיל תורה ולהאדירה.

על אלה אני בוכייה / מרן ראש הישיבה הנה איננו / ואיככה לא תחשכנה עינינו / על תורה שחסרה את המיוחד שבלומדיה / מי ימלא חסרונה יבכו וידמעו כל אוהביה / על האי גברא רבא, שופרא דבלי בארעא / ובלב התקווה, שהנה גאולתנו כבר נראה. 

בזמנים כאלו אנו מחויבים ביתר שאת וביתר עוז להתחזק ולחזק גדולים על הקטנים שאנו כפופים אך ורק להקב"ה וחכמי תורתו, לאורם ניסע ונלך במסירות נפש למען הכלל והפרט, עד ביאת גואל צדק, אמן.