כך ציינו באשדוד את הילולת הצדיק שנרצח בפרעות ת"ח

במעמד צנוע וחשוב התקיים בעירנו הילולא רבתי לכבוד הילולתו של הרה"ק רבי שמשון מאוסטרופוליא הי"ד זצוק"ל שבמשך מספר שנים ברציפות יוזם ומארגן בביתו ר' יניב יפרח הי"ו השוקד רבות בתורת החסידות והתחבר לתורתו של הצדיק בעל ההילולא.

 בשנים האחרונות עמל רבות לההדיר את הספר הקדוש "ניצוצי שמשון" במהדורה חדשה עם תוספות רבות יחד עם נין ונכד המחבר הגה"צ רבי אברהם יעקב בומבך שליט"א תלמידו של בעל שבט הלוי זצוק"ל.

 בביתו שברובע א' לקראת ערב התאספו, רבנים חשובים ובראשם נין ונכד המחבר הגרא"י בומבך שהגיע במיוחד מירושלים, הרה"ג ר' רועי אמזלג ראש כולל "אור תורה", מגיד מישרים הרב יניב מלכה ועוד.

 בתחילה נגשו להדליק נרות לכבוד בעל ההילולא הק' הי"ד זצוק"ל. במהלך הסעודה השמיעו מדברי תורתו הק' של בעל ההילולא זיע"א ועל הזכות הגדולה שנפלה בחלקם של המשתתפים להשתתף בהילולתו של צדיק וקדוש אלוקים.

 הרב בומבך בתחילת דבריו פתח בכבוד האכסניה מזכה הרבים ר' יניב יפרח על כל פעולותיו הברוכות למען בעל בעל ההילולא וזכה לדעת הרבה מדברי תורתו. בדבריו ריתק את המשתתפים מדברי תורתו של בעל ההילולא, כיצד סודות רבים טמונים בכל מילה ומילה בספרו הקדוש.

 כן סיפר שלרבינו רבי שמשון נתגלה שיהא חלקו בגן עדן עם הרבי ר' העשיל, שלאחר שנים נתפרסם כאב"ד קראקא. באותו זמן ביקש רבינו לתהות על קנקנו מיהו רבי העשיל שיהיה שכנו לעתיד בעלמא דכוליה טב. החליף בגדיו שלא יכירוהו, והתחזה כעובר אורח פשוט.

כך יצא לדרכו, ולאחר טלטול בדרכים הגיע למחוז חפצו. מיד פנה לבית רבי העשיל. בכניסתו לבית אמר רבינו שחולה הוא לא עלינו, והטיל את עצמו על מיטת רבי העשיל במלבושיו המאובקים ומלוכלכים בטיט הדרכים.

רבי העשיל לא הקפיד עליו במאומה רק שימש אותו במסירות ונתן לו רפואות. בהגיע שעת חצות היה רבינו ער, וראה את רבי העשיל עורך 'תקון חצות' בבכיות וברעידת כל עצמותיו, לא יכל עוד רבינו להתאפק וגילה לרבי העשיל את זהותו.

עוד סיפר הרב בומבך, כי לרבינו נתגלה מפי המלאך המגיד שבא אליו, שיש קטרוג גדול במרום על עם ישראל, וגזירות איומות עלולות לבא אם לא ישובו בתשובה שלימה, מיד עמד רבינו ודרש ברבים כמה פעמים, ובקול חוצב להבות אש הזהירם שיעשו תשובה גדולה.

גם בעולמות העליונים פעל רבינו לביטול הגזירה, כפי שהעיד רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל.

וכך כתב הרמח"ל: "כמו שהוגד לנו שבימי המנוח החסיד המקובל הגדול הרב רבי שמשון אסטריפאליר כשחיתה הגזירה ר"ל בשנת ת"ח, השביע הרב הנ"ל לסטרא אחרא, ושאל אותו על מה ולמה את מקטרגת על עמינו בני ישראל יותר מכל האומות. והשיבה לו: יתבטלו מכם שלשה דברים אלו ואחזור מקטרוגי, ואלו הם: "שבת, מילה ותורה", מיד השיב לה הרב הנ"ל "יאבדו הם כהנה וכנה ואל תתבטלו אות אחת מתורתנו הקדושה חלילה".

רבינו בראותו שכבר נגזרה גזירה, טיכס עצה למנוע הרג רב בעם ישראל. וביקש ששלשה מגדולי הדור יצטרפו עמו ויקבלו עליהם מיתה, וכל אחד מהם יכפר במותו על רב מכלל ישראל אחד מהם היה רבי יחיאל מיכל מנמירוב הי"ד "שהיה יודע כל התורה כולה בעל פה, ובקי בכל חכמות שבעולם" (שאכן נהרג על קידוש ה' בכ' סיון שנת ת"ח) אך הדבר לא יצא לפועל מפני שאחד מהם אמר שאינו מסכים לכך, כי עליו להדפיס את ספרו לתועלת הרבים. אבל בכל זאת אותם הגדולים שנהרגו כיפרו במותם על חלקם ולא היה כליה ח"ו בבני ישראל וכפי שידוע שרבינו נהרג על קידוש ה' לאחר מכן.

בסוף ימיו נתגלה לרבינו שנדחה זמן הגאולה ואמר, בשעת הגאולה יעמוד אחד וצדוק שמו ויתנבא על הגאולה. גם היה דורש ברבים בשנת ת"ח קודם שהרגוהו שיש עוד שנים לגאולה מנין 'לוי'. ובשביל זה אמר שיהרגו אותו בשביל שגילה הקץ, וכך היה שנהרג בעונותינו הרבים ביום ג' אב.

והעוד סיפר כי לפני כשנה, לאחר עמל ויגיעה רבה בסייעתא דשמיא גדולה, זכינו למצוא השלמה לאיגרת המפורסמת לרבינו שמשון זצוק"ל הידועה בכל העולם וכעת מתברר שבכל האיגרות שנמצאים בספרי "הגדות של פסח" כיום חסרים כ-74 מילים!!! וב"ה מצאנו את כתבי היד ושם אנו רואים את ההשלמה וזכינו להוציא את האיגרת בשלמותה לפי המקור.

בדבריו סיפר סיפורים על הנהגתו בקודש ועל דאגתו ליהודים באותה תקופה שעשה הכל על מנת לקרבם תחת כנפי השכינה במסירות ומתוך דאגה לעשות נחת רוח לבורא יתברך.

הביא ביאור עמוד במזמור לדוד ה' רועי לא אחסר ע"פ דבריו הק' של בעל ההילולא.

הזכיר את גודל קדושתו והעלה קווים לדמותו העצומה שנסתלק מלפני כ-426 שנים, עד שבעל ה'חוזה מלובלין' זצ''ל, התבטא עליו שהייתה בו נשמת משיח בן יוסף, ויכל לגאול את בני דורו, שלדבריו, לא היה זכאי לכך, והביא בשם החוזה מלובלין שבמלחמה האחרונה לקראת הגאולה, משיח בן יוסף לא ימות במלחמה האחרונה, כי זה כבר התקיים ברבינו שמשון מאוסטרופולי זצוק"ל הי"ד ולא תקום פעמיים צרה.

רבנו זצ''ל שימש כמגיד מישרים בעיר אוסטרופולי באוקראינה, שם היה לו בית מדרש. שם, היה לומד עם תלמידיו תורת הנגלה ותורת הנסתר.

תלמידי החכמים באותו הדור גילו מעלתו, וידעו כי תורתו מפי אליהו הנביא. הם החלו לשאול את פיו בסודות התורה בדברים שהיו חתומים, ואין מפרש להם מאות בשנים, כפי שידוע, ורבינו ידע על עצמו מבעוד מועד, כי בגיל צעיר נהרג עם בני קהילתו כשהם עטורים בטלית ותפילין בבית הכנסת.

הרה"ג ר' רועי אמזלג רו"כ "אור תורה" העלה קוים לדמותו ואורחות חייו של איש האלוקים והביא ביאור נפלא על שמשון הגיבור שכידוע שבעל ההילולא היה משורש נשמתו עם חשבונות וגימטריא מיוחדת ששמו של בעל ההילולא רבי שמשמון בן רבי פסח רמוז במילים.

זכה רבנו שיצאו מחלציו תלמידי חכמים גדולים, וביניהם הגאון הקדוש רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל ה'בני יששכר' זיע''א, אשר מצד אמו היה קשור לרבינו ה'נועם אלימלך', ומצד אביו לרבינו זצ''ל.

לכבוד ההילולא, הרב רועי אמזלג כתב שיר מיוחד: "בלידתו הואר עולם, בזריחת אור נעלם, על קידוש ה' מסר דמו, לכפר על ישראל עמו, דברי האר"י, לא ראתה עין, בצאתי ממצרים, כתב סודו על איגרתו, כל הקורא משמרתו, שלום רב מרבני ארץ, גודרי גדר עומדים בפרץ, מפי אליהו תורתו, מעלתו וקדושתו, רזי תורה נתגלו לו, נכתבו בספר הועלו, קרניים ומחנה דן חונים, ניצוצי שמשון ודן ידין"...

יצוין, כי הספר 'ניצוצי שמשון' של רבינו זיע''א יצא לפני כשנה בקרוב לראשונה במהדורה מחודשת עם תוספות רבים.

לסיום הגרא"י בומבך ערך ברכה מיוחדת לכל המשתתפים ולכלל עם ישראל ולאוקמי שכינתא מעפרא במהרה השתא דידן ושנזכה כולנו יחד לראות בבנין בית המקדש במהרה בימינו.