מטבע של ברכה: מה אמר האדמו"ר מבעלזא שליט"א על חשיבותן של הנשים?

חברי הוועד לחיזוק וביצור גדרי הצניעות נקראו למעון קדשו של כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א, לאסיפה המכוננת שהתקיימה בחדר קדשו, לפני ולפנים, בראשות ובמעמד כ"ק מרן שליט"א, להרחבת השורות וביסוס הוועד 'בנות מלכים', שהוקם במטרה לעמוד לימין הציבור הקדוש כדי להרים את קרן הצניעות בקהילתנו הקדושה, ולחבר את ציבור הנשים לערכי חצר הקודש במשנת רבותינו הקדושים.

באסיפה המכוננת נשמעו דבריו של חבר הוועד הדומ"ץ הרה"ג ר' יהושע פינק שליט"א – מנהל רוחני של 'בית מלכה', שדיבר במעמד ובנוכחות כ"ק מרן שליט"א, בדבריו הרחיב כי אמנם הוועד מרחיב את שורותיו, אך לאמיתו של דבר, כל אם בישראל המשתייכת לקהילתנו הקדושה, הופכת להיות אחת מחברות הוועד החדש, ויש לה את הזכות להישמר בכל גדרי הצניעות כפי שאנו למידים ומצווים כאן בקודש פנימה.

הוועד, הדגיש רבי יהושע, "אינו כאן כדי לעמוד 'מעל' הציבור, אלא כל חפצו הוא לשמש כ'שליח ציבור' שמטרתו לסייע לציבור הקדוש החפץ לילך בדרך התורה והחסידות, בדרך אבותינו ורבותינו הקדושים".

לאחמ"כ נשא דברים חבר הוועד הדומ"ץ הרה"ג ר' אלימלך גרוס שליט"א, בדבריו אמר: "בבעלזא קיבלו הנשים הצדקניות מקום מיוחד ומפואר", אמר ברגש, "רבותינו הקדושים לא רצו להיכנס לביהמ"ד ללא עזרת נשים, שהרי נשים צדקניות יכולות לקרוע שערי שמים בדמעותיהן ושערי דמעות לא ננעלו. כל זה נובע מחמת יקר ערכן של שנים צדקניות הנזהרות בגדרי הצניעות, וכפי שכ"ק מרן שליט"א נהג לעורר מדי שנה במעמד ה'שטייעדיגע תורה', והטמיע את העניין החשוב בלבבות, כחלק עיקרי ויסודי בקיום דת ישראל.

בסיום דבריו נשא דברים בנו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הרה"צ ר' אהרן מרדכי שליט"א העומד בראש הוועד לשאת את דבריו והפליג בשבח פעולות חברי הוועד להפיק את רצון קדשו של כ"ק מרן שליט"א, אשר פועלים בהכוונת קדשו המדוקדקת על כל צעד ושעל. "מוטלת עלינו החובה הקדושה והנעימה שלא להיכנע לפיתויי הרחוב", הדגיש בדבריו, "'זיך נישט לאזן'. אלא לצעוד בדרכה של בעלזא מימים ימימה. בעלזא משמשת סמל ודוגמא לכלל חצרות הקודש בכל ענייני רוחניות, ובוודאי שגם בנושא זה אמורה בעלזא להיות נושאת הדגל.

רטט של התרגשות עבר בלב משתתפי האסיפה עת פתח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בדברות קדשו, והחל לתאר בארוכה את ימי הקמת המוסד 'בית מלכה', מה היתה המטרה, ומדוע, חרף כל הקשיים, אחז שיש להקים מוסד זה, בצירוף הוראות קודש להמשך דרכי הפעולה, והבטחה נדירה לאלו שישמרו על גדרי הצניעות.

לפני שנים רבות, כאשר הוקם המוסד 'בית מלכה', והיה זה עול כספי גדול ושאר קשיים נלווים, נשאלתי מדוע חסר הדבר? והשבתי אז שיגיע יום שישאלו את חניכות מוסדות החינוך לבנות מדוע הולכות לבושות בצורה מסוימת, והתשובה תהיה שמפני שהתחנכו במוסד מסוים, הן לבושות לפי מה שנהוג שם. אמרתי שלא יכול להיות כדבר הזה. צריך שתהיה דרך. כפי שיש דרך לבוש לאנשים, כך צריך שתהיה דרך לבוש לנשים, עם גדר. מוסד 'בית מלכה' לא הוקם בכדי שילמדו בו חשבון או שאר לימודים, אלא המוסד הוקם במטרה שיידעו כיצד אמורה בת ישראל להתלבש.

כבר סיפרתי בעבר, שכאשר אחת מבנות המשפחה אצל זקיני (כ"ק מרן מהרי"ד) זי"ע עמדה לצאת לדרכה לעיר אחרת, ביקש לראות קודם לכן את מזוודתה האישית, כדי לבדוק שכל הבגדים שנטלה עמה לדרך, עולות בקנה אחד עם גדרי הצניעות.

יש לדעת כי כל דבר שאנו נוטלים על עצמנו להקפיד, מקורו כפי שנהגו בבעלזא. יש להקפיד על הלבוש של האנשים ושל הנשים. כל דבר יש להיות על פי תורה ועל פי חסידות. כעת התכנסנו כאן לדון בעניין זה. הקמנו את 'בית מלכה' כדי שלא נצטרך להקל בנושאים אלו, כפי שהיה בתקופת המלחמה, שהיה צורך שעה.

כל אחד יש לו להקפיד בביתו על דבר זה, וכן אלו שיש להם השפעה על 'רבים', מוטלת חובה עליהם לעורר בעניין. כיום הרי יוצאים כל העת דברים חדשים, ו'מוסטער'ס' חדשים, על כן יש לדעת כי אלו שנתמנו לעסוק בעניין זה, ממונים לשמור שלא יקלו בענייני צניעות הנשים, יותר מן ההכרח.

אם רוצים לגדל 'חסיד'ישע' דורות' יש לראות קודם לכן שההורים מתנהגים כדבעי. לכן יש לדעת, כי התאספנו כעת כדי להסדיר את העניין ולהעמיד דברים על מכונם. אנו צריכים להקים דור של צאצאים שיהיו דבוקים באהבת ה' ויראת ה', ולכן יש להורים לעמוד בראש ולהקפיד על כל גדרי הצניעות שהקפידו בבעלזא.

ואם אכן נתחזק, נעמוד איתנים וחזקים, ולא נוותר, אלא נדע שיש להעמיד גבול שאסור לחצות אותו, נזכה להמשך קיום היהדות בדרך המסורה. אך אם יחפשו היתרים ויעשו יתידות חדשים, אי אפשר לדעת כמה רחוק יגיעו. אם יקפידו על מה שהקפידו עד הנה, וידעו כולם כי בבעלזא מקפידים על כל גדרים אלו, תהיה זאת הצלה לכל הדור כולו.

יש לערוך 'גדר' שאותו לא עוברים. הרי יוצאים כל העת לבושים חדשים ורעינות חדשים, ואי אפשר לדעת מה יהיה הדבר הבא, ולכן יש לדעת לעשות 'גדר' שהוא משמש כ'גבול' שאותו אין חוצים. ואם יעשו כן נצליח שנוכל להמשיך הלאה.

עם סיום דברות הקודש ניגשו חברי הוועד בזה אחר זה לקבלת מטבע קודש מבורך מיד קדשו, כשביניהם הנציגות מאשדוד הרה"ג ר' שלמה לוינגר שליט"א ראש ישיבה גדולה בעלזא בעיר דיין בבית הדין מחזיקי הדת וחבר בית דין בבית דין "הישר והטוב" והעסקן האשדודי הרה"ח ר' אהרן פרידמן יו"ר ארגון "יחדיו".

האסיפה המכוננת ובמרכזה דברות הקודש הנדירים והמרטיטים את נימי הלב, הותירו רושם כביר על לב המשתתפים – חברי הוועד, בתקווה ותפילה שנזכה להקים דור שלא יבוש לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.

צילום: א.מ.ש.