31.08.22 / 13:12
היום יחול יומא דהילולא להאי סבא קדישא, חסידא ופרישא, הרמ"א פינטו זצ"ל. לרגל היום הגדול מגיש 'אשדוד'ס' את היריעה המספרת: מי היה רבי משה אהרן פינטו זצ"ל?
כדרכם של גדולי ישראל היה רבי משה אהרן פינטו זצ"ל ענוותן ושפל ברך, וזכה לדבוק במידה זו עד שהגיע לבחינת "ונפשי כעפר לכל תהיה". העומדים לצידו חשו בעליל איך הרגשתו הפנימית היא עפר ואפר, לא רק שווה בין שווים, אלא פחות מכולם, אסקופה נדרסת, עבד לעם הקודש.
כאשר המון העם היה ניגש לנשק את ידו, היתה נפשו סולדת מכבוד זה, "עזבוני, אינני ראוי לכלום", היה מוחה בנוהגים כך. יתר על כן, כל איש שהיה מגיע אליו, יהיה מי שיהיה, היה קם ממקומו לכבוד אותו אדם, באומרו: "מי יכול לדעת חשיבותו האמתית של כל אדם". ובפעם אחרת השיב: "בכל יהודי מאיר ניצוץ אֶלֹקִי, ומפני אותו ניצוץ אני קם..."
בהגיעו לבית הכנסת, היה נכנס בשפלות קומה, מנסה להצניע את עצמו לבל ירגישו בו, כאילו איננו כאן, מתיישב בפאתי בית הכנסת, כאחד מפשוטי העם. מעולם לא נכנס בקומה זקופה, ולא התיישב במקומות המיועדים לנכבדים. כאשר קרה ואיחר לבית הכנסת, לא היה נכנס תיכף ומיד, חששו היה, שמא יקומו הציבור לכבודו, ומי הוא שיכבדוהו, לפיכך היה ממתין עד לאמירת ה' מלך או ברוך שאמר כשהציבור ממילא עומד, ורק אז היה נכנס.
בכלל כל הנהגתו עם הציבור הייתה באופן של שווה בין שווים, לא רק שהוא עצמו הרגיש כך, אלא זו גם ההרגשה שגרם לכל הסובבים אותו.
כאשר היו באים לביתו תלמידי חכמים, מבקשים להתברך מפיו וכנהוג לנשק את ידו קודם, היה משתמט מכך, באומרו: "מי אני, ומה אני, שתנשקו את ידי, ומדוע באתם לבקש ממני ברכה, הלא אתם, העוסקים כל ימיכם בתורה הקדושה, ברכתכם עמכם, ואינכם זקוקים לברכתי". לבסוף, לאחר שהיו מרבים להפציר בו, היה נעתר ומברך, אולם לא בלי שיקבל ברכה מאת המתברכים.
כידוע, הסתגר הרמ"א פינטו זצ"ל בביתו ארבעים שנה!!!, וישב על התורה ועל העבודה, מתוך סיגופים ותעניות.
הגאון הגדול רבי דוב צבי קרלנשטיין זצ"ל ר"י גרודנא סיפר: בשנותי הראשונות באשדוד, הייתי יוצא ונכנס בביתו של הצדיק האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירה זצ"ל ה"בבא מאיר", והיינו נושאים ונותנים יחד בדברי תורה ושאר עניינים. זמן מה אחר כך הגיע השמועה לאזני על דבר בואו של הצדיק רבי משה אהרן פינטו לעירנו, ושאלתי את רבי מאיר האם הוא שמע על צדיק זה, ומה יכול לומר לי עליו.
נענה רבי מאיר ואמר: כדאי לך ללכת אליו ולדבר אתו.
הטיתי אוזן לדבריו, והלכתי. בטרם בואי שמעתי על העובדה המופלאה שצדיק זה לא יצא מביתו כארבעים שנה, ובער בי הרצון לשאול אותו על כך. כשעמדתי לפניו שוחחתי עמו בענייני עבודת ה' ודרכיה השונות, ותוך כדי כך שאלתי אותו: שמעתי באומרים לי, כי כבודו נתן את עצמו בהסגר קרוב לארבעים שנה, אולי תוכלו להגיד לי מה יצא לכם מזה, מה בעיקר למדתם באותם שנים?
להפתעתי ענה לי כך: "ראה, בכל אותם שנים למדתי ולמדתי, עד שהבנתי היטב שפשוט אינני כלום..." תשובה זו השיב בכזאת פשטות וענווה, עד שברגע הראשון הצטרפתי גם אני למחשבה זו...
לאחר רגע תפסתי את עצמי, ונזעקתי, כיצד יתכן כדבר הזה! איך אפשר שאדם נותן את עצמו בהסגר כזה כל כך הרבה שנים, יושב על התורה ועל העבודה, מסגף את גופו ונפשו, ובסופו של דבר מרגיש את עצמו מאומה! הרי צדיק זה נשגב ומלא הוא!
פלאי פלאות! נתבונן בדרכיו אלו של הצדיק, ונשתדל גם אנו להיות מאלה המקיימים בגופם "ונפשי כעפר לכל תהיה".
מתוך דברים ששמענו מפי בנו המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים פינטו שליט"א (בשם מקורבו ר' מ. כהן)
הערב (רביעי) ומחר תתקיים העליה לציון בליל ההילולא להרמ"א פינטו זצ"ל באוהל ציונו בבית העלמין באשדוד, שם יעירו המוני בית ישראל לישועת הכלל והפרט. הציבור מתבקש לשמור על קדושת המקום והצניעות, ולהישמע להוראות הסדרנים.
בצילומים נראים אדמור"ים, רבנים ואישי ציבור בתפילה בציון של בעל ההילולא
מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]
