הוֹשַׁעְנָא וְהַצְּלִיחָה נָא במעמד המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו

במשך כל ימי חג הסוכות, היה התרוממות גדולה במחיצת המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו הן בתפילות והן בהזדמנויות בהן נשא דברי תורה של התרוממות במעלתן של ימי 'זמן שמחתנו', תוך כדי שהביא מתורתן של אבותיו הק' זצ"ל ומחמיו האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל.
בליל הושענא רבה התאספו ציבור רחב שהגיע מכל רחבי הארץ לסדר תיקון ליל הושענא רבה בקרית מלאכי בסוכתו של הגה"צ רבי חיים פינטו רבה של אשדוד וקרית מלאכי, מול ציונם של אבות הקבלה הצדיקים הקדושים. במהלך הלילה התקיים הלימוד לפי הסדר מהספר 'קריא מועד' יחד עם כל המשתתפים עם אמירת הסליחות שבתהילים כשהמרא דאתרא שליט"א לבוש בבגדי לבן ועסק בתורה כל הלילה ברציפות.
תפילת שחרית התקיימה עם הנץ החמה ברוב עם כשהמרא דאתרא עבר לפני התיבה בסוכה, כשבסיומה ערכו סעודת "מחילת עוונות" שבמהלכה דיבר וחיזק את ענין "תיקון כרת" המתקיים מידי ליל שישי באוהל הציון הק' של אביו הרמ"א פינטו זצ"ל בבית העלמין באשדוד.
את ההקפות עם ההושענות וארבעת המינים ערכו בציון 'אוהל הצדיקים הקדושים', כשהגר"ח פינטו ניגש לפני התיבה כשארבעת המינים בידיו כל העת. על התיבה באופן נדיר הניחו את ספר התורה הקדוש המיוחס להרה"ק רבי יאשיה פינטו זיע"א הרי"ף דעין יעקב מלפני קרוב ל-500 שנה.
לאחר התפילה ומנהג חיבוט ערבה, ציבור המשתתפים עבר לפני המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו לברך ולהתברך ב"פתקא טבא" ושיתקבלו תפילותינו ברחמים וברצון.
בעוד רבים הם הממהרים בשעה זו לשוב לביתם, על מנת להשלים את שעות השינה, הגר"ח פינטו המשיך את סדר יומו לנצל כל רגע קדוש של יום זה, כשבשעת הצהריים שימש
כסדנק בברית מילה בעיר, לאחר מנוחה קלה והכנה לקראת חג שמחת תורה, יצא לבית הכנסת "ישמח משה" לתפילות מנחה וערבית עם ההקפות של שמחת תורה שהסתיימו רק לקראת השעה 9 בערב.
למחרת בבוקר משעה 07:30 שהחלה תפילת שחרית, במשך כל היום שהה בבית הכנסת ובאולם הסמוך לסעודה לגומרה של תורה, כשהוא מרבה לרקוד ולשמוח עם ריקודים שנמשכו עד לשעת המנחה.
במשך היום מידי פעם הגר"ח פינטו נשא דברי תורה במעלתו הגדולה של יום שמחת תורה והחשיבות לרקוד ולשמוח כמה שיותר. כמו כן סיפר עובדות והנהגות קודש מרבני המשפחה והזכיר שבעירו מוגאדור שבמרוקו הזקנים אמרו לו שביום שמחת תורה לא היו צריכים שיעלו הכהנים לדוכן לברך את העם, משום שיום קדוש זה נקרא "וזאת הברכה
אשר ברך משה", שמעלת ברכתו של משה רבינו היא מעלת הברכה הגדולה ביותר, עד כדי כך שלא זקוקים לברכת הכהנים, אבל למרות זאת המשיכו שכן לברך ברכת הכהנים כדי לא לשנות מסדר התפילה וגם בבחינת תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם.
לאחר תפילת ערבית של מוצאי יום שמחת תורה, קהל ההמונים למרות שהיה עייף, אך זכה לשמחה גדולה לספוג ביום קדוש זה במחיצת המרא דאתרא שליט"א שהיוה דוגמא לכל המתפללים מהי מעלתה של התורה הק' וכמה חשיבות השמחה ביום זה.