במעמד גדולי התורה: עצרת מספד במלואת השלושים לפטירת הדיין האשדודי

עם כלות ימי השלושים להסתלקותו של איש האשכולות, שריד לדור דעה, תלמיד נאמן לרבותינו מצוקי ארץ, מרנן ורבנן גדולי התורה וחכמי ישיבת פורת יוסף זי"ע, אשר המית את עצמו באהלה של תורה, אב רחמן לאלפי תלמידיו, שקדן וחשקן בתורה ובמצוות, גומל חסדים בגופו וממונו, רץ כצבי לעבודת בוראו, קדוש ומתחסד עם קונו, מגדולי גדולי עמודי ההוראה, הגאון הגדול רבי נסים יעקב עטיה זצ"ל ראש כולל "אורות חיים ומשה" אשדוד ואב"ד "יורה דעה וזרע אמת", התקיים עצרת מספד והתעוררות בבית המדרש "שארית יוסף" בירושלים.
לאחר תפילת ערבית הספידוהו מרנן ורבנן: ראש הישיבה הגאון הגדול רבי יצחק אזרחי שליט"א, הגאון הגדול רבי אהרון זכאי שליט"א ראש ישיבת אור יום טוב, הגאון הגדול רבי צבי פרצוביץ שליט"א מראשי ישיבת מיר ברכפלד, הגאון הצדיק רבי יצחק מניר שליט"א ראש ישיבת "שבות יעקב" ומחותן המנוח, כ"ק אדמו"ר מטריסק שליט"א, תלמידו הרב רבי דרור אוליאל שליט"א.
באשדוד בכולל "אורות חיים ומשה" ערכו עצרת מספד והתעוררות לכל אברכי הכוללים אשר היה שם לאב ולראש לכל אברך ואברך שזכה להעמידם ולהנחילם דרך בלימוד ההלכה.
העצרת התקיימה בהיכל הכולל בשעות אחר הצהריים, שם נשאו דברי מספד והתעוררות ראשי הכוללים:
הרה"ג ר' ידידיה אסרף שליט"א, ר' הרה"ג שמואל עזריאל שליט"א, הרה"ג ר' מרדכי אוחיון שליט"א, הרה"ג ר' אבנר רווח שליט"א.
הרבנים בדברי ההספד ציינו את דמותו הגדולה שהיתה בעלת תורה בשקידה מיוחדת ובד בבד היה בעל מידות מופלא ביותר.
המנוח נודע בחריצות וזריזות מיוחדת, כאשר מדי יום לאחר תפילת שחרית כותיקין היה נוסע באוטובוס כאחד האדם לעיר אשדוד שם הגיע לכולל לפני הזמן ואף לפני האברכים. דגש מיוחד בחייו ניתן על תפילת שחרית כותיקין ופעמים שאף מסר נפש על כך, כמו כן עודד ודיבר בכל הזדמנות על מעלת ההשכמה לתפילת הנץ שהיא צורת התפילה לכתחילה. ומעולם לא שבת בעיר אחרת לפני שוידא קיומה של תפילת ותיקין במקום. היתה לו הנהגה מיוחדת שהיה עונד שני שעונים על ידיו, ולמה? מחשש שמא האחד יתקלקל ויפסיד את זמן הקימה והתפילה לכתחילה.
נודע כדרשן מיוחד ופה מפיק מרגליות כאשר היה יודע לדרוש בבקיאות עצומה בכל נושא ועניין תורני, בזיכרון נדיר, במתק שפתיים, בטוב טעם ודעת ובלשון חכמים. זכה לקרבה רבה ומיוחדת אצל כל גדולי וחכמי הדור הקודם והדור האחרון שחיבבוהו עד מאד.
היה תלמיד חכם גדול בתורה, מעיין גדול וחיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. חלק מהספרים שכתב על מכמני התורה: לדעת חכמה ומוסר על התורה (ב"כ) מעייני התורה על ד' חלקי השו"ע (ג"כ), מעייני דוד על חלק שו"ע יו"ד (ב"כ) מעייני המשפט ח"א על חושן משפט, חיבורו זה האחרון עשה רעש גדול בעולם הדיינות בארץ ובעולם ובו ניכרת גדלותו התורנית בעומק ובהיקף וניסיונו רב השנים בדיני ממונות. ואכן ספר זה נמצא תדיר על שולחנם של דיינים רבים.
ספרים רבים נותרו באמתחתו שעדיין לא ראו אור, וחלקם כבר נמצאים על מכבש הדפוס ובקרוב יצאו לאור אי"ה.
עוד ציינו הרבנים, כי קשה להספיד את הרב עטיה כי הוא תמיד היה חי והוא לא מת אלא חי תמיד ותורתו הולכת לפניו. היה לו מאור פנים מיוחד לכל אחד ואחד, כך מספרים בבית הדין תמיד היה עונה לשאלות האנשים בדרכי נועם.
חתנו סיפר שפעם אחת בשעה שתים אחר חצות לילה צילצל הטלפון ושאלו אותו שאלה, כנראה היה מדובר בשאלה דחופה, שאל הרב מה קרה שצלצלתם דווקא אלי ולא לרבנים אחרים, אמרו לו ששמו של כבוד הרב מופיע בטלפונים של הרבנים, שאל אותם הרב הרי אני באות ע' יש עוד רבנים אחרים לפניי ואז ענו לו, עברנו על כל הרבנים אף אחד לא ענה, חוץ מכבוד הרב!
עדות מיוחדת סיפר לקהל האדמו"ר מטריסק שליט"א שהשתתף באחת השמחות של נישואי אחד מילדיו של הרב זצ"ל וישב בסמוך למרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל ואז שמע מפיו של מרן שאמר: "תדע לך שרבי נסים יעקב עטיה תלמיד חכם גדול".
יצויין כי מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל העיד עליו בדברי הסכמתו לספרו "מעייני התורה" - חידושים על הש"ס, ושו"ת בארבעת חלקי השו"ע, ובפרט בחושן משפט, במילים כדלהלן:
"מכיר אני את הרב המחבר שליט"א מזה עשרות שנים, וידעתי את עמלו בתורה בהתמדה נפלאה, וכשרונותיו הברוכים, וספרו זה הוא פרי עמלו במשך השנים, נמר חיפוש מחיפוש, ומביא מדברי גדולי האחרונים ואחרוני האחרונים, חדשים גם ישנים, ונושא ונותן באמונה כיד ה' הטובה עליו, כל הרואה אומר ברקאי".
באחד מהפעמים בהם הגיע לכולל מרן הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א הרב הראשי לישראל, ציין בפניו ובפני כל האברכים כי אביו מרן זצוק"ל ביקש "כי הרב ניסים יעקב עטיה ראוי למנות אותו דיין" וזה מתוך שהוא ידע שהוא גדול בתורה.
בסיום הדרשות ערכו את האשכבה לזכרו ולעילוי נשמתו.
עם כלות ימי השבעה הקימו מצבה על קברו כמנהג המקובלים.