אבל באשדוד: רבי חנניה אזולאי זצ"ל הלך לעולמו

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('08860e06-8e2c-46ec-be1d-3efc97ab8dc6','/dyncontent/2026/11/16/43a6d41b-89bc-4287-95c1-45500617ca6c.jpeg',22065,'בלו אייטם ',525,78,true,50817,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('08860e06-8e2c-46ec-be1d-3efc97ab8dc6','/dyncontent/2026/11/8/c1e1e549-eed2-4ba1-b806-56feb1e2b652.jpg',21735,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,50817,'Image','');},10],[function() {setImageBanner('08860e06-8e2c-46ec-be1d-3efc97ab8dc6','/dyncontent/2026/11/16/2c9ad4d9-6687-431b-a1ad-0d9f0cc40f94.jpg',18744,'לימודי הייטק עבורך',525,78,true,50817,'Image','');},15]]);})

אשדוד נפרדה בסוף השבוע מר' חנניה אזולאי ז"ל, תושב רובע א' בן 86 שנודע באהבת התורה ובחסד שפעל בצנעה. מסע ההלוויה התקיים בהשתתפות רבנים, ראשי ישיבות וח"כ הרב ינון אזולאי. המשפחה יושבת שבעה ברחוב חיבת ציון 43 באשדוד

צילום: א' מיכאלי

בצער רב הגיעה הידיעה המעציבה על פטירתו של אוהב תורה ולומדיה, רודף צדקה וחסד, מוקיר ורחים רבנן, אהוב על הבריות ר' חנניה אזולאי ז"ל שנפטר לאחר יסורים קשים ומרים כשהוא בן 86 שנים.

מאז הגיעו לאשדוד לפני כיובל שנים, התגורר ברובע א', את תפילותיו קבע במשך זמן רב בבית הכנסת "תהילה לדוד" בראשותו של מורו רובו הגה"צ רבי שמעון כהן זצ"ל ממקימי עולה של תורה הראשונים באשדוד ומייסד מוסדות "תהילה לדוד", ראש הישיבה לצעירים "תורה אור" ורב השכונה רובע א'.

המנוח נפצע ברגלו במהלך שירותו בצה"ל באחת המלחמות, ממנה סבל והתקשה בהליכתו, עד שבעשור האחרון כבר לא יכל ללכת על רגליו בכוחות עצמו.

במשך שנים רבות היה דבוק למורו ורבו הגה"צ רבי שמעון כהן זצ"ל, משתתף בתפילות ובשיעורי התורה ואף היה סועד על שולחנו לעיתים קרובות את סעודות שבת במשך שנים רבות.

מוקיריו מספרים שחנניה ז"ל היה אדם חכם ורגוע שידע לתת עצה טובה בנחת מתוך נסיונו הרב במשך השנים כשעסק עם ציבור לפרנסתו, תמיד היתה לו עין טובה ומעצמו תמיד חיפש לעשות טוב לזולת.

היתה לו אהבה והערכה עצומה לתלמידי חכמים ולבני ישיבות שתמיד שמח להיות בקרבתם, לפני כשלושים שנה קנה רכב חדש וכבר בשבוע הראשון חשב על רעיון כיצד יוכל לשמח אנשים באמצעות רכבו. מיד עלה ברעיון להסיע חתנים וכלות ביום חופתם לאולם השמחה, כאשר כבר משעות הצהריים היה דואג שיכינו את הרכב ויקשטו אותו כראוי לכבוד חתן וכלה.

בני ישיבות רבים שחלקן הגדול כלל לא הכירוהו, זכו שיסיעם ברכבו החדש והמקושט ביום חופתם לאולם כאשר לא ביקש אף פרוטה אחת, בנוסף גם היה מגיע לשמחה עצמה ופעמים רבות נתן מתנה מכובדת לזוג הצעיר, וכשהיה מגיע לרחבת הריקודים מיד הבחורים היו לוקחים את ידיו ומכניסים אותו למעגלי השמחה כשלפתע האורחים היו בטוחים שהוא חלק בלתי נפרד ממשפחת החתן או הכלה.

לפני כ-13 שנה נפל עליו כרעם ביום בהיר פטירתו בפתע פתאום של מורו ורבו הגה"צ רבי שמעון כהן זצ"ל שהיה בשיא תפארתו שאהבו והעריכו עד מאוד ומאז נחלשה בריאותו עד שהידרדרה יותר ויותר.

במשך כל הלוויה הזיל דמעות מעיניו ללא הפסקה, כך במשך כל ימי השבעה ובעצרות  ההספד שנערכו לע"נ, עד שהחליט בליבו שביום השנה הראשון קיבל על עצמו לכתוב ספר תורה ראשון לעילוי נשמתו שיכנס לישיבה שהקים "תורה אור" ברובע א'.

שמחתו היתה גדולה כשהגיע ספר התורה מושלם מהסופר, ובאותיות האחרונות של ספר התורה, כובדו מרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור זצוק"ל ויבלחט"א שליט"א וכל אותו ערב שש ושמח, אף שלא יכל לעמוד והיה מרותק לכיסא גלגלים.

שמחה גדולה זו השפיע על חייו ונתנה לו מעט נחת, והחליט לאזור כוח וכבר יזם על כתיבת ספר נוסף לעילוי נשמתו של מורו ורבו זצ"ל, שהוכנס לישיבה גדולה "נחלת ישראל" בעיר ובשנים שאחר כך זכה לתרום עוד ארבעה! ספרי תורה.

באותם שנים התעניין ברכישת ספרי לימוד הנצרכים ללומדי תורה בהיכלי התורה והישיבות, אותם רכש וכך ספריות רבות המלאים בספרי קודש יסודיים נמצאים בבתי מדרשות, אותם תרם כאשר זכות הרבים נזקפת לו.

כששמע על מכון שהוציאו מתוך כתבי היד של הגר"ש כהן זצ"ל את ספריו "פניני שמעון", מיד נרתם גם לזה לקחת חלק וזכות בהוצאת הספרים.

המנוח היה רודף צדקה וחסד במהותו ממש, כששמע על חתן בר מצוה שאין להורים אמצעיים לרכוש עבורו תפילין, היה ניגש לגבאי בית הכנסת ואומר לו שירכוש סט תפילין וטלית עבור חתן בר מצוה מהודר והוא היה משלם, כך מעידים על מס' פעמים בהזדמנויות שונות ברכישת תפילין עבור כאלו שהיו נצרכים.

בנוסף היה לו חלק בבניית בתי כנסת ובתי מדרש בהוצאות הבניה והריהוט כמו בבניית מעלית לישיבה, הוצאות בשיפוצים בבית כנסת, רכישת מזגנים לבית מדרש ועוד, שהכל נעשה בצניעות  בלי פרסומות ושלטים.

לביתו הפשוט היו מגיעים לעיתים כאות הערכה לביקורים בביתו, רבנים או כאלה שזכו ליהנות מתרומת ספריו החשובים כהכרת הטוב עלו לביתו לשאול בשלומו ולשוחח עימו ולעודדו, בין המבקרים במשך שנים כמעט מידי שבוע בשבוע נמנה חבר הכנסת ר' ינון אזולאי שכיבדו וטרח עבורו רבות, וסיפר שעוד ביום שישי האחרון בקרו בביתו כשהוא חולה ושוכב במיטתו.

מקורביו מספרים שכל גופו ידע מכאובים במשך שנים רבות ולמרות זאת עשה כל מאמץ להגיע לבית הכנסת לתפילת שחרית על אף הקושי הגדול, כדי להניח תפילין ולהתפלל בציבור. גם שכבר לא יכל לצאת מביתו, היה מתאמץ מאוד להתפלל ביתו ומניח תפילין ואפילו שזה גרם לו לכאבים במשך היום, השתדל בכל כוחו ומאודו לקיים מצוות ולכבד את לומדי התורה והיה אומר שזה האושר הגדול כאן בעולם הזה.

בחודשים האחרונים חלה הידרדרות במצבו הבריאותי כשמידי פעם אושפז בבית החולים, בחודש האחרון נפטר עליו אחיו וישב בביתו שבעה, בימים אלו הגיעו לנחמו רבנים ומוקיריו הרבים כדי לנחמו.

ביום חמישי האחרון בשעות הבוקר, השיב את נשמתו הטהורה לבוראו, לאחר יסורים קשים כשהוא בביתו.

חבר הכנסת ר' ינון אזולאי ששמע על כך, מיד החל בארגון מסע הלוויה בתיאום יחד עם משפחתו וכך בשעת הצהריים נקבע מועד הלוויה כשרבים מבני העיר ראשי ישיבות, רבנים, אברכים, בני ישיבות רבים נהרו לאולם ההספדים שבבית העלמין.

את מסע ההספדים פתח הרה"ג ר' אברהם דרעי הראב"ד ורבה של באר שבע, אחריו נשא דברי הספד הרה"ג ר' יעקב אמסלם ראש ישיבת "נחלת ישראל", הרה"ג ר' יעקב כהן ראש הישיבה לצעירים "תורה אור", הרה"ג ר' אילן גוזל ראש ישיבת המרכז לצעירים "ילדי שגיא ויעקב" ובעל ה"פלא דורש", הרה"ג ר' מאיר אבוחצירא רבה של הסיטי, רב ק"ק "תפארת רפאל" וראש כולל להוראה "תורה לשמה".

במשך ההספדים, הרבנים בדבריהם ביכו את גודל האבידה והחלל הגדול עם פטירתו של ר' חנניה אזולאי ז"ל ציינו את מידותיו התרומיות, את אהבתו לתורה ולתלמידי חכמים, סיפרו, כיצד היה נחשף לבעיה בבית הכנסת או ישיבה ומיד היה שואל למה הקירות כך נראים, ומדוע חסר ספרים בבית כנסת זו או בישיבה וכך מיד היה נפגש עם הגבאי ומעלה את חלקו לסייע ולעזור בענין לרווחת בית הכנסת או הישיבה.

סיפרו על מעמדי הכנסת ספרי תוחרה - ששה במספר (!) - שזכה במשך חייו להכניס, כמה שמחה וכמה אושר היה לו בהתקרב יום מעמד הכנסת ספר תורה, כבר משעות הבוקר היה לבוש בבגדי שבת וכולו היה שש ושמח כשמחה אישית ממש עד חצות לילה.

ציינו את אהבתו הגדולה למורו ורבו הגה"צ רבי שמעון כהן זצ"ל אשר במשך שנים רבות לא זזה ידו מידו, היה נהנה לשמוע ממנו דברי תורה ואת תפילותיו קבע דווקא אצל ב"תהילה לדוד" במשך שנים רבות, מאוחר יותר לאחר פטירתו, התפלל גם בבתי הכנסת "שערי ציון" ו"זרע אברהם" ברובע א'.

כן הזכירו על מאמציו הרבים להגיע לבית הכנסת כשהיה חולה וסבל יסורים, על אף הקושי שבדבר, היה טורח כדי להתפלל בבית הכנסת במנין כדי לענות קדיש וקדושה. למנוח יש הרבה זכויות בעירנו וממרום ימליץ טוב על משפחתו ועל כל מוקירי זכרו ונזכה לתחית המתים ולגאולה השלמה בקרוב.

מפאת קוצר הזמן, הרבנים היו צריכים לקצר ושאר הרבנים ימשיכו את דברי ההספד והתעוררות בימי השבעה והאזכרה.

לאחר דברי ההספדים של הרבנים, שני בנותיו שיחי' נשאו דברי פרידה קצרים לכבוד אביהם ז"ל.

לאחר בקשת המחילה ואמירת הקדיש, קהל המשתתפים  צעדו בהלוויה רווית צער ויגון, לחלקת חרדים 60, בחלקה שרכש עוד בחייו, שם נטמן לא הרחק ממקום ציונו של מורו ורבו הגה"צ רבי שמעון כהן זצ"ל סמוך לדמדומי חמה בשעת המנחה.

בתום ההלוויה, המלווים התפזרו לביתם כשהם כואבים בחסרון האבידה הגדולה של איש צנוע המלא באהבת תורה וחסד, עם הוקרה גדולה לתלמידי חכמים, כאשר משאת חייו היתה להרבות כבוד שמים וכבוד התורה, בדמותו הצנועה שהלכה ואיננה עוד.

הותיר אחריו את משפחתו היקרה, בניו, בנותיו ונכדיו שיחי', מוקירי זכרו, רבנים חשובים, תלמידי ישיבות רבים אשר נהנו מעזרתו וסיועו הרבה להאדרת התורה בהיכלי התורה ובתי הכנסת.

תנצב"ה

המשפחה יושבים שבעה בביתו ברחוב חיבת ציון 43 אשדוד.

 

 

מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]


$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('99442369-23a6-483e-8f38-8f0639b3cde3','/dyncontent/2026/10/28/e77ba7a2-c5b6-42d9-884d-bccd702d028e.jpg',21050,'יש סיבה לצאת!',525,78,true,50819,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('99442369-23a6-483e-8f38-8f0639b3cde3','/dyncontent/2026/11/16/2c9ad4d9-6687-431b-a1ad-0d9f0cc40f94.jpg',18744,'לימודי הייטק עבורך',525,78,true,50819,'Image','');},15]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה